מרפא לנפש, שער שביעי - שער התשובה, הקדמה

1אמר המחבר מפני כו' באור גדריה ר"ל גבוליה של תשובה שתהיה תשובתו שלמה בלי פרצה כמו שיתבארו בפ"ד ופ"ה ואם לא ישלים כל גדרי תשובה שיתבארו שם עדיין הוא מבחוץ ויש פרצה בתשובתו כמ"ש בריש שער היחוד ע"ש:

2מהתחלפות טבעיו שיש באדם כמה מיני טבעים קרירות וחמימות ולחות וכיוצא וכח המושך והמחזיק כו':

3והבדל שרשי הרכבתו שהוא מורכב מד' יסודות שהם מובדלים ומופרשים זה מזה ואם יגבר יסוד א' על חבירו עי"ז נשתנה מזג האדם ונשתנה ומתחלף מעשיו בעבור זה:

4והתהפכות מדות נפשו שיש בנפש האדם כמה מדות. יש בו מדות וכחות שנכספים בהם שיהיה קיום לגופו ויש בו מדות שנכסף בהם לחכמה ולעוה"ב והן הם היצ"ט והיצה"ר כך כתב בשער ע"ה פ"ב ובשער הפרישות פ"א. וכן יש בנפשו מדות מתחלפים שזכרם בפרק י' משער הג' כמו השמחה והאבל כו' ע"ש:

5מהם הנאה והמגונה ולכך פעם יעשה דברים נאים ויפים ופעם יעשה מעשים מגונים פעם עול ופעם צדק וטוב ורע:

6ועל זה יצטרך לקשר התורה שלא ילך בשרירות לבו ולפי דעתו רק הכל בקשרי התורה שהוא דרך הישר כמש"ש וע"ש:

7זעיר פרא כעיר הזה שהוא חמור קטן הגדל במדבר שאין בו מסורת הנהגות כן אדם יולד ג"כ בלי חכמה ומוסר וד"א:

8ונאמר הן עד ירח וגו' עירוב פסוקים יש כאן ולשון הכתוב כך הוא ומה יצדק אנוש עם אל כשיבואו עליו יסורין. ומה יזכה ילוד אשה. הן עד הסיר האור מן ירח ולא יאהיל וכוכבים לא זכו בעיניו. מחמת שלא זכו בעיניו, אף כי אנוש רמה ובן אדם תולעה ומכ"ש אנוש רמה כשיבואו עליו יסורין בודאי מחמת עונותיו ולמה יתרעם:

9היה מחנות הבורא לשון חן וחנינה ורחמנות שנתן לו יכולת לשוב בתשובה כי השכל היה מחייב שנפש החוטאת היא תמות כמנהג במלכותא דארעא רק הש"י חפץ חסד הוא ולא יחפוץ במות המת הוא הרשע כי אם בשובו וחיה ולא זו בלבד שמקבל אותנו בתשובה העיר ג"כ עליה כמ"ש בפרשת והיה כי יבאו עליך וגו' ושבת עד ה' אלהיך וגו' משמע שישוב מעצמו ואח"כ נתן דבר התשובה וזירז אותנו שלא נתיישן בחטא והרחיב אמתלאותינו ע"י נביאים הרבה והראה לנו כמה טענות ואמתלאות שנוכל לטעון על עונותינו כדי שנשוב בתשובה ושלא נתייאש מרחמי האל כמ"ש הושע בסוף שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעונך קחו עמכם דברים ושובו אל ה' אמרו אליו וגו' כל הענין וכן נאמר (ביחזקאל ל״ג:י״ב) ואתה בן אדם אמור אל בית ישראל חי אני נאם ה' אלהים אם אחפוץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו בית ישראל וגו'. וזולתם כמה פסוקים כאלה שקראו הנביאים לתשובה:

10ואם ארך המרותנו את דברו אע"פ שהארכנו להמרותו כמה זמנים ולבסוף עשה משפט וצדקה ושב מעונותיו חיה יחיה:

11ולפי שהיו הצדיקים שני מינים כו' יבא לתרץ למה שאמר דהע"ה ב' פעמים אשרי כנגד שני מיני צדיקים כנגד צדיק מעיקרו שלא טעם טעם חטא וכנגד הבעל תשובה והתחיל מבע"ת תחלה ואמר אשרי נשוי פשע כסוי חטאה ואחר כך אמר אשרי אדם לא יחשב ה' לו עון ואין ברוחו רמיה שהוא צדיק מעיקרו:

12ואם היא קודמת כמעלה אע"פ שצדיק מעיקרו הוא קודם במעלה מפני שכל שב בוודאי לא נולד עם החטא וא"כ כבר היה לו תחלה מעלת הצדיק ואין הצדיק צריך למעלת השב וא"כ ראוי הוא שיהיה חשוב יותר במעלתו מן השב וראוי שיזכר בראשונה רק מפני מיעוט מציאות צדיק מעיקרו עד סופו שלא יחטא לעולם לכך זכרם באחרונה. ואע"פ שאחז"ל במקום שבעלי תשובה עומדים כו' מדרגות מדרגות יש כמו שביאר המחבר בפרק ח' ע"ש:

13ואמר כי אין אדם אשר לא יחטא בתפלת שלמה המלך ע"ה כתיב במ"א ח':