מרפא לנפש, שער תשיעי - שער הפרישות ב

1וקצר המאויים התאות:

2מנוחת הנפש מטרדת העוה"ז:

3וחסימת רעיוניה מכל מה שהוא להם למנוחה ר"ל שחוסם מחשבותיו מכל הדברים שהם לתענוג להם למנוחה ולא תתאוה. להם קאי על הרעיונים. ובמ"ה פירש בג' ענינים ע"ש או פי' מה שהוא לרעיונים למנוחה ולא תתאוה מה שהוא מנוחה לגוף רק לנפש:

4ומאוס בזולתם מה שהוא זולת כסותו ושבר רעבונו הוא ממאס בה:

5עזוב אהבת הברואים לחבר ולישב עמהם:

6אל הטבע כו' כלומר ולא יהנה נפשו אלא ממה שהוא מוכרח עליו כפי הטבע אשר לא תוכל כו' ר"ל שיש תאות שאין יכול לעמוד בלעדיהם כגון תאות אכילה ומשגל לקיים המין ע"ז אמר להמשיל השכל עליהם ויש תאות שאינו צריך לו כלל וכלל ע"ז אמר ולהגבירו עליהם לבטלם לגמרי:

7ולא נטה עם המון עם בני ישראל:

8אל העולם אל תאות העולם הזה ולעבדו תמיד:

9עד שנטו מן התורה מדרך התורה שהוא דרך ישר ובינוני:

10והשיאם היצר להניח ישוב עולם הצלתם שהוא עוה"ב שהוא עולם הצלתם באמת והם הניחוהו ולא עוד שאפי' מעשה אבותיהם אין בידיהם אשר היה דרכם להסתפק בכדי צרכם בלבד ולהם ייפה היצר התפארה בו בעולם ולהרבות מהונו כו':

11במצולות ימיו כמו שהטבע בים שאין יכול לעלות כן הם ע"ד מרבה נכסים מרבה דאגה:

12כשישיגנו בהשתדלותו:

13ויזדמן לו בלא טרחה:

14והוא תורתו ודתו כלומר אין לו תורה אחרת רק מה שעובד ומתעסק תמיד להגיע לכל תאותו:

15תיסרך רעתך שרעתך עצמה היא מיסרך מאחר שקבלת עליך עבודת העולם מחויב אתה לעבדו ואין לך מנוחה מהם לעולם כמ"ש חז"ל כל הפורק ממנו עול תורה כו' זהו בעוה"ז ובעוה"ב ג"כ תיסרך רעתך שמן העבירה נעשה לו קטיגור והיא עצמה תיסרך וסיפא דקרא ודעי וראי כי רע ומר עזבך את ה' אלהיך:

16ושניהם בענינו טובעים בין זה שהשיג תאות עוה"ז ובין זה שאין משיג התאות ונפשו שואפת עליהם שניהם טובעים במצולות ים העוה"ז שדומה לים או יאמר ושנותיהם טובעים בעניני העוה"ז. ר"נ:

17מפסידים בסחורתם שקנו העוה"ז ביגיעתם ואינם מרויחים אלא מפסידים:

18סכלים בערך התמורה והמומר בה אינם יודעים ערך מה שהם מחליפים עבודת הש"י בעבודת העולם איזה מהם יקר ונחשב יותר:

19ואינם סרים קרואי ההרגל הגובר ר"ל אינם פוסקים מלהיות קרואים ומזומנים לרגילות שלהם שגבר עליהם כלומר שקשה להם לפרוש מהם:

20ורהבי למ"ה, ורהבי ענין חוזק כמו ורהבם עמל ואין. וי"מ ענין גאוה כמו ולא פנה אל רהבים. ול"נ כמו שכתבתי בריש שער הבטחון שהוא לשון קנין וקניני העוה"ז בכלל נקראים רהבים וכנ"ל דעת המתבר בכמה מקומות והדרשה תדרש:

21התערבו ל' תערובות כשיתערבו עם העוה"ז רחקו מעוה"ב:

22אשר ידעו למ"ה. ר"ל אשר השגיחו עליו כמו כי יודע ה' דרך צדיקים. או הוא ענין חבה כמו כי ידעתיו למען אשר יצוה. ולנעמי מודע:

23התאבכה התחזקה מענין ויתאבכו גאות עשן:

24ויף ל' יפה תואר כמו ויף בגדלו (יחזקאל לא):

25נתבסם היצר בהם ענין שכרות ושמחה כמו שאמרו חז"ל חייב אדם לבסומי בפוריא:

26ונתמלא החמת נאד. נתמלאה מיין השכרות שנתבסם היצר בהם:

27והמספיק ר"ל מי שהוא נותן ממותריו שיש לו לעניים הוא אצלם כופר כמו שמצינו באנשי סדום פ"ל. או ר"ל והמספיק ממותריו הרעב הכוסף. וכצ"ל אפי' מי שיש לו די והותר הוא רעב להרבות עוד תענוגיו וכוסף לאחרים ותמורת אלו:

28והעובד אותו מי שעובד את העולם נקרא אצלם משתדל:

29ובעבורו ובעבור העולם וקניניו מתחברים זה עם זה:

30וכועסים על מי שאינו עוזר אותם:

31ורוצים ומתרצים למי שעזרם:

32ובעבור הגבול בו עושים בטניהם אם עברו את גבולו שיש להם מותרות הרבה מן העולם אזי עושים בטניהם כו' ויוציאוהו לצורך גופם באכילה ושתיה ומלבוש ויחזקו בתיהם ומשכנותם ואינם עובדים בה לאלהים רק יש להם אלהים אחרים. כ"כ מ"ה:

33בפתיחת השער הזה ר"ל בתחלת הפרק הזה:

34והיה בדין כו' להועיל בה אנשי התורה כו' הוא עד"ז בעצמו שכתבתי בסוף פרק א' ע"ש:

35עם פנות נפשותם כו' כשיפנו אנשי התורה את נפשותם אל התאות הבהמיות אזי יראו מאלו הפרושים ויקחו מוסר. או פי' עם פנות נפשותם. שהפרושים פנו מנפשותם שלא לנטות במדותם אל התאות הבהמיות:

36ועת מרדתם במותרי עולמם מהדברים כו' שאספו יותר ממה שהם צריכין מאד לאמונתם ועי"ז הם טרודים תמיד בעוה"ז:

37או צדיק יאשרוהו כלומר משבחים אותו כדי לעמוד בצדקו אשרי יושבי ביתך וכן פי' כולם. או יאשרוהו יחזיקוהו וידריכוהו יותר בדרכי הש"י כמו אשרו חמוץ וכן יאהבוהו להש"י יגדלוהו שיגדל להש"י יותר. למ"ה ועיין בהקדמת המחבר כל' הזה:

38והם דומים בעולם לשמש כו' מאירה מה שלמעלה ממנה כו' כי יש כמה כוכבים שהם למעלה מהשמש בגלגל שלהם ומקבלים אורם מהשמש וכן כל הכוכבים והלבנה שלמטה מהשמש מקבלים אורם ממנה וכן כל העוה"ז מאיר ממנה:

39וכן אלה היחידים הם מאירים למעלה בעוה"ב ולמטה בעוה"ז וכן הם מגינים על דורם בעוה"ז וכן הם מגינים אחר מיתתם כמ"ש ועושה חסד לאלפים ונמצא בזוהר שהמתים מתפללים בעד החיים להצילם מכל צרה ע"ש: