מרפא לנפש, שער רביעי - שער הביטחון ז

1ואומר כי מפסידי השערים הקודמים כו' ר"ל היחוד להאמין בבורא עולם כמו שנתבאר שם וכן הבחינה לבחון בבריותיו ולקבל עליו עבודת הבורא יתברך כפי הראוי לו ומי שרחוק ממנו השערים האלה ונפל במפסידיהם כמו שנתבאר לעיל הוא בוודאי איננו בטוח בה':

2וממפסידיו עוד ויש עוד מפסידים לבטחון:

3הסכלות בענין הבורא שאינו מבין שהשם יתברך הוא מלך גדול ונורא ומלכותו בכל משלה:

4וממדותיו הטובות איך מתנהג עם בריותיו בחסד וברחמים ונותן להם כל צרכם תמיד:

5ושהם קשורים באסוריו שכל הבריות קשורים בו יתברך ממש שהכל ביד ה' כל המאורעות שהאדם עושה הוא הכל בידו ואין מי שיוכל לשנות דבר חוץ מיראת שמים שנתן הבחירה בידו של אדם:

6ומהם סכלות במצות הבורא כו' שאינו לומד תורת ה' המלמדת לאדם דעת איך יבטח בה':

7כמ"ש ובחנוני נא בזאת וכל הפרשה שם על מעשר נאמר כמה שנאמר היקבע אדם אלהים (ל' גזילה) כי אתם קובעים אותי ואמרתם במה קבענוך המעשר והתרומה (שאתם גוזלים מן הכהנים והלוים היא גזלתי) במארה אתם נארים. על עון זה שאני שולח קללה במעשה ידיכם ואעפ"כ ואותי אתם קובעים הגוי כלו הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי. לת"ח וליראי ה' שהם בית ה' ממש. ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די וגו' כל הפרשה עיין שם ועיין מ"ש בשער ג' פ"י ממעלת המעשר מכל אשר חנן ה' לאדם שהוא מצוה גדולה מאד ושומר את הממון ומוסיפו ועיין בספר יש נוחלין ומקנ"ח:

8בטחו בה' עדי עד כי ביה ה' צור עולמים סלע וצור ומחסה עולמים:

9ומהם נטותו אל הסיבות הקרובות כו' רצונו לומר שזה הוא ממפסידי הבטחון בה' אם האדם משים בטחונו אל הסיבה הקרובה לו מה שהוא רואה שממנו פרנסתו וסבר שזה הדבר הוא נותן לו פרנסתו:

10ולא ידע כי העילות כו' כי הדבר הקרוב אליו שממנו פרנסתו כחו מועט לתת לו פרנסתו מהדבר הרחוק ממנו שהוא עילה וסיבה לזה הדבר ודבר זה לדבר אחר עד שמגיע לאדם זה כל האמצעיים שמאתו יתברך נקראים עילות וסיבות והש"י הוא עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות והאדם המקבל מכל העילות והוא נקרא מעולל ואתה תבין:

11וכללו של דבר כו' וראיה מוכחת ע"ז הוא מה שאמר שהילד בתחלה בוטח על שדי אמו ואח"כ על אמו ואח"כ על אביו ובכן עד מדרגות שזכר ומזה נראה כי כל מי שיש לו ידיעה יתירה בה' ובהשגחתו עליו יש לו בטחון יותר בה' (*מחמת שהוא מבין שטוב יותר לבטוח עליו):

12(*חסרונם חסרון שלהם שאין המזון שלהם וצרכם גם כן אל הבורא יתברך. ר"נ):

13ולא יגביר ענין על ענין לומר שזה הדבר חזק וטוב יותר לתת פרנסתו מדבר אחר רק מה שהוא בו עתה שממנו פרנסתו הוא טוב בעיניו ולא יתאוה לדבר אחר:

14וישתעשע בזכרו בבדידות כלומר וישתעשע אפילו יהיה בבדידות יהיה לו שעשוע ושמחה בזכרו יתברך. (*או רצה לומר בזכרו בבדידות הבורא יתעלה שהש"י הוא אחד. ר"נ):

15וישתומם מבלתי המחשבה בגדולתו וישתומם ושותק אם יעלה על מחשבתו דבר שהוא בלתי מחשבות בגדולת הש"י אזי שותק ותוהה ומשליך מעליו כל המחשבות הזרות ומעלה על לבו רק גדולת הבורא יתברך לבד. (*ויתמה על מי שאינו מחשב בשמו יתברך):

16לפגיעתו שיפגעו בו שלוחי ה' ומלאכיו או שהוא לשון תפלה מל' אל תפגע בי שלא יכסוף כי אם שיתפלל לפניו:

17ותטרידהו שמחתו באהבתו הטרדה שהוא טרוד תמיד באהבת הש"י הוא לו לשמחה גדולה יותר ממה ששמחים אנשי עוה"ז כשמשיגין תאותם ויותר ממה ששמחים המתים בתענוגים בעולם הבא כי שמחתו באהבת הש"י הוא יותר תענוג מכל תענוגי העולם הזה והעולם הבא כמו שאמרו חז"ל יפה שעה אחת בתשובה ובמעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא:

18ואלה עשר מדרגות מהילד עד נביאים והחסידים אשר לא ימלט כו'. וכתב לעיל בשער ע"ה סוף פ"ד וז"ל ובזכרנו המדרגות האלה תועלת גדול למי שמבקש הדרך הישרה והוא כאשר תמצא בו מעלה שהוא קרוב אליה וידע מה שסמוכה לה מן המדרגות וישתדל המעלות שהוא קרוב אליה ויתבאר לו מה בינו ובין התכונה העליונה וישתדל לעלות ממנה מדרגה אחר מדרגה ויהיה יותר קל עליו עכ"ל:

19ושבר מל' שברו על ה':

20וכסל לשון אם שמתי זהב כסלי:

21ואלהים ישימנו מן הבוטחים עליו הנמסרים לדינו בנראנו ובנסתרנו ברחמיו אמן: