מרפא לנפש, שער תשיעי - שער הפרישות ה

1אבל מה שיאות מה שראוי ונכון לתורתנו להתנהג בפרישות:

2זולתם זולת בני אדם:

3ושנתיאש מאשר בידיהם שלא יתאוה מה שיש בידיהם ליהנות מהם:

4הנבלה והמתה הם שמות נרדפים כמו משפטי ודיני. עדי ושהדי. או נבילה שנתנבלה בשחיטה או בהריגה והמתה שמתה מעצמה. למ"ה:

5ולקיחת איסור על פנים אסורים למ"ה. לאפוקי לקיחה שלא על פנים אהורים כגון שמחלל שבת כדי לפקח נפש וכיוצא בזה בעבירה לשמה כגון יעל עם סיסרא ואליהו בהר הכרמל עכ"ל. ודבר תימה הוא מאי קמ"ל ואפשר לומר שערוב דברים ומסורסים יש כאן ועל פנים אסורים קאי על האכילת העכבר וכאלו אמר ויהיה אצלך המשגל האסור ולקיחת ממון האיסור ושתתכבד כו' על פנים אסורים כאכילת העכבר כו' כצ"ל והר"נ גרם ולקיחת ממון על פנים אסורים:

6וכשתגיע אל הגבול הזה כו' בלא הכרח מטבעך כו' אף שהוא מתחלה נגד טבעך אך אם תרגיל עצמך כמה זמנים להכריח טבעך עד שתבא למדרגה שלא תצטרך עוד להכריח טבעך שיהיה הכל שוה אצלך אזי תהיה מן הכתות כו' כמ"ש בשער הקדושה באורך ע"ש:

7וכן הניתן ברשותנו כו' וכן מה שניתן ברשותנו מדברים המותרים לנו:

8מבלי רבוי ולא הפקד בלא חסרון:

9עם טרדתו בהם שע"י יטרד מלעשות חובות אלהיו:

10מחוקק פרש"י מ"ש בתורה:

11ביכלתך ר"ל בכל יכלתך תפרוש כו':

12וכפי בינתך כן אתה כפי בינתך תשמור את נפשך ופרוש על כל פנים:

13בלבך ובמצפונך אם לא תוכל להיות פרוש בגופך ובאבריך:

14מחמת דלותך ועניותך שאצטרך לעסוק בעסקי העולם באבריך כמו שמצינו בחז"ל שהיו טורחים בעניני העולם הזה אבל עם כל זה היו פרושים גמורים בלבם ובמצפונם וכן אתה אל תמנעך פרישותך בלבך מלהתעסק בזה ר"ל בעניני העוה"ז:

15ושמאי במלאכת הבנין שאמרו בגמרא דשבת דחפו באמת הבנין שבידו משמע שהיה עוסק במלאכת הבנין:

16כאשר הקדמנו לעיל כמה פעמים שמצוה לעסוק בישובו של עולם כ"א לפי כחו:

17וכאשר תוכל כו' ר"ל אף שאמרתי שמצוה להתעסק בישובו של עולם ותפרוש במצפונך זהו אם אתה מוכרח בזה מחמת דלותך ועניותך הגדולה אבל אם יש לך קצת או שתוכל להסתפק במה שיש לך ותוכל להיות פרוש בין בגופך בין במצפונך אזי אין לך לעסוק בעסקי העולם כלל ותהיה פרוש בגופך ג"כ וה' יעזרך לקיים מחשבתך כו':

18בלי מצוע שא"צ לשום דבר אחר רק עקימת שפתיו הוי מעשה בין לטוב בין לרע לאפוקי שאר עבירות כגון גזל ועריות צריך לדברים שחוץ ממנו לגמר מעשהו וכבר העתקתי דברים רבים בס"ז שלי בגנות הדברים הרעים מר"ח ומאלשיך ע"ש ועיין בס' א"צ על פסוק מות וחיים ביד לשון שהביא מעשה נמרץ ע"ז וסיים שם צריך שתתבונן ותבחין ענין הלשון אשר כל עניני האדם לרעה ולטובה תלוי בה ויכול האדם לעבור בהלשון עבירות גדולות ועצומות איך מספר כגון מלשינות רכילות וליצנות וחניפות ושקר וכיוצא באלו וכל אלו עבירות גדולות אין ריוח לבעל הלשון ויכול לעשות מצות לאין חקר בלשונו ויש כמה ב"א האומרים מה נוכל לעשות מצוה הלא אין בידינו ממון ולזה אמר דוד מי האיש החפץ חיים נצור לשונך מרע וירגיל עצמו בלשון לדבר דברי תורה ויראת שמים ולהוכיח ב"א ולצוות בניו אחריו לשנוור ולעשות ולנחם אבלים ולנחם עניים ולדבר על לבם דברים של תנחומים טובים ולדבר אמת ולהתרגל בשירות ותשבחות אז יהיה אהוב למטה ונחמד למעלה ויהיה שכרו ברב טוב הצפון לצדיקים עכ"ל ועיין מ"ש הרמ"א על פסוק ועשית את מעיל האפוד ואמר שאין לך אבר א' באדם שנעבוד בו את ה' תמיד הן ביום ובלילה רק בלשון ובפה כמו שמבואר וא"כ ראוי הוא לשמור פיו ולשונו ולשמרם בקדושה ובטהרה כי הם כלי קודש אשר ישרתו בם את המלך הקדוש ולא ישרתוהו בכלים צואים כלי גללים מגואלים פי זרות ולשון מדברת גדולות כו' ע"ש באריכות גדול וסיים ולו יוכל איש לבלתי דבר כל דבריו כ"א בתורה ובמצות ובקדשי שמים מה טוב חלקו ומה נעים גורלו ועוד מעט בצרכי מחיתו אך עצור במלין מי יוכל אך ראה זה מצאתי יכול איש לשמור עצמו לבלתי דבר על הנוגע לזולתו מן היום ההוא והלאה ואף גם זאת בקיצור מלין כי אז טוב לו למלט נפשו מכמה דברי עונות המתרגשות בהניח דברי עצמו וישור על אנשים עכ"ל וע"ל בחשבון י"ז ג"כ בגנות הדבור הרע והדברים בטלים:

19והקדימהו ר"ל תקדים להרגיל ולנצור לשונך מרע קודם מכל שאר החושים נקושי הדבר:

20ובספרינו ובספרים שלנו:

21ולא תתמיד בזה זמן מועט שיתקן כו' הר"נ פי' לא תצטרך להתמיד בזה אפי' זמן מועט כי יתקן לשונך מהרה כשתעשה כנ"ל לזכור או לכתוב. ואפשר לפרש ולא תתמיד בזה זמן מועט לזכור או לכתוב רק הרבה פעמים עד שיתקן לשונך והכל לפי טבע האדם:

22ויראה ר"ל יראה לאחרים:

23והשתדל אח"כ לעצום עיניך כו' כבר אמרו בגמרא ולא תתורו אחרי לבבכם זו אפיקורסות ואחרי עיניכם זו הרהור עבירה והמחבר לא זכר בשמירת אות ברית קודש והמכשלה הזאת תחת יד רבים:

24השמים מספרים כבוד אל וגו' וזה שאמר הרד"ק כי מהנפלאות והמעשים הגדולים שאדם רואה בשמים יספר האדם כבוד אל וזהו שאמר אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם עכ"ל כמו שאמר לעיל מגודל השמש וזה שמסיים לשמש שם אהל בהם כו':

25והתחבולה לענין זה ר"ל להרגיל עצמו בזה עד שלא יהיה לך צער בהמנעה:

26שתמעיט במיני לפתו ר"ל מה שמלפתים בו את הפת כגון בשר ודגים וגבינה וכיוצא בזה:

27כדי שתהיה תנועת אבריך קלה כו' רבוי המאכל ושתיה מכביד הגוף עד שהוא מתעצל בכל מעשיו. למ"ה:

28ויקלו עליך עניני תורתך ועולמך וז"ל ר"ח פ"ט משעה"ק על דברי המחבר ודרך זה שדרך החסיד ז"ל הוא דרך הפרישות הנאות לבעלי תורה שרוב אומנותם בתורה שאם ירצה בעל תורה לסמוך על הבטחון ולהוציא מעותיו באכלו בשר או תרנגולים וכיוצא ממנו התענוגים נמצא מטריד עצמו בעוה"ז אחר בקשת הטרף ויתבטל מד"ת ובעת שלא ימצא מנהגו לא יוכל לסבול ויחלה לכן ראוי לכל ת"ח שינהיג הפרישות הזה וכן יש כמה מאמרים מרז"ל מסייעין לו ומרחיקין התענוגים מת"ח עכ"ל ועיין שם באורך:

29והתעכב בתנועת ידיך שלא תעשה מעשה בידיך מהרה בלא ישוב הדעת:

30בהתנשאך למ"ה. אפילו כשתתנשא ותעשה ראש ושופט ותוכל לעשות רע לב"א כו' עכ"ל. ואפשר עוד כשתתנשא ותפרוש מעשות הרע בהם יהיה מחמת מורא הש"י ולא מחמת מורא בשר ודם:

31וימנעך מן השאלה לשאול פרנסתך מב"א:

32ומקנות חסד כלומר שלא יקנה אדם אחר חסד עמך במה שמעניק וגורם לך עבוד את ה' ית' כי מאז יחשבו זכיותיך לאותו אדם כמו שמבאר והולך:

33יגיע כפיך כי תאכל אשריך בעוה"ז וטוב לך בעוה"ב ומזה דרשו רז"ל שגדול הנהנה מיגיע כפו יותר מירא שמים שנכנה מאחרים דכתיב ביה אשרי האיש ירא ה' וגו' ולא כתיב ביה וטוב לך מפני שכבר קבל שכרו מזה:

34מי יגור לנו אש אוכלה פירש רש"י כלומר מי יעמוד בעדנו לשכך חמה בוערת ל"א מי יגור לנו מי הוא לנו שיגור בציון עם הצור שהוא אש אוכלה והוא משיב אוהב צדקות כו':

35הולך צדקות ודובר מישרים מואס בבצע מעשקות נוער כפיו מתמוך בשוחד אוטם אזנו משמוע דמים ועוצם עיניו מראות ברע הוא מרומים ישכון:

36ואח"כ קבצם החכם ש"ה ע"ה ואע"ג ששלמה קודם בזמן לישעיה אמר אח"כ בבחינת ס' משלי שסדרו חז"ל בכתובים אחר ישעיה. ע"כ למ"ה:

37עינים רמות לשון שקר ידים שופכות דם נקי לב חורש מחשבות און ורגלים ממהרות לרוץ לרעה יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים:

38במעשיך ובמחשבתך ר"ל בעת שתתעסק במעשיך תהיה כוונתך בהם למזון ופרנסה בלבד:

39לא לתענוג כו' והנה בבחינת הכוונה שבלב אמר שזה הפרישות הוא בפנים השלישיים. למ"ה:

40שתקצר מאוייך בעולם ר"ל תקצר תקותך ובטחונך מלחשוב שתחיה לעולה בעוה"ז: