מרפא לנפש, שער שני - שער הבחינה ג

1אך כו' היא העיון בפנות העולם ביסודות והשרשים של כל העולם שהם אש רוח מים עפר וכ"כ בשער היחוד פ"א בפנות יסודות ושרשים כמו היתה לראש פנה:

2ותולדותיהם המחוברות מהם ולעיין בכל התולדות היינו כל הבריות שנתחברו מהד' יסודות:

3ובתכונת חלקי כל מורכב שכל המורכבים לאחר שנתמזגו ונתחברו מהד' יסודות יש להם תכונה וצורה אחרת ואין מראיהן כאשר בתחלה:

4ואופני תועלתו וכל דבר נברא לתועלת שנוכל להשתמש בו ואין דבר בעולם שלא יהיה בו תועלת לאדם ולצרכו ובכל זה יש בו חכמה רבה ונפלאה בכל בריה ובריה כנ"ל:

5ובמתכונתו ובמספרו:

6ודמותו צורתו או ששניהם לשון צורה ודמות:

7ועילתו המשלימה אשר לה נברא ר"ל לדעת ולהבין הסיבה והעילה שיש לכל דבר שעל ידי הסיבה ההיא הוא נשלם ונתקיים שאם לא יהיה לו הסיבה ההיא לא היה נשלם כמו שתראה שהבע"ח צריך לצמח והצמח למים ולארץ א"כ הצמח הוא עילה וסיבה לבעלי חיים שיהיה נשלם וקיים בעולם וכן הוא בכל הנבראים שבעולם שיש לכלם עילה וסיבה המשלימם כמו שכתב בשער היחוד פ"ז מ"ב ע"ש:

8והדרת רוחניות העוה"ז לשון הוד והדר לעולם הזה שיש בכולם קצת רוחניות שבזה יש להם קיום שהרי אפילו בדומם יש בו כח חיוני ורוחניות שמעמיד הצומח ומצמיח מכח הרוחניות שבו כמו שמסיים שתדע כו':

9ועלוליו שמכל דבר יוכל לצאת דבר אחר כיוצא בו:

10ומעולליו ומזה יוצא עוד אחר וכן זה מזה כמו מאב בן ומבן בן וכן לעולם וכ"כ בסוף שער הבטחון והבורא יתברך אשר הוא תכלית העילה ברחוק מן המעוללים ראוי לבטוח בו כו' ע"ש:

11ותקנתו התמימה שנברא בעבורה ר"ל להבין ולהשכיל הסוף וקץ של כל הנבראים למה נבראו כולם ומהו תקנתו התמימה וכאשר ישתכל המשכיל יראה ויבחין שהכל נברא בעבור האדם ובו תקנת כל העולם כמ"ש בשער היחוד פ"ז מ"ב וז"ל וצורך האדם על הכל ותקנת הכל באדם וכ"כ לקמן בשער זה והרמב"ם בהקדמת סדר זרעים האריך מאד בענין זה וכתב שם וכאשר חקרו הפילוסופים שהכל הוא בעבור האדם צריך לדעת מהו תכלית האדם בכל פעולותיו עם כל משמשיו ומצאו כי תכליתו הוא פועל אחד לבד והוא לצייר בנפשו המושכלות וחכמות האמתיות ולעבוד את ה' בכל פעולותיו כי הדעת נותן ששוא ושקר להיות תכלית האדם לאכילה ולשתיה או לבנות קיר או להיות עשיר גדול כי כל אלה הם מקריים מתחדשים עליו ועוד שהוא משתתף בזה עם רוב הברואים כו' וכל העולם עם כל העוזרים ובעלי מלאכות לא נבראו אלא בשביל זה או לצוות לזה כמו שאחז"ל כו' ע"ש באורך ומעתה נדע ונתבונן מהו תקנתו התמימה של כל העולם וכל אשר בו למה נברא: ובמ"ה פירש בענין אחר ולפי דבריו הענין כאן כפול ומכופל דו"ק:

12ולדעת רוחניות העוה"ז שיש דברים שנוטים יותר לרוחניות כמו השמש והירח והרקיע וכן האש והרוח נוטים יותר לרוחניות משא"כ בבע"ח והצומח והארץ שנוטים לגשמיות יותר:

13ומדברו הם ב"א:

14ודוממו כמו הארץ וכיוצא בו:

15ונחו הדברים הנחים כאבן ומתכות:

16ונעו שמתנועע כמו המים ובעלי חי:

17וקפאיו מה שנקפא כמו האדמה כמו קפאו תהומות:

18ועליונו מה שטבעו לעלות למעלה כמו האש והאויר:

19ותחתונו כמו הארץ והמים טבעם לרדת למטה:

20הרכבה נכונה בכל המחוברים במזג השוה שלא יגביר יסוד אחד על חבירו:

21וסדרו סדר מתוקן כל אחד על מקומו הראוי לו כפי צורך העולם וחלק את העולם כל חלק למקום הצריך קצת במדינה זו וקצתם באחרת והוא מבואר שהכל הוא לכוונת תועלת ושחלק זה צריך לחלק האחר:

22ושמהו רומז עליו והש"י שם את העולם באופן שכל רואיו יכירו וידעו שחכם גבור ויכול שאין כמוהו ברא אותם כמו שמורה הבנין על הבונה אותו שנדע ממנו עד היכן הגיע חכמתו וגבורתו כן נוכל לשפוט מן העולם וכל אשר בו על הש"י שברא את הכל אף שלא נוכל להשיג עצמותו יתברך וכמו שנתבאר בשער היחוד:

23מגשמיות ורוחניות אע"פ שהם שני הפכים מעמיד אחד את חבירו:

24נמזגו ונתערבו הם שמות נרדפים ופירושם אחד:

25כנפש וכגוף בחיים שלא תמצא נפש בלא גוף ולא גוף בלא נפש:

26והשני סימנים נעלמים כמעט מכל ב"א:

27אשר לא ידע קשרם למה קשר אותם הקב"ה באופן זה אלא המשכיל והמה מועטים והוא מבני עליה:

28המבין יושרם שיבין יותר טובה הגדולה שבו:

29כמות הכולל כל בשר כן נ"ל לגרוס ר"ל המיתה הוא נוהג בכל בשר נפש חי הכל שב אל העפר ולפי הנראה הוא דבר רע מאד:

30ובו תקנת העולם ובאמת אם לא יהיה המיתה לא היה לעולם תקנה מכמה טעמים נגלים ונסתרים כי מה בצע שיעמול האדם תחת השמש לעולם ומתי יטול שכרו כי כל טובות העולם הזה אינם טובות בעצם מכל שכן הרעות. והרשע לא יפחד מהמות ויעמוד לעולם ברשעתו והצדיק יטול שכרו שם כפי פעולתו וכן הארץ הוא ככור שמתיך הזוהמא מהנחש שנדבק באדם מחטא אדם הראשון ובעת התחיה יעמוד בגוף נקי מוכן לקבל נפש הטהורה כמו שהיה באדה"ר קודם החטא כ"כ בר"מ אלשיך בפ' אמור וכן יש עוד כמה טובות בענין המות מה שלא נוכל להשיג ויהיה הגרסא והשני סימנים נעלמים כו' כי אם המשכיל המבין יושרם כמות הכולל כל בשר כו' ואין צורך לדחוקים של במ"ה ע"ש וכל המבינים הסכימו לגרסתי:

31בהשתנות עניני השנה קיץ וחורף קור וחום כל אחד משמש רביעית השנה שהם ד' תקופות השנה וכשמדקדק האדם יוכל להבין למה נשתנו והוא מפני עליית החמה וירידתה:

32והחכם המבין כו' דעת רוחניותו ודקותו כו' ר"ל לא יבינו על גשמותן של הדברים לבד אלא יאמר האדם שלא נבראו רק לצורך גשמיות לעשות בהם כל צרכי גופו לאכילתו ולשאר צרכיו דא"כ לא היה צריך להיות בכל נברא קצת רוחניות ודקות אלא הרוחניות שבכל דבר הוא ראיה גמורה על הבורא יתברך כמו שהוא מבואר למי שידקדק בזה וכמו שיתבאר וכאשר ירגיל האדם בזה בכל דבר שיסתכל ובכל בריה שבעולם יוכל לראות בו את מעשה ה' כי נורא הוא ובזה יוכל לקיים שויתי ה' לנגדי תמיד:

33וידבק בעבודתו כו' וכאשר יתנהג כך יכנס אימתו ופחדו יתברך בלבו וידבק בעבודת הש"י כו':

34ואת אשר חננו מרוב הטובות כו' שהש"י חנן אח האדם בהרבה טובות ונשאו והגדילו על הכל והכל בחסדו ובטובו הגדול:

35מבלי מעשה שקדם לו כי עדיין לא עשה שום מע"ט לפני הקב"ה:

36ולא מדה יתירה התחיל בה וגם לא הי' בו עדיין שום מדה טובה יתירה:

37התחייב לו בעבורם הגמול הטוב שיתחייב להאדם בשבילם הגמול הגדול הזה שעושה השם יתברך עמו אלא הכל חסד ונדבה וחנות מאתו יתברך כמ"ש ז"ל מי הקדימני ואשלם מי עשה ציצית בבגדו אם לא נתתי לו בגד תחלה וכן מזוזה ושאר כל המצות כי ממך הכל ומידך נתנו לך:

38ואח"כ יברור לו כו' כי לא לתוהו בראה לשבת יצרה והכל הוא לצורך האדם ליהנות ממנו שיהיה לקיום בעולם אך רק לפי צרכו וספוקו בלבד והמותר יחרם:

39ומשכיותיו לשון ראיה וחמדה בלב כמו משכיות לבב:

40ויחשוב העולם וקנינו צדה לעולם הבא שעוה"ז וכל קנינו הוא נברא רק שיכין האדם בו צדתו לעולם הבא כי שם ביתו ודירתו האמתי ופה הוא כאורח נטה ללון והעולם הזה דומה לפרוזדור בפני העוה"ב כו' והיום לעשותם ומחר לקבל שכרם ולכך לא יקח מן העוה"ז רק מה שטוב לו בעולה הבא ולא יותר אבל הסכל שאין מבין מה ה' שואל מעמו ולמה בא אל העולם הזה ובגוף הזה וסובר שכאן הוא ביתו ודירתו ולעולם יחיה כאן ולכך משתדל בעניני העוה"ז לבד ושוכח קצו מכל וכל:

41והוא סובר כי הוא רץ לתקנת נפשו ר"ל שהוא סובר שכל מה שעמל תחת השמש יהיה לו לעצמו ולנפשו לבד:

42ואיננו שוער ואינו משער בדעתו שכל מותר עמלו הוא הכל הבל ויעזבנו לאחרים או בחייו או עכ"פ לאחר מותו והוא גלגל החוזר בעולם וכמו שנראה בכל דור ודור האמונים עלי תולע חבקו אשפתות אם כן מותר קיבוצו למה הוא לו את שיש לו אינו שלו קנין שאינו שלו למה הוא לו:

43ומה נדמו בזה ר"ל ולמה הם דומים החכם והסכל בדרכי העולם הנ"ל:

44דעתן בעל דעה ישרה:

45והשני הפכו הפך החכם אל כסיל ובער:

46ולא סר לעשות כן לא הניח ידו מלעשות כן לעבוד אדמתו מעט עד שנגמרה עבודת כל אדמתו כהוגן:

47והותירה לו והיה לו מותר מן שדהו כ"כ עד שקנה והוסיף עוד שדה על שדהו. והנמשל הוא ע"ד מ"ש חז"ל מצוה גוררת מצוה או שהוא ע"ד מ"ש חז"ל זכה נוטל חלקו וחלק חבירו בג"ע:

48והמשכיל כאשר יעיין כו' כי שם ביתו של אדם וכאן הוא כאורח נטה ללון רק הצורך למחיה ולפרנסה ומוכרח הוא להכין פרנסתו אך לא יעזוב אדמתו שיש לו בעולם הבא שלא ישגיח עליה לגמרי פן תהיה שממה ומאומה לא ימצא שם וגם פה לא עשה לנפשו מאומה רק לגופו ונמצא קרח מכאן ומכאן:

49כמו שאמר החכם שלמה בבחינתו בכסיל שהתנהג כאח הכסיל הנ"ל מה שעלתה לו ואמר:

50ואחזה אנכי וגו' ראיתי על דרכי הכסיל. כמ"ש ברישא דקרא על שדה איש עצל עברתי וגו' ראיתי לקחתי מוסר שאין זה הדרך הישר שיעזוב שדה עצמו לגמרי ומתי אעשה גם אני לביתי. רק פן יאמר האדם שאין לי שום פנאי לעסוק בעסקי העולם הבא כי טרוד אני על המחיה ועל הכלכלה תמיד לא יחשה ולזה מסיים הכתוב מעט שנות מעט תנומות ר"ל אל תתנהג בצרכי גופך תמיד ויומם ולילה לא ישבותו רק אחוז בה וגם מזה אל תנח ידך ושניהם יקיימו בידיך. ובא כמהלך רישך יבא לך מה שאתה רש ממנו היינו חלקך בעולם הבא כמי שהולך מהרה. ומחסורך כאיש מגן יבא לך כל מחסורך שבעולם הזה כאיש הבא למגן לך ר"ל שתוכל לזכות לשני שולחנות ועיין לקמן בחשבון כ"ב כדברים אלו: