מרפא לנפש, שער עשירי - שער אהבת ה' ז

1אבל וכו' והוא שהאנשים ידעו אלהיהם שהוא ראש לכל הידיעות דע את אלהי אביך:

2והכירו חפצו בהם מה חפץ השי"ת בהם ולמה הוציאם לעוה"ז:

3והנהגתו אותם ואיך הוא מתנהג עמם בחסדו מעודם עד היום הזה:

4וכי הוא כו' ומשלו ואסרו בכל מה כו' ר"ל וכי הוא מושל על הכל ויש במאסרו ובידו כל הדברים וכל הפעולות שנתן להם רשות להתעסק בו ולבחור אותם שהבחירה ביד האדם אבל הכל בידו וברשותו שיגמר או לא יגמר בין בעניני התורה ובין בעניני העוה'ז. וכל' הזה כתב בחתימת שער הבטחון ובחשבון השביעי ובכמה מקומות ולכך בטחו בה' בכל עניניהם שהכל בידי שמים:

5וכאשר התברר להם מן התורה כו' שהרי נאמר ראה נתתי לפניך וגו' החיים והמות ובחרת בחיים וכן עוד כמה פסוקים שנראה מהם שהשי"ת רוצה בבחירתנו:

6עמדו בבחירתם במקום שהעמידם ר"ל ועושין כן:

7לכלות אליו כו' שיהיה הבחירה בעניני התורה מהה וכל זה נתבאר באורך בשער הבטחון בפירוש החלק הד' בטוב טעם ע"ש ובשער ע"ה פ"ח וביחוד המעשה פ"ה והוא מכנה אותם בשמות ההכרח והצדק ודעתו שראוי להאמין בשניהם כמה שאמרו חז"ל הכל בידי שמים חיץ מיראת שמים ע"ש כל הענין ותבין היטב ובמ"ה פירש בע"א והמבין יבין:

8והן במה שבלבותם כו' ע"י שיודעים בלבם רוממותו ית' הם מגיעים להתפשטות הגשמיות ומציירם כאלו עומדים בעולם המלאכים ועובדים אותו עם המלאכים ביחד. פ"ל:

9כאלו עובדים אותו עם המלאכים כו' וכמה שכתוב בש"ע א"ח סימן ל"ח וז"ל שהיו מגיעים בתפלתם להתפשטות הגשמיות ולהתגברות כח השכלי עד שהיו מגיעים קרוב למעלת הנבואה עכ"ל:

10ונפסק חומה חמימות של תאות היצה"ר:

11כמו שיארע לנר נוכח אור השמש שהשמש מבטל כל שאר האורות דשרגא בטיהרא מאי מהני. כן נכבה מהם אש היצר מאור אהבת ה':

12כאחי הבושת למ"ה. בעסקם עם ב"א בענין מו"מ אינם מעיזים פניהם כנגדם לגזול ולחמוס ולדבר קשות אלא הם כאחים לבושת כלומר הבושת דבק בהם כאח באחיו או כאחים שמתביישים לעשות רעה זה לזה עכ"ל:

13וכשמדברים עמהם חכמים אע"פ שהם ביישנים גדולים כאלו לא ידעו מאומה וכשתדבר עמהם תראה אותם שהם חכמים ויודעים כל סתום:

14תראה צורותם כו' חכמת אדם תאיר פניו מחמת שהם שמחים בחלקם ולזה מקבלים את כל האדם בסבר פנים יפות הפך דרך הנעצב על עניני העולם. למ"ה:

15ובשיחתו נושבות בשיחות דברי אלהים חיים הם מלאים מכל חכמה ומדע כי שם עיקר ישיבתם ודירתם ולהפך בעסקי העולם אינן יודעים כלום כאלו העולם שממה מאין יושב ולא ידעו אפילו צורתא דמטבע:

16ובזכותם מסתלקין היסורין ויורדין הגשמים כו' כמה שאמרו חז"ל ביסירי הצדיקים ע"ש. וכתב אדוני מורי הרב החסיד זצל"ה שזה דכתיב ועבדתם את ה' אלהיכם וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך ר"ל שלא תצטרך ליסורי הצדיקים כמו רבי ור"א רק ועבדתם את ה' ואז גם לא תהיה משכלה ועקרה בארצך ואת מספר ימיך אמלא שלא ישכב אינש בלא זמנו עכ"ל:

17הגיעו כו' בסבל ימים מועטים בימים מועטים שסבלו טורח ועול עבודת ה' הגיעו עי"ז למעלות הגדולות והרויחו בזה שני העולמים:

18ומן התימה בענינם כו' בצד חובות טובתו כו' ר"ל מאחר שהם רואים שאין ביכלתם לקיים כל התרי"ג מצות רק מצות מועטות כמו שמפרש והם מעט אצלם נגד הטובות הגדולות שהטיב להם:

19בצד מה שמקבל כלומר נגד מה שקבלו או בעבור מה שקבלו כו' ולכך עבדו את הבורא במצות שכליות ומוסרים כו'. כי זה ביכלתם לקיים:

20וכשיפקדו כשיחסרו:

21מנפשותם כלומר מעצמם ומהם:

22ולזכור סוגיהם סוגים הוא דבר הכולל הרבה מינים ואישים פרטיים נקרא סוג כמו שנתבאר בשער היחוד:

23בחוביהם במחבואיהם ובמצפונם:

24אין צדקם נעלם בה יראה וישכיל שכל דבריהם אמת וצדק:

25שכל אנשי הדעות הנצלות ר"ל כל מי שיש להם דעה ישרה ונצול דעתם מכל סכלות ושגעון יעידו שדבריהם אמת וצדק. ומ"ה כתב או ירצה החושבים להנצל ולהציל את נפשותם:

26לא בלבך וברצונך שלא תהיה לך מעסקי העולם הנאה ושמחה בלב למלאות רצונך רק כבעל כרחו כמו ששותה לרפואה מרה להסיר חליו ונזקו ממנו כו':

27וכן צריך שיהיו כו' וקבלת על עצמך להתעסק בהם כו' באלה ובשבועה אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה ובאם לאו לא עמדו אבותיו על הר סיני:

28ותפסיד את זהירותך ואמונתך:

29ולא יועילוך חריצותך וטרדתך. כי המרבה לא העדיף והממעיט לא החסיר:

30ושים השכל לעמוד מבוע מנהגך בכחך אפשר לפרש תשים שכלך כמו עמוד ברזל נגד מבוע ר"ל נגד ההרגל שהוא כמו מעין הנובע במנהג הרע וכל זה יהיה בכל כחך. ועיין במ"ה עוד ב' פירושים. וכתב שבס"א לא גרס לה ואפשר שיש בזה איזה טעות ור"נ גרס עמוד מרוע מנהגך והתנהל לאט ובמתון בקנות המדות הטובות. וז"ל מ"ה ר"ל אפילו במדות הטובות תעלה בהם ממדרגה למדרגה במתון כי אי אפשר לאדם לבא מיד למדה העליונה כגון בלמוד תורה לא ירבה שיעור רב בפעם אחת כי זה יגרום השכחה אך ילמדם מעט מעט וידקדק בהם. וההיקש הזה בכל המדות הטובות שא"א לקנותה אלא אחר הרגילו בהם לאט לאט כי צריך לדקדק בכל ענין וענין מהם עכ"ל. וכ"כ בסוף פ"ד משער ע"ה ע"ש ובר"ח האריך בזה מאד ע"ש:

31והיה בו מיושר אתה בעצמך:

32ואליו מישר ר"ל תישר גם כן את אחרים שתזכה אותה:

33אפי' שתמאסם למ"ה. וזה כעין שכתוב בסמוך:

34כי אתה צריך בעת בדידותך הגופניות כו' ר"ל אע"פ שתתבודד בחדר מיוחד אינו מועיל כלום אם תקשור המחשבה בעסקי העולם כו' אלא צריך לך עם זה בדידות הרוחניות ר"ל שתחשוב בלבך עניני עולם הבא ותורת ה' וקרבת אלהים וכיוצא דברים רוחניים:

35על כן השתדל אחי כו' עד שתרגיל א"ע שגם גופך יפנה מעסקיו אבל בהפך שתפנה גופך ממנו ולבך הומה עליו כל היום עדיין לא הגעת:

36כי אתה צריך כו' מפני שדרך המחשבה לחשוב תמיד על עסקי העוה"ז אע"פ שהגוף נוח מהם:

37בעשרה בתים עבריים ר"ל בלשון הקודש לפי שהמחבר חבר כל הספר הקדוש הזה בלשון ערבי כמו שכתב בההקדמה כי בימים ההם היו רוב הגולה מדברים בלשון ערבי וכן נתחברו בלשון ההוא כל הספרים הקדמונים כידוע:

38שאם תהיה במעשה ממעשי העבודה כו' כאן הזכירם שלא כסדר כי עשה החרוזים האלה לזכרון דברים למי שכבר למד ויגע את עצמו בספרו הקדוש רק שמא יכוון במעשיו לשום איזה פניה שהיא משגת לעובד ה' יותר מהכל כמו שזכר כמה פעמים ולכך מזהיר אותו תחלה שאם תהיה במעשה העבודה יזכירוך ליחד לבבך לה' ואח"כ אם תהיה במעשה העולם שאם אין קמח אין תורה יזכירוך לחשב עם נפשך שתעשה כל מעשיך לשם שמים וכן כולם עד גמירא שאם תתרחק עוד יותר מזה יזכירוך תיכף לבל תתעלם וחשוב לקדמותך ולכך לא זכר דבר מאהבת ה' כי מי שיש בו כל המדרגות בלי ספק שיש בו אהבת ה' ואם חסר אחת מהנה לא יתכן האהבה כמו שנתבאר בשער ע"ה פרק ג' כנ"ל:

39והאלהים יורנו על עצמו הוא אומר:

40ואותך ואותי ואת זרעי וזרע זרעי את דרך עבודתו מעתה ועד עולם אמן ואמן:

41יריבך לשון שכלך לסכלך למ"ה. כל עניני המריבה שתתעסק בהם לא יהיו אלא שלשון שכלך יריב עם יצרך הרע שהוא הסכל הטפש בך כדי שתשוב מזדון לבך עכ"ל:

42סחה דחה:

43פני אל הי אזי תראה בחשקך כו' פי' כשתחזיק בחשק לבך באהבת הש"י תיחד יחידתו באמת:

44לצורך ליוצרו אזי תוכה לראות פני אל חי וליהנות מזיו השכינה ותזכה לרוח הקודש כמ"ש לעיל אנשי המדרגה הזאת קרובים מכל אדם אל מדרגת הנביאים וכו'. וסיים ביחוד האל ע"ד נעוץ סופו בתחלתו. וכמ"ש בהקדמתו כי ממנו התחלה ואליו התכלה עי"ש: