מרפא לנפש, שער רביעי - שער הביטחון ב

1על הברואים אם ימצאו השבעה מדות אלה. בהם ראוי ג"כ לבטוח עליהם כמו שיתבאר:

2ולא מתעצל בחפצו וזה שבוטחין בו אינו מתעצל מה שחפץ זה הבוטח עליו:

3והחמישית שיהיה מתיחד בהנהגת כו' ר"ל שהוא יחיד בהנהגתו ואין עוד אחר שעשה עמו טובה מעולם רק זה שבטח עליו:

4והששית שיהיה ענין כו' כי אם לא יתברר לו שהוא בידו וברשותו לבדו אזי ישים בטחונו על אחרים ג"כ מאחר שיש בידם להועילו ג"כ כמו שנתבאר בפרק ג' בחמישית כי העבד כשיהיה לו יותר מאדון אחד כו' ע'ש:

5והשביעית שיהיה מי שבטח עליו בתכלית כו' דאל"כ יתיאש מטובות הבורא אם יסתפק האם ראוי לזה וימעט בטחונו בה' יתברך ובזה יתרחק מה' ומתורתו רק יחשוב שה' מטיב לרעום ולטובים כמו שכתוב ורחמיו על כל מעשיו ובזה יתקרב אל ה' ויעשה תשובה שיהיה ראוי לטובה עיין בפרק ג' בהקדמה הרביעית שם מבואר דבר זה דהיינו שלא ימרוד במרד ובמעל ויבטח על ה' שזהו נגד השכל עיין שם:

6ומי שנתקבצו כו' עם כל מה שזכרנו קודם לזה בפרק א' ובהקדמה: (*בדברים שב"א רואים ושאינם רואים): (*בין לטובה בין להפך ח"ו ידין אותו לטובה כי הוא בוודאי ג"כ טובה):

7ושהוא חכם לא ינוצח אפשר שהוא ט"ס וצריך לומר שהוא חזק לא ינוצח:

8ושהוא מתיחד כו' כאן חסר הראיה על הרביעי שיהיה יודע באופני תועלת כו'. ואפשר שמפני שדבר זה הוא מושכל שאין שום נברא יודע בתועלות חבירו בלתי הש"י לבדו א"צ לזה ראיה מהכתוב ולקמן בפ"ג מביא ראיה לזה במ"ש והשני כי הבורא יתברך לא יעלמו וכו' והדין נותן זה כו' ע"ש ואפשר שגם כאן נשמט בהעתקה או בדפוס והר"ן כתב ושהוא חכם ולא ינוצח הם שני דברים הד' והג' ועל זה מביא ראיה על שניהם חכם לבב ואמיץ כח וגו'. והשכל גוזר כו':

9לכן הבאתי אלו פסוקים ר"ל מה שהבאתי אלו פסוקים ולא הבאתי עוד כמה וכמה פסוקים כאלה המורים שהמדות האלו נמצאים בבורא לבדו רק שא"צ להביאם כולם מפני שדבר זה הוא מושכל ואין צריכין שום ראיה מהכתובים אך מה שהבאתי הפסוקים אלו הוא רק לזכרון דברים: