מרפא לנפש, שער שישי - שער הכניעה א

1ושחותה לשון כריעה ושפלות כמו שחה לעפר נפשנו:

2וממדות הנפש כי היא נשמת אלוה ממעל ובמקום גדולתו ענותנותו מצאתי]:

3לולא חזקת כעסי ר"ל אלמלי לא הייתי בכעס חזק היה ראוי לעשות בך נקמה גדולה מפני חטאך רק שאין אני רוצה ליתן מקום לכעס שהוא מדה מגונה ובחיק כסילים ינוח ובהפך ארגיל עצמי במדת הכניעה שהוא מעוט הנקמה אחר היכולת והכעס הוא תולדה מהגאוה כי מחמת הגאוה אם אינם עושין רצונו הוא מתכעס במהרה כמ"ש בשער הקדושה:

4איני יודע עון שהוא שוקל יותר מכל שאר עונותי יותר מהכעס והגאוה והנקמה שכולם מתכונה אחת רעה יוצאין כמ"ש בספר ש"ק ולכך אמרו חז"ל בכל אחד מהן שהוא כעובד כוכבים והרחיבו בגנותן הרבה: