מרפא לנפש, שער שני - שער הבחינה ד

1נאמר כי פנות החכמה ר"ל שרשי החכמה ויסודותיה נוכל לחלקם לשבעה חלקים:

2המקויימות העשויין וישנם בברואים לרוב מיניהם אף על פי שיש הרבה מינים בעולם כמו מין אדם מין חיה מין בהמה כו' ואישיהם כל אחד בפני עצמו נקרא איש אם כן החכמה שבכולן לרוב מאד אבל בכללן נוכל לחלקן על שבעה חלקים:

3אחת מהנה שרשי העולם הם הד' יסודות כמו שמפרש והולך בראותנו עמידת הארץ באמצע כנקודה באמצע המרכז כך הארץ תולה על בלימה שהרי נראה לעינים שכל מקום שאדם עומד בכל העולם הוא רואה חצי כיפת הרקיע מזה נראה שארץ באמצע העולם כנקודה בתוך העיגול:

4והמים סמוכים להארץ כי כל יסוד הכבד נופל למטה ולכך טבע האש למעלה מכלם ואחר כך האויר ואח"כ המים ולמטה מכלם העפר שהיא כבדה מכלם:

5על משקל ושיעור להיות שוקדים ועומדים כל אחד על מקומו ושלא יתגבר יסוד על חבירו ויחרב העולם:

6והים עומד הבור העמוק נקרא ים כמה שכתוב ירעם הים ומלואו וכמו ים של שלמה:

7ואם יהמו גליו אף שגלי ים הומים ומגביהים עד מאד עד שכל אחד יוכל לשטוף כמה מדינות הנמוכות ממנו אע"פ כן לא יוכלו לעבור את חקם הוא החול אשר הוא גבולם שלא יעברו חוצה ומזה נראה שהכל עבדיו ולא ישנו את תפקידם:

8והפנה השנית כו' אשר הוא העולם הקטן ר"ל מין האדם בכלל הוא עולם הקטן בפני עצמו כמו שכל העולם הזה שצריך זה לזה וזה לזה כן הוא האדם בפרט השלמת כל סדרי בראשית. ובשלישי אמר שאבריו וגופו ונשמתו של אדם הוא דומה לעולם הגדול שהוא שיעור קומה בדמות אדם ולכך קרא הרמב"ם במורה פ' ע"ב מח"א לכל העולם בכלל שיעור הקומה ע"ש:

9אשר בו השלמת סדרי העולם באדם נשלם ונגמר כל מה שברא הקב"ה בעולמו כי הכל לתועלת האדם ולשמשו והאדם הוא כבעל הבית בעולם:

10והוא יפיו כי בלא אדם היה העולם כמדבר שממה:

11וזיונו מל' כלי זיין או ל' זן ומתפרנס או ל' זיו קלסתר פנים:

12ותמימותו כי בלא האדם היה העולם עדיין חסר והוא מתמם ומשלים הכל כמו שנתבאר לעיל פ"ג ע"ש:

13ואליו רמז דוד עליו השלום ה' אדונינו וגו' ואמר תמשילהו במעשי ידיך כל שתה תחת רגליו וגו':

14והשלישית בהרכבת האדם גוף האדם עצמו מורכב מכל הד' יסודות ומנפש ושכל ובנפש יש כמה כחות כמ"ש:

15והוא דומה לעולם הגדול דבר זה ידוע ומבואר בכל ספרי החכמים הקדמונים שהאדם הוא עולם ומלואו מכל הבחינות והכחות שיש בכל העולם הגדול הכל יש באדם דוגמתו ודבר זה מבואר באורך בספר המורה פ' ע"ב שכל העולם בכלל הוא דוגמת אדם א' ע"ש באורך ועי' בס"ס ארחות צדיקים ובר"ס שבט מוסר ע"ש ועיין לקמן בפ"ה ובשער ע"ה פ"ט שביארו המחבר ג"כ ע"ש:

16כמ"ש איוב הלא כחלב תתיכני תחלת בריאת האדם הוא כחלב הנתך ונשפך ואח"כ נקפא ונקרש במעי אמו כגבינה ואח"כ מלבישו בעור ובשר על העצמות וגידין שהוא מסוכך בהן ועושה עמו חסד שנותן בו חיים במעי אמו ובפקודת השם יתברך נשמר רוחו בקרבו וקושר דבר רוחני בדבר גשמי כמו שיתבאר לקמן:

17והד' כו' מהם המעופף ר"ל העופות שמעופפים באויר:

18והשוחה שהולכים שחוח כבהמה ודומה להם. ובמ"ה פי' והשוחה במים מלשון כאשר יפרש השוחה לשחות והוא הדג ושאר בע"ח השטים במים:

19והזוחל מל' זוחלי עפר ופירש רש"י שהולכים על גחונם ועל בטניהם כנחש:

20ומדותם כל בריה יש לו מדה בפני עצמו יש מהם שבונים וקוננים ואורגים:

21כמו שנזכר במענה כו' וכתב ר"ת בס' הישר שער י"ג שראוי לומר תמיד המענה ההיא של אזור כגבר חלציך:

22והימיות הבריות שיש במים ובימים:

23והחמישית וכו' ובמוצאים הם מיני מתכות ודומיהן שמוצאם מן האדמה:

24וידבר על העצים וגו' ששלמה ידע טבע של כל אחד מהן ומה תועלתו כך פירש רש"י:

25והששית כו' בחכמות כמה מיני חכמות שיש בעולם שבני אדם משתמשין בהם כידוע:

26ובמלאכות הם מלאכות הכבדות כמו חרישה וזריעה וכיוצא:

27ובפעולות הם מלאכות קלות כתפירות וכיוצא:

28ושאר תועלותיו הכוללות שכל ב"א צריכין למלאכה ההיא כמו לחרישה ולזריעה והדומה לזה ויש מלאכות שמתבודדים בו קצת ב"א כמו נוקב מרגליות וכיוצא שאין הכל צריכין לזה:

29מי שת בטוחות חכמה מי עשה זאת שנתן לאדם חכמה ובינה בקרב לבו לחשוב מחשבות ולעשות כל המלאכות ופעולות שעושה:

30שכוי מפרשים על הלב הסוכה והצופה הנולדות:

31השביעית כו' בקביעות התורה שקבע השם יתברך בתוכנו תורתו ודתו כדי שנדע כדת מה לעשות בעולם ואיכה ננהיג את עצמנו וע"י התורה נדע במה עושין רצונו יתברך שמו ובלא תורה האדם ככסיל בחושך הולך כמו שהבאתי דברי ס' הכוזרי לעיל כמה פעמים ולא עוד שמגיעים על ידי התורה להנאות העולם הזה גם כן כמו שנתבאר בתורה אם בחקותי תלכו ונתתי גשמיכם וגו' וכמה פסוקים כאלה:

32ולגמול העוה"ב באחרית כמ"ש אכלו טוב בעולם הזה ותתענג בדשן נפשכם בעוה"ב. והשכל מחייב גם כן גמול העולם הבא כי איך יצויר שמלך הגדול והנורא ממ"ה הקב"ה יקפח שכר העושים רצונו ומצותיו יתברך:

33ותלוים בזה עניני המנהגים כו' כמו שנראה סי' החכמה בתורה הקדושה כן נראה חכמת הבורא יתברך שנתן בעולם להנהיג את העולם בדרך ישר להעניש העושים עולה ולישא וליתן באמונה ויושר הנימוסים דאם לא כן איש את רעהו חיים בלעו:

34בעניני העולם בלבד ר"ל שיש הנאה ושכר על זה בעולם הזה. וז"ל בעל העקרים מאמר א' פ"ח דדת הנימוסיות תקצר מן האלהיות בפנים רבים. האחד כי הנימוסיות תתקן פעולתו קבוץ המדינה אבל לא תספיק לתת שלימות בנפש לשוב על ידיהן למקורו וע"ז אמר המשורר תורת ה' תמימה משיבת נפש. הב' שהנימוסיות לא תוכל להפריד הנאה מן המגונה דרך אמתי כי כבר יהיה אצלנו נאה או מגונה ואין כן דרך אמת ואין כח אדם להשיגו וע"ז נאמר עדות ה' נאמנה מחכימת פתי כי היא מודעת הבדל נאה ממגונה באמת. הג' להיות העוסק בדת נימוסיות מסופק אם פעולותיו מוגבלים כראוי וכל אשר יסופק בו האדם לא ישמח בעשותו אבל קוטבי התורה חזקים ומשמחים וזהו פקודי ה' ישרים משמחי לב. הד' שהדת הנימוסיות לא תוכל להפריד פרטי הפעולות מפני קוצר המשיג לרבות המקיפים והתורה חושבת כל הפרטים וז"ש מצות ה' ברה וגו'. הה' שהנימוסיות סדורה מבן אדם אי אפשר שתהיה נצחיית יען הנאה והמגונה ישתנה ברבות הזמן אבל תורת אל היא נצחיית וז"ש יראת ה' טהורה עומדת לעד. הו' הדת הנימוסיות לא תצא ידי כל הדעות שאין הטבעים שוים משא"כ האלהיות וז"ש משפטי ה' אמת צדקו יחדו ע"כ מתק לשונו וצוף דבש אמרותיו והעתקתי כל דבריו מפני כמה דברים נחמדים דאיכא למשמע מיניה בספר הזה:

35וכבר נאמר כי כו' ר"ל אף על פי שנפי הנראה לדעתנו העולם כמנהגו נוהג והכל כפי הטבע אבל באמת משועבד הטבע והמנהג לתורה ר"ל למקיימי התורה לעשות כרצונם כעבד המשועבד לאדונו והדבר מבואר ואיננו חוץ לטבע שהרי השם יתברך הבורא העולמות והטבע הוא בעצמו נתן לנו תורתו ודתו והוא צוה על כל נבראיו שיהיו משועבדים תחת יד מקיימי התורה ומי יעכב על ידו וכמו שמורים הפסוקים שבתורה וביארו המחבר כחשבון הששי במשל נמרץ עיין שם וסיים שם הלא אתה יודע כי הבורא יתברך התנה בתורתו הנאמנה שיהיה ברשותך ובחפצך כל מה שבעולם אם תעבדהו ושיעבור על רצונך כשתעבור על דבריו כמו שהוא מבואר בפ' אם בחקותי תלכו וזולת ע"כ ועיין בס"ז שלי מש"ש וכן דעת חז"ל בהרבה מקומות כידוע. ובשל"ה הביא ג"כ כמה דעות אם השכר טבעי או הסכמי ודעתו כדעת כל המקובלים שהשכר טבעי נמשך בעצה למקיימי התורה עיין שם באריכות: