מרפא לנפש, שער עשירי - שער אהבת ה' ו

1ועליו אמרו רז"ל ליחוש דילמא כו' במסכת מגילה ס"פ בני העיר על הא דתנינן קללות וברכות נקראין ומתרגמין ופריך פשיטא ומשני מהו דתימא ליחוש דלמא אתי למעבד כו' פי' רש"י מאהבה של ברכות ומיראה של קללות ואין לבם לשמים קמ"ל דלא חיישינן על כך:

2ואמר אחד מן החסידים כו' ועיין מ"ש בסוף שער הבטחון מענין זה:

3והכוסף המצער פירש הר"נ והכוסף החשוב היא האהבה זכה שהיא מעט בעולם עכ"ל. ואפשר לפרש והכוסף ר"ל האהבה הקרובה אל ה' כמו והיא מצער וי"מ לשון צער:

4ואל יזכור שם הבורא לשוא כו' וז"ל הגהת י"נ הנה פשוט בכמה מקומות שאין חילוק באיסור הזכרת ש"ש לחנם בין בלשון הקודש בין בשום אחד משאר לשונות שבעולם ופשוט ג"כ שאין חילוק בין הזכרת השם המיוחד ובין אחד מהכנויים וזכרון אחד עולה לכאן ולכאן כו' ותועבת ה' גם שניהם ולכך הירא את ה' וחרד לדברו יפרוש ממיתה כמו שאמרו חז"ל בכל מקוה שהזכרת ה' מצויה מיתה מצויה ובעונותינו המכשלה הזאת רבה תחת ידינו כו' אוי לנו מיום הדין ומיום התוכחה כו' כי בודאי עבירה זו גרועה וחמורה משאר עבירות הוא עובר על גזירת מלכו של עולם ובחטא זה הוא נוגע כביכול בשם כבוד מלכותו עצמו ולכן לא ינקם ה' וגו' ע"ש באריכות גדול דברים ישרים והעתיקו בקנ"ח:

5והוא חייב להזהר מכל מה כו' ר"ל שלא ירגיל בשבועות אפילו באמת שלא יבא לשבועת שקר כמה שכתוב בחשבון י"ז ע"ש. הר"נ:

6בעת שהוא יועד בו זולתו כשהוא מבטיח לזולתו איזה דבר יאמר אם ירצה השם וסימנך עצת ה' היא תקום:

7ומהם שיאשר ויורה את אחרים לעוה"ב:

8בין ברכה בל' רכה ובין בלשון קשה:

9והיה ריוח הסוחר הראשון וכו' תשעים זוז ועשרה חלקים כו' ר"ל שהקרן שלו היה תשעה זוז ועוד חלק אחד מן אחד עשר שבזוז וכאשר הרויח עשר כפלי הקרן היה לו בין הכל מאה זוז:

10וכן אחי מי שאין מתקן כו' עיין לעיל בשער הבטחון בפירוש חלק הששי שכתב שאין אדם ראוי לגמול העוה"ב ע"י מעשיו אם לא שהוא מזכה את הרבים לעבודת ה' או בתורת חסד ונדבה ע"ש באורך הטעם:

11ואמר תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון. כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא. ופי' רש"י על אהרן הכהן ועל פינחס ואלעזר נאמרה הפרשה שהיו מזכים את הרבים ואמרו בגמרא דסנהדרין דף כ"ז ע"ב וכשלו איש באחיו בעון אחיו מלמד שכלם ערבים זה בזה ומוקי להא התם שהיה בידם למחות ולא מיחו ע"ש ועיין בזוהר פ' תרומה דף קכ"ה ע"ב מגודל זכות המזכה את הרבים וז"ל בקיצור ת"ח כל מאן דאחיד בידא דחייבא ותב לגביה למשבק ארחא בישא איהו אסתלק בתלת סילוקין מה דלא אסתלק הכי בר נש אחרא גרים לאכפיא (ס"א וגרים לקיימא) כל עלמא בקיומיה דלעילא ותתא ועל האי בר נש כתיב בריתי היתה אתו החיים והשלום וזכי למחמי בנין לבנוי וזכי בהאי עלמא וזכי לעלמא דאתי ובעלמא דאתי עאל בתליסר תרעי ולית מאן דימתי בידיה וע"ד כתיב גבור בארץ יהיה זרעו וגו' כל הפרשה עכ"ל ע"ש באורך:

12ומהם שמחתו וגילתו בזכיותיו כו' מפני שנתקרב אל ה':

13ואבלו ויגונו על חטאיו הוא ע"ד שכתב פ"ד משער הט' הפרוש צהלתו בפניו ואבלו בלבו ע"ש:

14על לא שמרו העינים

15תורתך (התוכחה תמצא בסוף הםפר):

16עיקר הדבר בזוך נפשך. ר"ל עיקר הכל שתהיה כוונתך בה זך ונקי בעת כו':

17אל תשבחו שבח ריקם היינו ריק שלא נמצא הלב בו:

18ומהם מאותות האהבה באלהים:

19השמחה כמש"ל עדות האר"י על עצמו ע"ש: