מרפא לנפש, שער שלישי - שער עבודת האלוהים ח

1אמרה הנפש כו' והעלית ארוכתי הוא גם כן לשון רפואה:

2וגלית חשכת האולת מעלי רצה לומר הסירות החושך של האולת והשטות מעלי:

3אמרה הנפש מה שמצאתי בספרים מענין ההכרח והגזרה כו' הקושיא הזו קרא אותו בספר הזה לקמן כמה פעמים ההכרח והצדק ורצה לומר שיקשה שלפעמים נראה כן נמצא בפסוקים שהאדם מוכרח בכל מעשיו ונגזר עליו לעשות על כל מה שעושה והכל ביד ה':

4מקופא הוא הדומם כמו קפאו תהומות ורצה לומר שאין חילוק בין הדומם וצומח וחי ומדבר שכולם מוכרחים במעשיהם וכמו שהוא מבואר:

5מפי עליון וגו' בתמיה ר"נ:

6והרבה מה שדומה לזה וכן שאר פסוקים שדומים לפסוקים האלו:

7ומה שיורה כו' כי האדם ושאר החיים ר"ל שהאדם שוה לשאר בע"ח שאין צורך בהם יותר כיון שהם מוכרחים רק שהכינם שיהיו מוכנים לפרנס ולזיון העולם כדי שיהיה העולם בישוב כך עלה ברצונו יתברך בבריאת העולם:

8ונמצא בספר התורה כו' בהיפך. ר"ל שהכל בצדק ובמשפט שהאדם יש לו הבחירה והחפץ וע"כ הוא נידון בגמול ובעונש כפי בחירתו:

9והפיק בין שני הענינים קשה מאד הוא לשון הוצאה כמו ויפק רצון מה'. ומפיקים מזן אל זן והרבה במשלי ור"ל להוציאו לאור ולהעמיד לתרץ שני הענינים האלו הוא קשה מאד כי איך יצוייר שאדם הוא מוכרח בכל מעשיו ואם יעשה רע יהיה נענש ואם יעשה טוב יקבל גמול מאחר שהוא אינו ברשותו ובחירתו:

10אמר השכל אין במה שזכרת כו' ר"ל אתה מתמה מה שנמצאו הפסוקים סותרים זה את זה בדבר הזה כנ"ל ואין אתה מתמה שנראה בפועל ובחוש בדרך הבחינה ששני הדברים האלו נראים סותרים זה את זה:

11והוא שאנחנו רואים שבקצת העתים יוכל האדם לעשות כל מה שלבו חפץ ואין מוחה בידו:

12ויהיו שלא כרצונו וכונתו בקצתם ובקצת ענינים וקצת זמנים לא יוכל לגמור הדברים כפי מה שלבו חפץ וכמה פעמים יבאו כמה דברים על האדם שלא כרצונו והם יורוך. ומזה תראה ותבחין שהאדם הוא תחת מאסר הש"י ויש לו ממשלה עליו כחומר ביד היוצר אם ירצה הבורא יתברך יתיר לו הבחירה ולפעמים מונע ממנו הבחירה אם אינו חפץ שיעשה הדבר ההוא:

13ואני רואה אחר כך שהוא נענש ויגמל על כל מעשיו אם כן הדבר הזה נראה בחוש שהוא סותר את זה ובוודאי הצור תמים פעלו וכל דרכיו משפט:

14וכבר ארכו מחלוקת כו' ר"ל לישב ולתרץ הקושיא הזה יש מחלוקת ודעות שונות בין החכמים הראשונים מזמן ארוך או שהאריכו למעניתם בתירוץ זה אומר בכה וזה בכה:

15נחלשו דעותינו מהשיג מלהשיג:

16כח הוית חכמתו איך הוא מהוה ומנהיג העולם בחכמתו. דומה למ"ש חז"ל בר"ה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון אחד ואחד ומ"מ כולם נסקרין בסקירה אחת וכתב הרמב"ם הנגלה מזה כו' אבל הנסתר קשה מאד בלי ספק כו' אבל כמו שא"א להשיג מהותו יתברך ויתעלה זכרו נצח כן א"א להשיג השגחתו וסקירתו שאם היינו משיגים דרך השגחתו היינו משיגים דרך עצמותו וזה א"א בשום פנים עד כאן לשונו וע"ש:

17ומהם מי שראה להאמין בשתי הדעות ההכרח שזה אמת שהאדם מוכרח מאת ה' יתברך:

18והצדק וזה גם כן אמת שה' צדיק בכל מעשיו רצה לומר שיש לו הבחירה להטותו כאשר ירצה והיינו בעניני המצות ומע"ט הבחירה בידנו כמ"ש ובחרת בחיים ובמעשה העולם יש לבטוח עליו שכל מעשה ידינו הוא הכל ברשותו ובמאמרו כמ"ש אשרי הגבר אשר יבטח בה' וגו'. כי דעתנו חלושה להשיג את זאת כי הרי אנו רואין צדקו וחסדו וטובו בכל יום ואיך נחשדהו חס ושלום בדיניו:

19ואמרו הנכון שנעשה כו' רצה לומר שנכון להאמין שני הדעות כי שניהם אמת כנ"ל ואין בהם מכשול:

20והדעת הזאת קרובה כו' רצה לומר קרובה להתקבל משאר הדעות שזכר כן הוא דעת חז"ל שאמרו הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים ופירש רש"י כל הבא על האדם ביד הקב"ה הוא כגון ארוך קצר עני עשיר חכם שוטה לבן שחור הכל בידי שמים הוא אבל צדיק ורשע אינו על ידי שמים ואת זו מסר בידו של אדם ונתן לפניו שני דרכים והוא יבחר לו יראת שמים ע"כ וכן אמרו הכל צפוי והרשות נתונה עיין שם פירושי ועיין בפירושי חלק הד' בבטחון ותבין קצת דבר הזה:

21כי מן האמת כו' ר"ל שנדע ידיעה ברורה שבודאי יש בזה חכמת הבורא יתברך במה שאנו סכלים בדבר הזה שאין אנו מבינים הדבר הזה איך היא ויש בהעלם דבר זה מאתנו טובה לנו ואילו היה תקנה לבני אדם עי"ז כשידעו ויבינו דבר זה בודאי היה השם יתברך מגלה אותו סוד לנו כי השם יתברך טוב ומטיב לכל לא ימנע טוב וכמשל מסך הדק שתולין על עיני חלושי הראות. שהוא לטוב לו יותר מאילו נתגלה עיניו לנגד השמש שהיו עיניו נחלשים יותר ונתעור:

22ועוד כי אנו רואים ברוב המלאכות ר"ל וגם אל יפלא בעיניך מה שאין האדם יודע הסוד הזה ודין הבורא יתברך עם ברואיו שהרי יש כמה מלאכות שב"א משתמשים בהם ולא יכלו לעמוד על סודם וטבעיהן מאיזה כח יוכלו לעשות כן ואילו לא ראינו בעצמנו והיו מספרים לנו שהוא כך היינו ממהרים להכזיב להמגיד ההוא:

23כמו האסטורלוביי"ו אפשר שהוא הכדור שעושין הבעלי תכונה ובלשון אשכנז וועלט קוגיל:

24הפלס הוא הקאנטאר או בעזמען:

25תנועת האבן העליון מאבני הרחים כו' באמצעיים חלשים רצה לומר האבן הוא מתנענע על ידי גלגל קטן מחובר מעצים שהוא האמצעי בין המים ובין האבן והאבן גדול כ"כ ושוקל כמה פעמים יותר מגלגל העצים ואלו יונח האבן הזה על הגלגל מהעצים האלה המניעים האבן על שטף מים כאלה בודאי יוצלנו תיכף בתוך המים ועתה הם מניעים אבן גדולה כזה שהוא פלא ועיין לעיל בשער היחוד מ"ש כיוצא בזה מל' המורה במשל הילד הנולד באיי הים שמשבר בזה כל מופתי הפילוסופים מאמיני הקדמות עיין שם דברים נמרצים:

26ובכמותו אמר דוד עליו השלום ה' לא גבה לבי וגו' ולא הלכתי בגדולות וגו' ר"ל לשאול ולחקור דברים שהם גבוהים ממני ונפלאים מעיני:

27אם לא שויתי ודוממתי נפשי דמיתי את עצמי:

28כגמול עלי אמו כתינוק הבוטח על אמו:

29כגמול עלי נפשי נפשי עלי לנגדך כתינוק היונק שדי אמו: