מרפא לנפש, שער שביעי - שער התשובה ג

1אבל במה תהיה התשובה כו' בשבעה דברים. הראשון שידע גנות מעשהו כו' ראיתי להעתיק כאן דברי בעל או"צ כי הוא הביא ז' דברים האלה מדברי המחבר והאריך בהם קצת בשאר דברים רצוים ומדבריו יובנו דברי המחבר על נכון וז"ל ואחר שיעלה בלב האדם לעשות תשובה לא יוכל לעשות תשובה שלמה אם לא ישים על לבו ז' דברים. הראשון שידע מעשיו ויכירם כלם אם אדם שלא הורגל לקיים המצות מנעוריו ועשה כל ימיו עבירות כמה בני אדם סבורים שאין אדם נקרא בעל תשובה אא"כ בא על א"א או יוצא לתרבות רעות וכיוצא באלו מעבירות גדולות אבל בשאר עבירות אין יודעים לשוב עליהם וזה אינו כן כי על כל מה שהזהירו רבותינו עליו הוא יותר חמור מדברי תורה כי כל העובר על דברי חכמים עונשו גדול וכל מי שעובר על ד"ת או דברי חכמים צריך לשוב. ועתה שמע בני כי רוב העולם אין נזהרים מדברים בטלים ומלהסתכל בנשים ומלדבר עמהם שלא לצורך גם לא נזהרו להתפלל בכוונה ומלדבר בבית הכנסת ומשחוק ומקלות ראש גם לא נזהרו בצדקה לתת אותה למי שהגון לה ולאמץ הלב ולקפוץ היד ולדבר דברים קשים לעניים גם לא נזהרו משבועות חנם ולקלל חבירו או עצמו בשם והזכרת שם שמים לבטלה או במקום שאינו טהור או בידים שאינן נקיות ובטול ת"ת כנגד כלם וגם לא נזהרו מקנאה ושנאה ולה"ר וגאוה וכעס ומכל המדות האמורות בספר הזה. וכן גם לא נזהרים בעניני קיום המצות התלויות במעשה כגון נטילת ידים ומעניני נזיקין אדם לחבירו ולקיים שבת כדין רבים נכשלים בזה כי דבר פשוט הוא מאד ומי שאינו בקי במצות נכשל בהרבה מקומות וכהנה עושה אדם עבירות כל ימיו ולא הרגיש לכן צריך זה השב לידע העבירות שעשה והיאך יכול לדעת ילמוד המצות ויבין בכל מצוה ומצוה מה חיסר ממנה שלא קיים ובמה עבר ואם לא ידע במה עבר איך יתחרט עליה כמ"ש הכתוב כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד. וזה שאמרו חז"ל אם רואה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו וכו' פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה היינו מחמת ביטול תורה לא ידע כמה חטאים שעבר דאל"כ למה לא מצא עבירות ביטול תורה קודם לכל עבירות כ"כ בספר קנ"ח ע"ש. והשני אפי' כשהוא יודע עבירות שעשה לא יתחרט עליהם אם לא ידע בודאי רעות העבירות שעבר כי אם יחשוב מה בכך אם נהניתי מן העולם הזה בלא ברכה או אם בטלתי מן התורה אין זה דבר רע כ"כ מי שחושב כך לא יתחרט ולא ישוב בלב שלם אלא צריך לחשוב אין שום דבר רע בכל העולם כמו מי שאינו חושש על מצות המלך המרומם ק"ו ממלך ב"ו העובר על צוויו כמה הוא דבר רע. והג' צריך החוטא לידע ולהאמין מעומק הלב שיש לו גמול ועונש בדינים קשים ומרים בעוה"ב על עבירות שעשה אבל אם לא ידע זה לא יחוש לשוב ואחר שברור אצלו העונש אזי ישוב ויתחרט ויבקש מאת האל המהולל מחילה כמו שאמר אחרי שובי נחמתי ורישא דקרא יסרתני ואוסר וגו' ע"כ השיבני ואשובה:

2והד' שידע שהוא שמור עליו כו' והה' זה לשון המורה פל"ו מח"ג על מצות התשובה מפני שאי אפשר לשום אדם שלא יחטא ויפשע אם שנסכל בדעת שיבחרהו או מדה והיא בלתי נבחרת באמת או לתגבורת תאוה או כעס ולא יאמין האדם שלא יוכל לתקן זו המעוות לעולם היה מתמיד על טעותו ואפשר שהיה מוסיף במריו אחר שלא נשאר לו תחבולה אך עם אמונת התשובה יתקן וישוב לטוב שבענינים ויותר שלם ממה שהיה קודם שיחטא עכ"ל. והו' צריך לחשוב בלבו הטובות שעשה לו הבורא ית' מעודו ועד היום הזה והיה לו להודות עבור הטובות והוא לא עשה אלא עבר על מצותיו ויש לו לשקול עונש העבירה הארוך כנגד הנאה מהרה שיש לו מעבירה ושכר מצוה הנצחית מכנגד צער מועט לשעה כמ"ש חז"ל הוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה אם תעשנה ושכר עברה (הנאתה) כנגד הפסדה בעוה"ב:

3גמול הצדקה ר"ל גמול המצוה מל' וצדקה תהיה לנו כי נשמור וגו'. והז' צריך להתחזק מאד ולסבול סבל גדול להמנע מן הרע אשר הרגיל בו כי זה דבר פשוט מאד עבירה שהורגל בזה כל זמן שהוא דומה לו להיתר קשה לו מאד לפרוש ממנה וע"כ צריך האדם חיזוק גדול וגדרים גדולים לפרוש ממה שמורגל וימאס בלבו הרעות כמו שכתוב קרעו לבבכם ואל בגדיכם וכשהחוטא קובע בלבו אלו הז' ענינים אז הוא קרוב לדרך התשובה. וסיים והנה מדרגות רבות לתשובה ולפי המדרגות יתקרב האדם אל הש"י ולעולם אין הנשמה טהורה בטהרה שלמה שיהיו העונות כלא היו אלא אחר שיטהר האדם את לבו כמו בגד המטונף אם יכבס אותו מעט אז יעבור הטינוף אבל רושם וכתם ישאר בו אבל לפי רוב הכיבוס יתלבן לגמרי וכן כתיב הרב כבסני מעוני לכן תכבס לבך מן העון דכתיב כבסי מרעה לבך ירושלים עכ"ל: