מרפא לנפש, שער שישי - שער הכניעה ד
מרפא לנפש · Marpeh la'Nefesh, Sixth Treatise on Submission 4
Open in the reader →1נבזה בעיניו נמאס פי' הרד"ק אע"פ שהוא הולך תמים וכו' אינו מתגאה בזה אלא הוא נבזה בעיני עצמו כו' וכל המזמור נאמר בהנהגה שבין אדם לחבירו כמ"ש ולא עשה לרעהו רעה וגו':
2יהלמני צדיק וגו' פי' רש"י טוב לי שיוכיחני וייסרני נביא אמת וצדק שכל מהלומיו ותוכחתו חסד. יהלמני פי' יכה אותי:
3וגמול טובתו פי' ולגמול על טובות הש"י:
4והד' כשמספרים בגנותו כו' כדי שישוב אליו כמ"ש ויגל אזנם למוסר ויאמר כי ישובון מאון פי' רש"י במה שמייסר הצדיקים בזה מגלה את אזנם שיקבלו מוסר וכאלו אומר להם שישובו בעונם. ור"נ פי' ויגל אזנם ע"י ששומע גנותו יקבלו מוסר:
5כי רוב הממון כו' לטובה מאת הבורא יתברך ר"ל או שהוא לטובה או לנסיון:
6מהתעסק בה בהטובה:
7אם שמתי זהב כסלי פי' מבטחי ומחשבתי. כסל ל' מחשבה. או אם אמרתי לכתם אתה מבטחי. כתם קבוצות זהב ואוצרות ואמר שם אם אמנע מחפץ דלים מה שהדל חפץ ממני לא מנעתיו ויתר מה שמספר שם מנהגי הטוב שעשה בממונו:
8וסימן הנסיון והמבחן כו' הוא ע"ד מש"ל בשער הבטחון בההקדמה הה' ובשאר מקומות שחייבה חכמת הבורא ית' ביצירת האדם במצב הזה ר"ל ביצ"ט וביצה"ר לבחון אותו בכמה מיני נסיונות הן ברע או בטוב כדי שיתחייב אחר זה הגמול והעונש כפי בחירתו ע"ש וכמה פעמים מנסה הש"י את האדם בעשירות וכשתראה אדם שאין לו שום הנאה מעשרו רק משמרו ומוסיף עליוי וגם איננו מקיים בו מה שהוא חייב לעשות ממנו ולהודות עליו לה' אזי תדע שעשרו הוא לו לנסיון ולמבחן ולעתיד צריך ליתן דין וחשבון וכ"כ בשער ע"ה פ"ד ומהם שלא בזה מי שחסר הטובות בו' ושמא האלהים מנסה אותו בה להראות בו שיסתר מרוע המצפון ותשיאהי הטובה כו' ע"ש:
9וסימן הנקמה כו' ותמיד הוא בתענוגי עוה"ז:
10מפרוע חובות הבורא ר"ל מלפרוע:
11ושבח כמו ולשבח:
12כמש"ה והנה ששון ושמחה וגו' וסיפיה דקרא כי מחר נמות פירש רש"י כי מחר נמות בעוה"ב הנביאים אומרים לנו מאת הקב"ה שלא יהיה לנו חלק לעוה"ב נעשה לנו הנאה בחיינו עכ"ל והוא ע"ד שאמרו ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו בעוה"ב ונמצא הראשון והשלישי שוקטים על שמריהם ואינם חסרים כל טוב עד אחריתם זה לטובתו וזוכה לשתי שולחנות ולזה משלם אל פניו זכיותיו. ולשני הוא בחינה ולאיזה דרך יהיה נוטה ואם אינו הולך בממונו בדרך הישר אזי בחצי ימיו יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל:
13ואמר והיה כנור ונבל וגו' ואת פועל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו. פירש"י עשו עצמם כאלו לא ראו גבורותיו:
14וזאת היא הנקמה בדמות הטובה הוא סובר שלטובתו ושיתענג בתענוגים ניתן לו עשרו אבל באמת הש"י רוצה לנקום ממנו על מעשיו הרעים ויהיה עשרו לרעתו כי על הרוב הוא בועט בעשרו ועושה כל תועבות ה' בעשרו ואם היה עני ודל לא עלתה על לבו לעשות כאלה כמ"ש בשער ע"ה פ"ז מהם שלא ישים עשרו סבה להמרות הבורא ולכך המשכיל כשתבא לו טובה יראה ורעד יבא בו ויכנע פן ואולי עשרו שמור לו לרעתו:
15והעולם מקבל כחפצו שכל עניני העוה"ז ותענוגיו הוא מקבל כחפצו. וי"ג מקובל כחפצו:
16את דברי הספר שמצא כתוב שם יולך ה' אותך ואת מלכך וגו':
17ואמר לי הבורא יען וגו' לכן הנני אוספך אל אבותיך ונאספת אל קברותיך בשלום ולא תראינה עיניך בכל הרעה אשר אני מביא על המקום הזה ע"כ:
18כצדקה וכו' פי' או שמתעסק מה שהוא חוב ומצוה מתרי"ג מצות או שמתעסק מה שהוא רשות כמו תפלות ובקשות שבתהלים וכיוצא בבקשות או שמבזבז יותר ממעשר עד חומש וכיוצא שגומל חסדים טובים שהם יותר מצדקה:
19במה אקדם ה' אכף אהיה כפוף הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך וגו':