מרפא לנפש, שער חמישי - שער ייחוד המעשה ד

1אבל מפסידי יחוד המעשה כו' ע"י שלשה דברים האלה יבא הפסד וכליון במעשיו שבוודאי אינם לש"ש והוא מפרשה אחד לאחד:

2ואם יעשה כו' כוונתו בהם מי שיירא ויקוה מבני אדם בלבד ר"ל כמו מי שירא מב"א ומוכרח לעבוד אותם כן זה שאינו יודע את האלהים ועושה שום מצוה בוודאי כוונתו ג"כ לב"א שהרי אינו יודע את האלהים. וי"ג מה שירא מב"א:

3ועובד בני אדם ולא הבורא אותם אותם קאי על כלל העולם:

4איננו מוזהר ע"י נביא רק מעשה אבותיהם בידיהם. ומי יברר לו עתה הפסד אמונתו באותות:

5אבל המחניף כו' במה שקבל מן המצות ומן אבותינו דור אחר דור וקבלו עליהם ועל זרעם לאשר ולקיים כל התורה שהזהירה אותנו לעבדו לבדו ולא לעבוד זולתו:

6עובד מי שממרה את האלהים שפעמים מחניף לרשעים ולכל מי שרוצה למצוא חן בעיניו הוא מחניף לו לכן אין תכלית לנעבדיו ג"כ:

7אך מי שאינו מבין מצות ה' כו' ור"ל אם הוא עם הארץ ובור איך יוכל לעבוד את ה' בשלימות כיון שהוא מסופק אם הוא מחויב במצוה זו אם לאו ואף אם עושה הוא רק מצות אנשים מלומדה ועושה ג"כ בשבילם ולא לש"ש וכמ"ש חז"ל אין בור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד:

8ואם הוא יודע כו' אף שהוא יודע כו':

9אבל הרהור היצר שהוא השלישי ממפסידי המעשים כמו שזכר:

10אחד מהם מחשבות כו' מה שמכניס היצה"ר מחשבות רעות בלב האדם שיהיה מסופק באמונתו ובדברים האמתיים כמו התורה והנבואה ושכר ועונש ודומיהן כמה שיתבאר ועי"ז פורק ממנו עול תורה ומצות:

11והחלק השני שהוא בא עמו וכו' ר"ל אם הוא חכם בתורה ואינו יכול לו לשבש עליו באמונתו הוא מכניס לו הפסד וכוונות רעות בחכמתו ובתירתו בטענות שכלות מזוייפים כמו שמבאר באורך השני חלקים בפ' ה' שלפנינו בטוב טעם ודעת: