מרפא לנפש, שער שביעי - שער התשובה ט

1או בזכרם שזכרם לרעה ומספר בגנותם או שהלשין עליהם וגרם להם רעה:

2ומקבץ החוטא ב' הדברים יחד האחד שעשה עבירה לעצמו והשני חמסו ב"א:

3בחייו וכו' פי' שלא יאמר אעשה תשובה לאחר זמן כי אינו יודע כמה יחיה:

4מאריך ימים פי' שלא יעשה כן יום אחד או שני ימים רק כל ימי חייו:

5העשוק הוא הנגזל:

6העושֵׁק הוא הגזלן:

7העושֶׁק שם הגזלה עצמה:

8גזל מריש קורה:

9מפני תקנת השבים הא לאו הכי גם ב"ה מודים שמחויב להחזיר המריש עצמה וכמ"ש (בתענית יז) וישובו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם באנשי נינוה כתיב מאי מן החמס אשר בכפיהם אמר שמואל אפי' גזל מריש ובנאו בבירה מקעקע כל הבירה כולה ומחזיר מריש לבעליו ע"כ:

10למדו לשונם דבר שקר העוה נלאו העוה בפת"ח הה"א כמו הכבד. יגעו וטרחו לעוות את דרכם:

11ונמר חברברותיו וגו' גם אתם תוכלו להיטיב:

12למודי הרע כמו להרע:

13בין בפגיעה בין בהליכת רכילות פגיעה הוא שיפגע בו ויהרגנו בידים, או ע"י הליכת רכילות כמו שעשה דואג האדומי:

14ואשר אכלו שאר עמי וגו' וסוף הענין אז יזעקו אל ה' ולא יענה אותם ויסתר פניו מהם בעת ההיא (בבא תשועת ה' על עמו) כאשר הרעו מעלליהם:

15והשבת הטעות י"ג המעוות:

16יקבץ און לו שהוא קובץ הרבה עמל ואון על נפשו מעבירה זו של לה"ר מפני שכולל כמה עבירות:

17אם ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חלקך פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה תשב באחיך תדבר וגו' והנה כלל שלשתן כאחד הרי שהם שוים:

18ואיש ברעהו יהתלו אפי' ברעהו אשר כנפשו יהתל וילעג מחמת רגילותו:

19ומשיג במין הזה ר"ל ובכלל העון הזה של המחטיא את הרבים הוא גם כן מי שיש בידו למחות כו' לכן אמרו בגמ' דשבת פ' במה בהמה (שבת דף נ"ד) מי שיש בידו למחות באנשי עירו ואינו מוחה נתפס על אנשי עירו באנשי ביתו כו' ואמרו שם מעולם לא חזר הקב"ה מטובה לרעה רק בשביל דבר זה על שלא מיחו הצדיקים ברשעים כמ"ש והתוית תו וגו' ע"ש. ובס' חסידים בסי' תק"ל הביא שאפי' מי שיוכל לחדש ולכתוב דבר ולא יכתב הוא נענש ע"ז ע"ש ובהקדמה שלי:

20ועכבו מזה יחול ממונם שהוא מיחל ומקוה מהם ממון שנותנים לו וע"כ הוא ירא מהם להוכיחם: