מרפא לנפש, שער ראשון - שער ייחוד ו

1אך על איזה פנים כו' כי הקדמנו ויעדנו שעל ידי הג' הקדמות יתברר מציאות הבורא יתעלה:

2הוא על דרך זה:

3כי כאשר נשתכל כו' נמצאהו מחובר ומורכב החילוק שבין מחובר ומורכב נראה שמחובר הוא דבר שנתחבר מב' דברים שונים ונראה חבורם כמו העצמות באברי החי שצריכים זה לזה א"כ האבר מחובר מעצם ובשר ומורכב הוא דבר המעורב משני דברים שאינן נכרים כמו המים בתוך העיסה או חתיכה אחת שיש בה כמה חלקים. ואפשר לפרש איפכא ועיין ברו"ח פ"ט והיא היא:

4מבלי חבור וסדור שהכל מחובר משני דברים וסדור ומסודר זה אצל זה כל דבר אל מה שצריך אליו במקומו הראוי לו:

5השמים כתקרה והארץ כמצע כמטה מוצעת להילוך ולהשתמש האדם עליו:

6וכל הגופות צבורות בו כמכמנים כמו שאוצר דברים הרבה באוצר שלו שיהיו מוכנים לו כל א' במקומו ובזמנו כל דבר למה שצריך כי אין שום דבר א' בעולם שלא יהיה צורך לעולם בו וכולם צורך לאדם כמ"ש לקמן וכ"כ הרמב"ם בהקדמת סדר זרעים וכתב הכוזרי וז"ל אע"פ שאין אנו יודעים מהו התועלת ברוב הברואים כאשר לא נדע כלי הספינה ונחשבם ללא צורך ויודעם בעל הספינה ועושיה וכאשר לא נדע תועלת הרבה מאברינו ועצמינו אלו היו מפורדים לפנינו לא היינו יודעים תועלת כל עצם ועצם וכל אבר ואבר אע"פ שאנחנו משתמשין בהם וברור לנו כי אם היינו חסרים אחד מהן יהיו מעשינו חסרים ונצטרך אליו וכן כל חלקי העולם ידועים וספורים אצל בוראם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע עכ"ל ע"ש:

7ועליתה וירידתה בקיץ. היא הולכת ברום הגלגל נוכח ראשנו ומזה נתהוה החום בקיץ. וירידתה בחורף היא הולכת בשפל הרקיע ולכך הקור שולט בעולם והכל הוא לתועלת גדול לבני אדם כמו שיתבאר באורך בשער הבחינה וכאן הזכירם בדרך כלל:

8ושנותם תמיד כו' לשון חזרה פעם אחר פעם כמו ועל השנות החלום פעמים:

9על סדור אחד מבלי הפסק זה יורה שיש להם מכריח ואין להם יכולת לשנות תפקידם כמ"ש בשער הבחינה פ"א וז"ל והעילה בזה שהדבר שהוא עושה מעשה אחד תדיר מורה שמעשהו אינו כרצונו כו' ויש לו מכריח כו' ע"ש כל לשונו:

10כדכתיב האומר לחרס לשמש:

11ולא יזרח בלילה:

12ובעד כוכבים יחתום חותם וסותם בעדם שלא יאירו ביום וזה ראיה שהכל מאתו יתברך הן מה שיאירו והן מה שלא יאירו. ומצאתי בס' הכוזרי שכתב על פסוק זה תשת חשך ויהי לילה וז"ל וזכר תועלת הלילה ושהוא בכוונה מאצלו לא במקרה ולא תהו במעשהו ולא במקרים התלוים במעשהו כי הלילה הוא זמן העדר השמש אבל עם זה מכוון לתועלת כמ"ש תשת חשך ויהי לילה ופירש המפרש שם אף שנראה שהחשך הוא העדר ואינו נברא בכוונה מפני שאין בו תפיסת יד הפועל לכך אמר תשת חשך לומר שהוא בכוונה מאתו יתברך והחשך הוא בריאה כשאר כל הברואים ולהוציא אותנו מידי אמונה כוזבת שהביא המורה בשלישי פרק י' ע"ש עכ"ל. ובזה נתבאר כוונת המחבר שהביא פסוקים אלו הנה ולא הביא מפסוקי התורה במעשה בראשית והיא בחכמה נפלאה ולכך תקנו לומר בכל יום יוצר אור ובורא חשך ששניהם מאתו יתברך:

13וסבוב הגלגלים אשר תנועותם מתחלפות שכל הגלגלים השמש והירח והמזלות הלוכם בגלגליהם ממערב למזרח. יש מהם שסובבים בחודש א' ויש בתקופה אחת ויש מהם בשנה אחת או בכמה שנים רק הגלגל העליון הנקרא גלגל היומי שבתוכו כלול שאר הגלגלים כמו גלדי הבצלים שמהלכו הוא ממזרח למערב והוא מכריח ומגלגל עמו כל הגלגלים שבתוכם ממזרח למערב בכ"ד שעות שבכל יום כידוע לחכמי התכונה:

14לא יזח ולא ישתנה מטעם הנ"ל להורות שהם מוכרחים:

15וכל זה חבורו ר"ל וכל מה שתראה בעולם אין לך דבר שלא יהיה מחובר ומורכב משני דברים:

16והמה נחלקים ונפרדים זה מזה. ר"ל הד' יסודות הם חלוקים ונפרדים זה מזה מפני שמקצתם משתנה אל קצתם העפר הקרוב למים משתנה העפר למים או המים לעפר. וכן אש עם אויר. או אויר הקרוב להמים משתנה ומתלבש צורת השני לגמרי כמו שזכר הרמב"ם בהלכות יסודי התורה ע"ש אבל שיהיה לנו יכולת לקרב ולחבר שני יסודות לאחד לעשות מהם דבר שלישי לא. שהרי הם זה כנגד זה כו':

17וכבר חשבו כו' הם מתולדת האש כלומר שאפילו הנבראים העליונים והמלאכים שנקראים אישים העליונים הם ג"כ מחוברים משני דברים שהרי האש מחובר מחומר וצורה כמו שמסיים:

18כי לא נמזגו לא נתערבו:

19ולא נתחברו בטבען לחשוב ולומר כמו שטבע האש לשרוף כך טבעם להתחבר יחדו שהרי נראה שהטבע הוא להיפך:

20מפני המחלוקת שביניהם וכיון שהוא כן:

21עלה בדעתנו כו' שע"כ יש דבר אחר זולתם והוא מחברם וקושר אותם ומרכיבם אף שהוא כנגד טבעם והוא הבורא אותם:

22והוא אשר תקן כו' חבורם הכל על מזג שוה כפי מה שראוי לכל אחד מהם לא פחות ולא יותר ישתבח שמו יתברך לעד:

23וכאשר נחקור על היסודות ארבעה ממה הם מחוברים:

24נמצאם מחוברים מחומר וצורה כבר האריכו החכמים הקדמונים הפילוסופים ובעלי הקבלה האמתים בענין חומר וצורה כמו שתראה בספר המורה ובס' הכוזרי ובהקדמת הראב"ד לס' יצירה והרמב"ן על פסוק והארץ היתה תהו ובהו עיין בהם וקוצר הדברים העולה מדברי כלם הוא זה שכשעלה ברצונו הפשוט יתברך לברוא את העולם ברא תחלה חומר אחד שלא היה לו שום צורה כמשל החומר שביד היוצר וכברזל שעושה ממנו הנפח כמה מיני כלים שונים שצורת זה אינו כצורת זה וחומר שלהם שוה בכלם כן הדבר בד' יסודות שקודם שקבלו כל אחד צורתו הנראה לנו היה בתחלה חומר ראשון ונקרא אצל היוונים היולי ובספרי המקובלים נקרא נפש היסודות כי הצורה צריך לחומר הנושא דאל"כ אין לצורה תפיסה בלא דבר הנושא והחימר הוא עצם הדבר והצורה הוא מקרה כי לפעמים לובש צורה זו ופעמים לובש צורה אחרת והחומר והצורה של הד' יסודות לא היו מעולם זה בלא זה כי הם ראשונים מכל הבריאות ומהם נתמזגו כל הנבראים. והרמב"ם בריש הלכות יסודי התורה קורא אותם גולם וצורה וסיים שם לעולם אין אתה רואה גולם בלא צורה או צורה בלא גולם אלא לב האדם הוא שמחלק גוף הנמצא בדעתו ויודע שהוא מחובר מגולם וצורה כו' עכ"ל ומעתה בין תבין את אשר לפניך דברי המחבר:

25והחומר שלהם ר"ל החומר של הד' יסודות:

26הוא החומר הראשון שאין חומר לפניו כי שאר הנבראים החומר שלהם כבר הוא מורכב מכל הד' יסודות אבל החומר של ד' יסודות הוא חומר ראשון אשר הוא שורש היסודות הארבעה והוא פשוט בלא הרכבה:

27והחומר וההיולי שלהם ר"ל שהוא שורש היסודות שהוא החומר שלהם או ההיולי קרא אותו כמה שתרצה והכל א' כנ"ל:

28והצורה ר"ל וכן הצורה של הד' יסודות:

29היא הצורה הראשונה הכללית שאין לפניה צורה ובצורה זו נכללות כל הצורות שבעולם הן צורה עצמית הן צורה מקרית למשל החום באש הוא עצמי ובשאר דברים הוא מקרי וכן הקור והלחות והיובש יש בהן שצורה שבהן עצמי ויש שהם בו מקרי אבל כל הצורות שבעולם מקורן ושרשן מצורות הד' יסודות שצורתן היא הצורה הראשונה כמו החומר הראשון הנ"ל:

30וההרכבה והחבור נראים בכל העולם ר"ל ובעבור שנראה בכל תולדות העולם שהם מורכבים ומחוברים ע"כ מוכח שיהיה כלו מחודש כי כבר התברר כי כל מחובר מחודש כמו שמסיים:

31בפשוטו ובמורכבו ר"ל אפילו הפשוטים שבהם והם הד' יסודות שהם פשוטים בערך שאר הנמצאים שהם אינם מחוברים רק משני דברים היינו מחומר וצורה ועוד שהחומר שלהם איננו מורגש רק מושכל כנ"ל וכ"כ הכוזרי. והמתכת הוא מורכב יותר מהיסודות והוא פשוט לערך הצומח שהוא מורכב יותר. והצומח פשוט יותר מן החי. והחי מן המדבר כי יש במדבר כל בחינותיהם כמו שהאריך הרמב"ם שם ודעהו:

32בעליונו ובתחתונו אפילו העליונים גם הם מחוברים מד' יסודות רוחניים והם מד' אותיות ההויה יתברך שמהם נתהוו הד' יסודות רוחניים וגשמיים ואין לך שום דבר בעולמות העליונים ותחתונים שאין בו מד' אותיות ההויה ואין סוף מתלבש בהם כמ"ש בס' שערי קדושה ובאלשיך פ' בראשית ע"ש:

33וכיון שכן הוא שהעולם כלו מחובר ומחודש וזה ג"כ נמנע שהדברים עשו את עצמם כמו שהתבאר בהקדמה ראשונה וא"כ ע"כ צריך שיהיה לעולם עושה שהתחילו וחדשו רק שעדיין יש לבעל דין לומר שמא העולם אין לו תכלית והתחלה רק מחובר ממחובר והולך כן עד לאין סוף ולזה אמר שכבר נתברר בהקדמה שניה כי ההתחלות אי אפשר שיהיו מאין תכלית לתחלתם כמו שמבואר שם באר היטב. ועתה בין תבין את אשר לפניך. שכל הג' ההקדמות שבפ"ה כלם צריכים לדרוש את ה' לידע ולהודיע שהוא אל והוא היוצר והבורא יתברך והוא הראשון של הכל ואין ראשון לפניו כמו שנתבאר:

34מאין דבר מאין ומאפס המוחלט ברא יש:

35לא בדבר לא בעזר שום דבר אחר כי האומן לא יוכל לעשות מלאכתו מבלי כלים לסיועו אבל הוא ית' אינו כן:

36ולא על דבר לא בשביל דבר שלא היה לו שום מכריח שיהיה ח"ו מוכרח לברוא את העולם או להנאתו ח"ו אלא ברא את הכל להיטיב לזולתו כטבע הטוב להיטיב שהרי ראינו שכל מה שברא לא ברא אלא מה שנצרך אל האדם ולא יותר ולפי יכלתו וגבורתו שאין לו קץ ותכלית לא נחשב זה העולם למאומה רק שהוא מיטיב לכל דבר כפי מה שיוכל לקבל כמו שהביא במשל הנמרץ שבסוף שער הבחינה בילד היולד בבור מאסר המלך ע"ש והדברים ברורים:

37ויש בני אדם שאמרו שהעולם נהיה במקרה שאומרים שהעולם קדמון ואין לו עילה וסיבה ויוצר שיצרו ח"ו:

38בדעת מדבר בעודנו בבריאותו כו' איך יאמר כזאת אדם שהוא בריא בעוד שאיננו חולה או משוגע ממראה עינו או חסר דעה שיחשוב כזאת:

39ושם כל כלי מכליו לעומת התועלת אפילו הכלים שעשה לזה בודאי היה מצייר בדעתו תחלה שהוא צריך אליהם לבנין הגלגל והגלגל צריך להשקות השדה שיצמיח לצורך האדם:

40להפליא ולהגדיל ר"ל להגדיל התימה עליו:

41שידחה המאמר הזה כו' איך יתיר לעצמו לחשוב כו' והוא מוכן כו' ובמורה חלק שלישי פרק י"ג כתב גם כן כדברים האלה וז"ל ואומר כל פועל שיעשה בכוונה אי אפשר לדבר ההוא אשר עשה מבלתי תכלית אחת אשר בגללו עשה אותו כו' וכן הוא מבואר ג"כ שהדבר אשר נעשה בכוונה הוא מחודש אחר שלא היה כו' וכבר ביאר אריסט"ו שהצמחים נבראו בעבור הבע"ח וכן שאר הנמצאים זה מפני זה וכ"ש באברי בע"ח. ודע שמציאות זאת התכלית בענינים הטבעיים הביא הפילוסופים בהכרח להאמין התחלה אחת זולת הטבע כו'. ודע כי מן הגדולה שבראיות על חידוש העולם למי שמודה על האמת הוא מה שיעמוד עליו המופת בנמצאות הטבעיות כי לכל דבר מהם תכלית אחר ושזה מפני זה והיא ראיה על כוונת מכוין ולא יצויר כוונה רק עם התחדשות מחדש עכ"ל וכתבתי זאת שאף שהרמב"ם הרבה לפלפל ולהשיב על כל המופתים הן על הקדמות הן על החידוש כמו שתראה בכל הס' ההוא וזאת אשר ישר בעיניו מכל המופתים והציגו בסוף כל דבריו והוא באמת יסוד ושורש ולכך בנה המחבר הזה גם כן כל בנינו עליו כי הם דברים מושכלים אבל להעמיק יותר בענינים כאלו הוא מסוכן ביותר כמ"ש הרמב"ם במורה חלק א' פרק ט"ז וז"ל וכאשר התבאר לי זה (ר"ל שיש להשיב על כל המופתים) והיתה זאת השאלה ר"ל קדמות העולם או חדושו אפשריות היתה אצלי מקובלת מצד הנבואה אשר תבאר ענינם אין בכח העיון להגיע אליהם כו' ע"ש. ובס"פ ע"ב כתב וכבר הלאו התחבולות קצתם עד שאמרו שהיחוד מקובל מן הדת וגנו המדברים זה ר"ל החוקרים וכחשו האומר זה. אמנם אני רואה שאמר זה מהם איש חזק הדעת מאד רחוק לקבל ההטעאה שהוא כאשר לא ישמע מדבריהם דבר הוא מופת באמת ומצא נפשו שלא תנוח למה שחשב שהוא מופת אמר שזה לקח בקבלה מן הדת כו' ע"ש ובפרק י"ז מח"ב המשיל משל נמרץ מאד נגד האפיקורסים מאמיני הקדמות ואמר שכל ראיותיהם ומופתיהם הם רק מטבע הנמצאים בעולם לאחר שחידשם הבורא ית' בכל אופן השלם כאשר המה עתה ואיך נוכל ליקח ראיה ומופת מזה איך היה קודם שנברא ונתהוה מאין ומההעדר מה היה אז והמשל בזה לילד הנולד באיי הים ומתה אמו והיתום הזה לא ראה מעולם שום נקבה וכאשר נתגדל מאביו עד שהגיע לשכלו השלם שאל לאביו איך נהיה יצירת האדם והשיב אביו שכל איש מאתנו נתהוה ונוצר בבטן נקבה ממיננו כמותנו בצורה כך וכך והאדם שם בבטנה קטן והגוף סגור ויתגדל שם מעט מעט בחדשים הידועים עד העת שמוכרח לצאת מבטנה בפתח הנפתח בגללו ואח"כ יתגדל עד היותו גדול באבריו ובחושיו ובשכלו כמו שתראנו עתה והיתום ההוא יתחיל להכחיש כל זה ויעמיד המופת על כל הענינים האמתים האלו לאמר שהם נמנעים ושקר כי איך יצוייר שהאדם החי יוכל לנשום באפיו בתוך כיס סתום בכל צד ונראה שזה נמנע שיחיה אפילו שעה א' בלי נשימה או אם אינו מוציא מה שאוכל ימות בכאב גדול ואיך יהיה פיו סתום וטבורו פתוח ועיניו סתומים ואבריו כפותים יחדו זה זמן ארוך וכאשר יצא משם יהיו כל אבריו ועיניו ופיו הכל בשלימות וזה הכל מבואר לו במופת שלא יוכל להיות יצירת האדם כך ואף שכן הוא באמת כו' ומסיים והתבונן זה המשל ובחנהו אתה המעיין תמצא זה ענינו עם הפוקר שוה בשוה שאנחנו עדת הרודפים אחר משרע"ה ואברהם אבינו ע"ה נאמין שהעולם נתהוה על צורה כך וכך והיה כך וכך ונברא כך וכך ואח"כ יבוא אריסט"ו לסתור דברינו ויביא עלינו ראיות מטבע המציאות הזה השלם ההוה בפועל אשר לא ידמה ממה שהיה עליו בעת ההויה שהוא נמצא אחר ההעדר הגמור כו' וסיים וצריך שתזהר בזה הענין שהוא חומה גדולה בניתיה סביב התורה מקפת בה מונעת אבן כל משליך אליה עכ"ל דפח"ח ושפתים ישק ועיין מה שכתוב בהקדמה מספר האמונות ואתה דע לך:

42בצורות רשומות בהסכמת דעתנו הם צורת הכתב והמכתב כפי הנראה כל הכתבים מהלשונות הם בהסכמה שיכתבו כך או כך ואיננו דבר אלהי אעפ"כ אנו גוזרים ואומרים שלא נהיה במקרה רק בכוונה ומכ"ש איך יוכל כו':