מרפא לנפש, שער שביעי - שער התשובה ה

1אבל תנאי גדרי התשובה השייכים והתלוים לגדרי התשובה:

2ויכנעו עמי וגו' ויתפללו ויבקשו פני וישובו מדרכיהם הרעים ואני אשמע מן השמים ואסלח לחטאתם כך הבטיח הש"י לשלמה:

3והשלישי לשנות מלבושיו כו' ובמאכליו כמו שמצינו באחאב שהיה למוד לאכול בד' שעות ביום ואכל בששית ונתקבל תשובתו עיין בר"ח מזה באורך ובספר היראה לרבינו יונה כתב שהגדר הגדול המעולה והמופלא מניעת המאכלות כי מי שאינו יכגל לסבול ענויים קשים ותעניות ימשוך מתאותו ואל ימלא כל תאותיו במאכל ובמשתה אף שיכולת בידו ימשוך עצמו מהם בתוקף תאותיו לתשובה ודרך זה ימנענו מחטא ויזכרנו אהבת הבורא יותר מתענית א' בשבוע כי זה בכל יום תמיד וישים לבו בתורה יותר אם היה רגיל ללמוד דף א' ילמוד שני דפים כי גדול ת"ת שמביא לידי מעשה וכתב שכן שמע מהחסיד עולם הראב"ד ע"ש באורך:

4פלגי מים ירדו עיני על לא שמרו העינים תורתך כי עינא ולבא תרי סרסורי דעבורה עין רואה והלב חומד ואמר החכם אין חוצץ בפני התאוה כעצימת העינים:

5עזיבת המותר אף שהוא מותר ראוי לעזבו אם יש בו שום ספק וכו' וכמו שאמרו חז"ל על יחזקאל שלא אכל מבהמה שהורה בם חכם דהיינו שהוא מותר מן הדין כמו ס"ס או ספיקא דרבנן:

6והשלישי כו' אחר יכלתו עליהם כו' וכמ"ש חז"ל (יומא דף טו) היכי דמי בע"ת כגון שבא דבר עבירה לידו שנכשל בה כבר פעם ראשונה ושניה וניצל ממנה מחוי רב יהודה באותה אשה ובאותו מקום אע"פ שיצרו מתגבר עליו והרי הכל מזומן לפניו כמאז כן עתה והוא נמנע ה"ז בע"ת גמור:

7ולא לתקותו אותם שהוא מקוה מהם טובות וכאשר יהיה בעל עבירות לא ייטיבו עמו:

8ותהי יראתם אותי מצות אנשים לא בלב שלם כי אם במצות אנשים המלמדים אותם התראו נכנעים מלפניו וכדי לפתותו בפיכם. רש"י:

9אנשים מלומדה כמו שמצווה מאנושי כמוהו שעושה מצותיו רק לפנים ולבו בל עמו כמ"ש ברישא דקרא יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ותהי יראתם וגו' לכן הנני יוסיף להפליא וגו':

10והחמישי וגו' תנאי בקשת המחילה שיתענה ביום והתנאי הזה הוא בדרך כלל שיתענה הבע"ת וכמ"ש ושובו עדי בכל לבבכם ובצום ובבכי ובמספד. כבר האריכו כל המחברים בפרטי התשובה וסדר תעניתם על כל חטא וחטא הרוקח והבאים אחריו ובר"ח שער התשובה האריך מאד בענינים כאלו וכתב בפ"ו שאם בתעניתו הוא חוטא בשום חטא ועון אזי אין תעניתו נחשב לפניו ית' ואז איננו נמלט מפגעי העולם כי הוא קרח מכאן ומכאן כי איננו ניזון ע"פ הטבע וגם ע"פ החסד איננו ניזון ולזה יזיק לו התענית ולכן צריך הבע"ת המתענה ליזהר בכל דרכיו בדקדוק גמור ולהזהר בכ"ד דברים המעכבים התשובה שמנה הרמב"ם ע"ש בר"ח באורך כל פרטי התשובה הנשנה ובס' קנ"ח ובס' משנת חסידים ומאן דכאיב ליה כאיבא אזיל לבי אסיא ק"ו לחולי הנפש שילך לדרוש את דבר ה' בספרים ההם וכיוצא בהם כי רופאי הגוף ספק מרפא והמה ודאי מרפאים נפשו ורוחו ונשמתו. ואני עתיד לבאר תועלת תפלה בסוף פ"ו משער אהבת ה' ע"ש:

11ויעטוף אליו תמיד מלשון תפלה לעני כי יעטוף כלומר הרבות תפלה:

12לעת מצוא לבו פנוי לחשוב ולהבין בעונותיו ובקיצורו בעבודת ה' ובכן יתפלל לאלהיו להזהיר ב"א מכמות עבירותיו ובפרט מי שיש בידו עון חילול השם שחטא ואחרים למדו ממנו ואז תקנתו שיזכה אחרים עמו כ"כ בר"ח וע' בשער אהבת ה' פ"ו מגודל זכות המזכה את הרבים דברים נמרצים ובשל"ה כתב בשם ספר החרדים דברים פרטים המסוגלים לכפרת עונות והם שמירת שבת כהלכתו במעשה ובדבור ובמחשבה כמו שמבואר בר"ח והבאתי בס"ז בקיצור והמעביר על מדותיו מעבירין ממנו כל פשעיו ומכ"ש עונות וחטאים והעונה אמן יהא שמיה רבא בכל כחו ר"ל בכל כוונתו ושירת הים בשמחה ולשמוע תוכחת מוסר מהחכם הדורש ע"ש באורך:

13שישקול ערבות מהרה וכלה אם יעשה העבירה יהיה לו ערבות לפי שעה ויכלה תיכף וגם מעורבבת עם כמה פגעי העוה"ז שאין לאדם מנוחה בהם:

14בערבות מתאחרת כו' ישקול מה שהפסיד עי"ז ערבוב ותענוג עוה"ב שהוא דבר קיים ומתאחרת ומתמיד לעולם וגם שהתענוג ההוא הוא זך מבלי צער וערבוב של יגון כמ"ש לעיל. ל' ר"ת בס' הישר:

15ושישקול צער מהר כלה ר"ל אם יכבוש יצרו ויהי לו צער על שעה מועטת:

16בצער מתאחר וימלט עי"ז מצער של גיהנם שאינו כלה ואין לו הפסק לעולם והחי יתן זה אל לבו ובודאי לא ישנה עוד למעשיו הרעים:

17ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה והיו דראון לכל בשר:

18וכל עשה רשעה קש ולהט אותם היום הבא. פי' רש"י הוא החמה רשעים נדונים בה וצדיקים מתרפאים בה וזהו שנאמר וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה:

19כי מעולם שברתי עולך שהוצאתיך ממצרים ואעפ"כ ותאמר לא אעבור בבריתך:

20חבול ישיב המשכון ישיב לבעליו כבוא השמש כדין תורה ובב"ח משתעי קרא:

21רשע גזילה ישלם בחוקות החיים הלך לבלתי עשות עול חיו יחיה לא ימות. עכל"ה:

22ואמר האותי לא תיראו נאם ה' אם מפני לא תחילו אשר שמתי חול גבול לים חק עולם ולא יעברנהו וגו' ולעם הזה היה לב סורר ומורה סרו וילכו: