מרפא לנפש, שער תשיעי - שער הפרישות ג

1אבל לכמה כתות כו' והם התורה והעולם יש פורשים מחמת אהבת התורה לש"ש ולקיום התורה ויש שפורשים מחמת אהבת העולם הזה להגיע ע"י הפרישות להנאת העוה"ז כמו שמפרש:

2ולובשים הבלויים בגדים הישנים והבלויים:

3והצמר כלומר העורות עם הצמר בלי עבודה ותיקון מפני שאין בהם טורח:

4טרדם מורא הבורא שהם טרודים כ"כ במורא הבורא עד שאין להם שום מורא מבו"ד. או יאמר טרדם מביתם מורא הבורא הוא גדול אצלם ממורא ב"ו כלומר כך הם מסכנים נפשותם לילך במדבר מקום שיש שם חיות רעות כי מורא מה שאינם יכולים לעבוד ה' בביתם הוא אצלם גדול ממורא הברואים:

5מותרי העולם מה שהוא מותר לצרכי העולם ל' יתרון וכן:

6כל קרואי המותרים מה שמזמנין ב"א יותר מהצורך להם הם פוסקים ונמנעים מזה. ומ"ה פירש קרואי כל מה שנקרא מותר. וממנה לשון נקבה שב על הכת:

7ולא רצו לצאת מהישוב כמו שעושין הכת הראשונה:

8להספיק כדי להספיק לגופם מזונותם ופרנסתם בביתם מה שהוא צריך מאד והוא חיוב התורה:

9והמירו המדברות וההרים בבדידות בבתיהם כו' כי כת הראשונה התבודדו במדברות וחוץ לישוב והם בבדידות בבתיהם ואין להם עסקים הרבה עם אנשי העולם ובישובו רק ההכרח מאד ולכך עדיין הם קצת מבחוץ מאחר שאין להם עסק בישובו של עולם אבל הכת הג' הם יותר על דרך הישרה שהם מתעסקים עם ב"א בכל צרכי העולם אעפ"כ הם פרושים והיינו בלבם ובמצפונם ולכך הם קרובים לדרך התורה שכוונת התורה שלא יהיה העולם משומם:

10והשיגו שני הענינים ענין התורה וענין עולמם מה שצריך למזונותם והגיעו אל שני החלקים העוה"ז והעוה"ב:

11השפל שבפרישות כלומר שאינה פורשים ג"כ כמו השתי כתות הראשונים וכאלו אמר הא' פורשים יותר והב' בינינים והג' פחות משניהם בפרישותם:

12עמדו על צורת נסיון כו' כלומר הבינו מה ה' שואל מן האדם ולמה ברא אותו שהוא רק לנסותו בעוה"ז להיטיבו בעוה"ב ושהוא נאסר בעולם הזה:

13והגזרתו מעולם הרוחניות ושהוא נגזר ונאצל מעולם העליון ולכך נפשותם מואסות בעוה"ז ומצפים תמיד אל המות ונזהרים ממנו שמא ימותו היום בלא צדה לכך הם נזהרים להכין כל יום צדה לדרך הרחוקה לעוה"ב:

14מצפים אל המות כי שם מקומם ויפטרו ממלחמת היצה"ר ונזהרים ממנו מן המות שלא ימותו בעונם. ר"נ:

15ובכמוהם אמר הכתוב חץ שחוט לשונם מרמה דבר בפיו שלום את רעהו ידבר ובקרבו ישים ארבו:

16הצרו על נפשותם כו' כן מנהג הצרי עין והקמצנים והכילים שאוכלים לחם צר ומים לחץ מחמת קמצנותם כמו שזכרתי מנהגם בסוף שער ע"ה בשם ר"ח ע"ש:

17איש אשר יתן לו וגו' ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה כלומר שאינו חסר כלום ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו וגו':

18וראו שיתכבדו לעמוד בדרך כבוד שלא יתזלזלו לבקש ולשאול מב"א כעני בפתח לכך מסתפקים במעט לחם ומזון:

19להשמר מפניהם קאי על ב"א:

20בחנם בתנאים ר"ל בחון אותם בתנאים הצריכין לפרושים האמתיים כמו שיתבאר בפ' שאחר זה אם יש בהם מדות הללו אז תדע אם הם פרושים באמת או אם מכזבים בפרישותם:

21בעזה"י קאי על אשר אני עתיד לזכרם בעזה"י: