מלבי"ם על תהילים מו:י
מלבי"ם על תהילים · Malbim on Psalms 46:10
Open in the reader →1משבית, משים פניו אל העריץ המרגיז ממלכות ומחריב הארץ בעת ההיא, אומר אני אל המשבית ומחריב ע"י מלחמות עד קצה הארץ, שבמלחמות שעשה השבית רוב הישוב, אומר אני אליו שמעתה קשת ישבר, ויקצץ את החניתים, ואת העגלות (שהם המרכבות שבם נלחם) ישרף באש, שמעתה אין צריך שהוא יהיה שבט אפו של ה' להחריב הארץ, אחר שה' בעצמו יצא עם צבאותיו להחריבה ויש לו שלוחים אחרים ע"ז, לכן הרפו, אתם מחריבי תבל הרפו עתה, ודעו כי אנכי אלהים, וכי אנכי בעצמי ארום בגוים וארום בארץ, ר"ל כי עת שהייתם אתם שלוחי ה' להחריב, אמרתם כי בכח ידכם עשיתם זאת, אבל עתה ידעו כולם שאני המרגיז ארץ ממקומה, ובכל זה ה' צבאות עמנו, ולא תגע אלינו הרעה, וכיון ג"כ שע"י השטף הזה נשבר כחו של העריץ המרגיז הארץ, ולכן אמר שמעתה קשת ישבר וקצץ חנית, כי נשתה גבורתו, וה' בעצמו בא לשפוט הארץ, ועי"כ נצולו ישראל גם מן רעת המרגיז הארץ שהיו פניו מועדות לבא עליהם, וה' צבאות עמנו להצילנו גם מידו: