מרפא לנפש, שער רביעי - שער הביטחון ו

1ואם יארכו דברינו אף שנצטרך להאריך קצת בזה אין לחוש כי במקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר:

2מפני שיש בזה מן הביוש כו' והם כת בעלי המשכונות רצונו לומר שלוקח משכון מאתו יתברך מהון העולם כדי שיהיה בטוח אם שנים הרבה יחיה שיהיה לו די פרנסתו עד סוף ימיו כשיהיה בידו כל טוב אזי ישלם לה' ויתן עבורם מצות ומע"ט:

3באשראי בהקפה והלואה:

4בגבור אפלת תאותו הב' בחירק והג' בשו"א. ר"ל מחמת שגבר עליו אפלת תאותו בעולם הזה ולכך חשך אור שכלו וכבה נר תבונתו שאינו מבין אפילו מושכל ראשון שאין שום אדם יוכל להכחיש אותו:

5הטוב לך לבקש כו' מלת הטוב לך הה"א בפתח כלומר באמת זה הוא אשר טוב והגון לך לקחת משכון מרעך כו' אבל השכיר כו' עכ"ל והיא תמיהה קיימת:

6ומן התימה כי עבודת העבד כו' ע"מ לקבל פרס הוא גנאי כמ"ש חז"ל:

7אל תהיו כעבדים כו' נראה שדייק דבר זה מלשון המשנה שאפי' בעבדים דעלמא הוא גנאי אם עובד ע"מ לקבל פרס דאלת"ה שכך הוא המדה לעבוד לאדון בשביל פרס הל"ל אל תהיו כעבדים המשמשים כו' למה כפל לשונו לומר אלא הוו כעבדים וכו' להורות בא שגם בעבדים הוא גנאי אם עובד ע"מ לקבל פרס לכך אמר אתם אל תהיו כאותן עבדים כו' והטעם הוא כמ"ש בפ"ו משער ע"ה שאמר אחד מן החסידים אני מתבייש מאלהים שאעבדנו בעבור הגמול והעונש ואהיה כעבד הרע אם ירא ויקוה יעשה ואם לאו לא יעשה אבל אעבדנו למה שיאות לו עכ"ל ר"ל בעבור רוממותו וגדולתו ובוודאי סוף הכבוד לבא כי אין הקב"ה מקפח שכר שום בריה כידוע. ומעתה אם כך הוא בעבדים כל שכן וק"ו היאך יעיז האדם פניו לבקש משכון מהש"י לתת לו די והותר ועדיין לא עבד לו כלום מפני שאין לו תכלית אצלו ולא שיעור כי אין אדם מת וחצי תאותו בידו אם כן אף אם יהיו לו כמה מאות אלפים לא יספיקו לו ואם כן תחלת טענתו הוא סכלות גדול:

8והשלישי וכו' אלא אם לא קדם עליו חוב כו' למשל אם ראובן לוקח משכון משמעון בזמן שאין ראובן חייב לשמעון כלום ואין מאמינו אזי לוקח ממנו משכון אבל אם ראובן חייב לשמעון מקודם והיה מחויב לשלם לשמעון בלא שום טענה ועתה צריך שמעון להלוות ממנו דבר איך יעיז פניו לומר לשמעון שיתן לו משכון הלא הוא חייב לו ועדיין לא שילם לו:

9ואיך לא יתבייש זה כו' שיתן לו השם יתברך טובות חדשות על הישנות ועל הישנות אנו בושים שעדיין לא שילם כלום להש"י והוא מבקש ושואל מאתו יתברך טובות חדשים ויגדל ויכבד החוב עליו ולא יוכל לשלם כ"כ ואפשר שלא ישלם כלום בעבור כלות ימיו:

10בחובות מחרת שתעבדי היום על הטובות העתידות. הר"נ:

11ולא די לכם כו' אלא שאינכם כו' שפעמים רבות שהייתם מתעלמים מלעבוד אותו כראוי ובכל זאת לא התעלם מכם ינתן לכם כל צרככם וטרפכם:

12והרביעי כו' לאחת משלש עילות. סיבות וטעמים:

13תנוח נפשו במשכון הממשכן הוא במנוחה והשקט על מעותיו מפני שהוא מקוה אם לא ישלם לו ישתמש במשכון או שימכרנו:

14אבל מי שיחשוב כו' תנוח נפשו מצד העולם שיהיה לו מנוחה בעולם הזה על ידי הממון:

15טעותו שקר כי אף על פי שהוא טעות ליקח משכון מהש"י כמו שנתבאר מכמה טעמים אעפ"כ אם היה בטוח שהממון ישאר אצלו ולעשות בו כל חפצו לא היה טעותו שקר למשל אם לוקח משכון מאדם נכבד ועשיר שאינו מכיר אותו אע"פ שטעה ולוקח ממנו המשכון אך מאחר שאינו מכירו איננו שקר כי על כל פנים הוא בטוח בהמשכון מכמה פגעים אבל זה שלקח משכון מהשם יתברך לא די שטעה בדעתו כנ"ל אלא אף גם לא הועיל כלום בטעותו כי עדיין איננו בטוח שישאר הממון אצלו לעת הצורך שמא יפגע להממון פגע שלא ישאר אצלו או הוא ימות בחצי ימיו כמו שיקרה בכל יום:

16ומה שטענו ממנוחת נפשם כו' רצה לומר ואף אם נאמר שישאר הממון אצלו ולא יפרד ממנו עם כל זה איננו ידוע שיעבוד להשם יתברך על ידי הממון כי אולי יביאהו הממון לטירדא ולצער יותר ממה שהיה קודם לכן כי המרבה נכסים מרבה דאגה:

17ויגמלהו תחת המתנתו כו' בשביל שימתין לו חובו הוא משלם לו כפל מחמת חסדו וטובו בוודאי לא לקח ממנו משכון:

18והבורא יתברך כו' במה שאינו עולה בדעת שישלם כ"כ שכר טוב על מצוה אחת:

19אלא אחר שהוא יכול למלאות כו' דרך משל אם משכנו על מנת שילוה לו על משכון זה אלף זהובים לוקח המשכון ואם לאו לא יקח והאדם יודע שאין לו יכולת למלאות להשם יתברך עבודה וצדקה כנגד כל הטובות שמקבל מהשם יתברך ובפרט אם משלם קצת הוא בעזרת ה' יתברך כמו שאחז"ל על פסוק מי הקדימני ואשלם מי עשה מזוזה אם לא נתתי לו בית וכן אפילו חכמתו ותהלותיו הוא מאתו יתברך:

20כמו שאמר אחד מן החסידים כו' בך יצדקו רצה לומר בעזרתך יצדקו: