מרפא לנפש, שער עשירי - שער אהבת ה' א

1כלות הנפש תאות וחשק הנפש כמו כלתה נפשי:

2ונטותה בעצמה כמ"ש חז"ל טובה מרדות אחת בלבו של אדם וכו' כמו שמפרש:

3כדי שתדבק כו' היינו שתרצה להיות מרכבה אל השכינה כמו האבות ודומיהם. הר"נ:

4והוא שהנפש עצם פשוט רוחני כו' בא לקרב הדבר ולהבינו מהיכן יצא זה שהאדם הולך אחר התאות הגופניות וחוטא הלא הגוף בלא נשמה הוא כאבן דומם וכי הנשמה יש לה תאות הגופניות ואמר שבאמת הנפש היא עצם פשוט רוחני וכו' ואין לה שום תאות הבהמיות הן קודם בואה לעוה"ז וכן אחר הפרדה מהגוף. והיא דומה לאישים הרוחניים הם מלאכי מעלה:

5וכאשר קשרה הבורא יתברך בגוף לנסותה בעוה"ז והוא כמ"ש בשער הג' פ"ט ע"ש באורך ותבין:

6העיר אותה את הנפש:

7לחוס עליו על הגוף כמ"ש שם פ"ב וז"ל ונטע הבורא ות' בנפשו מדות וכחות יכסוף בהם לדברים כאשר יתנהג בהם האדם לגדל בהם גופו ויתחזק על ישוב העולם הזה ע"ש פי':

8ככסוף כמו שכוסף האדם וחושק להיות לו רופא ויזמין לעצמו מה שישמשהו להשקיט לו מחליו. (ר"ל שיזמין מי שישמשו לרופא כדי שיהא הרופא פנוי לרפאות אותו כדוגמא הזה הוא בהנשמה והגוף ודו"ק. ר"נ):

9ויחשוב על אודותיו על כל צרכיו כן כוסף הנפש שלא תמנעם צרכי הגוף מלעשות לעצמה לנשמתה כמו שמפרש:

10וכיון כו' והם קרואי הגוף רבים מקריו וצרכי הגוף הם תמיד בכל עת ובכל שעה:

11ולא היתה הנפש יכולה לעמוד ר"ל לפסוק:

12מעיין לו לגוף:

13בכל זה ר"ל בכל זמן ועדן. או בכל זה אע"פ שהיה מתאוה ג"כ לתקנת עצמה רק שאין לה פנאי לזה מפני שאין לנפש השקט ומנוחה מבלי מרגוע כל זמן שלא תרגיע ותרפא מדוה הגוף לתת לו די מחסורו ממאכל ומלבוש ויתר צרכיו אין להנפש מנוחה להשתמש בשכל:

14נטרדה הנפש כו' ע"י טרדת צרכי הגוף תמיד נטרדה ותשכח את הראוים לה לנפש שהם מיוחדים בה שעל ידם יראה לה הצלחה בבית מרגועה להעוה"ב והוא השכל שיש בנפש שטח מראות עיניו שלא יוכל להאיר לו מחמת תמידות צרכי הגוף:

15וכאשר יבקע כו' מאשר בו הצלתה בשני המעונים שטוב היה לה ללכת אחר השכל והיה טוב לה בעוה"ז ובעוה"ב:

16תשוב מזה מה שהלכה תמיד אחר תאות הגוף:

17ותטה במחשבתה כו' לאמר מתי אעשה לביתי שהוא אופני הצלתה ואז תפרוש מן העוה"ז לגמרי כו' ואז יפקחו עיניה כו' מעלה מעלה עד שתבא לאהבה הזכה לאלהים ותשוקה כוס האהבה כו':

18ולא תוסיף ר"ל על היסורים שישלח לה תוסיף אהבה בו מחמת שיודעת שירבה שכרה לעוה"ר או לנכות עונותיה ועם כל זה יש לה בטחון עליו להקל היסורים מעליה. פ"ל: