מרפא לנפש, שער ראשון - שער ייחוד, הקדמה

1אמר המחבר כאשר חקרנו כו' ר"ל חקרנו מה הוא הדבר שהוא יסוד ועיקר ושורש של התורה והדת:

2פנה הוא לשון יסוד כמו היתה לראש פנה:

3מצאנו יחוד כו' מי שמאמין ביחודו של עולם בלב שלם זהו שורש ויסוד האמונה והתורה:

4ומי שנטה מהאמונה הזאת:

5לא יתכן לו עבודת ה' מאחר שאינו מאמין בו יתברך שהוא ברא את העולם והוא יחיד בעולמו וראוי לעבדו א"כ אין לו אדון שיעבוד אותו ואין לך כופר יותר מזה:

6ומפני זה היה תחלת כו' אנכי כו' לא יהיה לך ואמרו במכילתא משל למלך שנכנס למדינה אמרו לו עבדיו גזור עלינו גזירות אמר להם לאו כשתקבלו מלכותי אגזור עליכם גזירות שאם מלכותי אינכם מקבלים גזירותי היאך אתם מקיימים כך אמר המקום לישראל אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך וגו' לא יהיה לך אני הוא שקבלתם מלכותי עליכם במצרים כי שם ראו בעיניהם יכולת הבורא יתברך כי לו לבדו הכח כו' אמרו לו הן אמר להם כשקבלתם מלכותי מעתה קבלו גזירותי וכו' עיין ברמב"ן שלכך נקרא מצוה זו קבלת עול מלכות שמים ע"ש:

7והוא שצונו להאמין כו' באמרו שמע שהוא לשון הבנה וקבלת דברים בלב כאילו אמר קבל והאמן בלבבך שיש אלוה מצוי ושמו ה' כי זה שמו לעולם וגו' (והוא שם העצם שבו נתגלה לנביאים שמורה עליו ית' שהיה והוה ויהיה ומהוה כל הויות ומחוייב המציאות):

8נעשה ונשמע ר"ל לקבל להבא לכן אמרוהו אחר נעשה וכן ת"א:

9שהוא אלהינו ר"ל כי זה המצוי שהוא אלהי כל העולמות כמו שיורה השם הויה יתברך עם כל זה הוא אלהינו בפרט שבחר בנו בשעת מתן תורה לעם סגולה מכל העמים וקרבנו לעבודתו ואנחנו קבלנו מלכותו עלינו:

10ואח"כ חייבנו להאמין כי הוא אחד אמת כמ"ש ה' אחד מדכפל השם ולא אמר ה' אלהינו אחד רצה להורות ולדייק ה' הוא אחד אמת אבל זולתו איננו אחד אמת בשום פנים אפילו אם נאמר על שום דבר אחד איננו אחד באמת רק דרך העברה כי הוא יותר מאחד כמו שיתבאר:

11אהבת האל בלב שלם כו' היא המדרגה השייכה ליחוד האל ית' כמ"ש לעיל בסוף ההקדמה ומבואר בפירוש בפתיחת שער אהבת ה' ע"ש:

12שהם כוללים הידיעה והעשיה ר"ל בלמוד התורה הרמוז בושננתם ודברת בם יש בו ידיעה לידע מדע החכמה שבתורה והמצות ויש בו ג"כ מעשה שעקימת שפתיו בלמוד לשמה הוי מעשה ומצוה בפני עצמה לאפוקי שאר מצות האברים שאין בהם אלא מעשה בלבד כמ"ש בסמוך:

13שאם לא יהיה לך בן כו' ר"ל לכך מחלקם לשתי מצות. כלומר אם יהיה לך בן תלמדם לבנך ואם לאו ודברת אתה בם שלא יהיה הבן סבה ועילה לקריאתך התורה אלא אתה חייב לדבר בם אפילו כשלא יהיה לך בן:

14שאין נמנע מן הלב ומן הלשון מה שהם כו' ולכך אמר מצוה זו של ודברת בם בשבתך וגו' כאן אחר מצות הלבבות והלימוד כי בהם אין שום מונע מלדבר בם ולזכור אותם תמיד בשבתך בביתך וגו' אבל בשאר מצות האברים אינו יכול לקיים אותם תמיד ועיקר הלימוד יהיה בשביל שתהיה רגילות לשונו בהם תמיד ומביאה לידי זכרון הלב ולא יפנה וכו':

15שויתי ד' לנגדי תמיד כי זאת היא תכלית כל המדרגות במעלות הצדיקים והחסידים שלא יפנה לבבו מזכור האלהים תמיד כי אין ישיבת האדם ותנועותיו כו' כמו שהביא הרמ"א בש"ע א"ח והם דברי המורה וע"ש שהאריך וע"ע לקמן וכ"כ בספר חסידים סי' ל"ה:

16ואח"כ נעתק כו' וכמש"ה בחקי זכרון אהבת האוהבים ר"ל במנהגי אהבת האוהבים ודודים נותנים זה לזה צרור עם בשמים טובים או חותם על זרועו שיראנה תמיד ולא תשתכח האהבה שביניהם כמו שאמרה כנסת ישראל להקב"ה שימני כחותם על לבך הדביקני על לבך וזכרני כאילו היינו חותם על האצבע ועל הזרוע שלא תשתכח האהבה שבינינו:

17ואמר צרור המור וגו' כלומר אהבת דודי לי תמיד כצרור המור הלן תמיד בין שדי שלא אשכח אהבתו לעולם כן ה' אלהינו נתן לנו מצות תפילין על הזרוע ועל המוח ומזוזה על הפתח שלא נשכח אותו בשום זמן ולזכור אותו ולאהבהו בלב שלם בכל עת ובכל שעה:

18והחמישי שנאהב אותו כו' י"ג שנעבדהו בלב שלם:

19עשרת ענינים והם העשרה פרקים שבשער הזה: