משאת משה על אסתר ב:ז

1ראוי לשום לב למה הודיע הכתוב אותנו את כל זאת שהיה הוא אומן אותה ושהדס' היא אסתר וכן אומר בת דודו שאם הוא שלקחה לו לבת למה נאמר שני פעמים ולא עוד אלא שתחלה מחליט הדבר יותר באומר בת דודו ואח"כ אינו אומר אלא לקחה לו לבת וגם למה הודיענו כי אין לה אב ואם וגם או' ובמות אביה ואמה הוא מיותר והיה די שיאמר כי אין לה אב ואם לקחה וגומר. אך הנה כל השומע אשר לא ידע עצת קדוש ישראל יתחמץ לבבו באומר מה זה היה הלקח אסתר אל המלך וימליכה תחת ושתי כי הלא לא ימנע מחלוקה או היתה צדקת או לאו אם אמרנו כי צדקת היתה זכותה וזכות ישראל הגיעוה למלכות להחיות את ישראל לפלטה גדולה הלא לזאת יחרד כל לב כי הלא תדמה למצוה הבאה בעבירה כי תנשא לאחשורוש ומלכותה היא לה אליה וקוץ בה ומה גם אם ישקיף איש אל אשר עשה אלהים לפרעה ולאבימלך על דבר שרי ואלו גם אסתר צדקת היתה איה כל נפלאתיו אשר עשה עם שרה ולמה לא עשם לאסתר לבל ינוח שבט הרשע על גורל הצדקת ואם אמרנו כי לא צדקת הית' והראיה כי על כן לא נעלמה מעיני העם כי אם לא יאמרו כדבר הזה איך נחפשה ותמצא נערה יתומה מבני הגולה או איך החשיבוה לקחתה בתוך המקובצות אם לא כי לא היתה כבודה בת מלך פנימה בירכתי ביתה כי אם היתה מפרסמת יופיה וטוב מראיה לעיני כל עובר עד ראו אותה שרי המלך ויהללו אותה אליו ותוקח האשה בית המלך מה גם עתה כי המלך היה משמיע דת ע"י כרוז והיו מתקבצות אל יד הגי והיא בשמעה בא בתוך הבאו' וא"כ איפה לא בצדקתה עשתה כך ללכת להנשא לאחשורוש ואם כה נאמר הלא כמו זר נחשב העשות נס על ידה דלא עביד קב"ה ניסא לשקרי. אמנם הנה אין ספק כי מאשר הראנו יתברך את כל הגדולות אשר עשה אלהים על ידה כלנו חייבים להודות כי צדקת גמורה היא ומה גם אשר השליטה ה' במלכות הרב ההוא ואשר מצאנו ראינו את כל אשר עשה אלהים לפרעה ולאבימלך על דבר שרי ולא עשה כן לאסתר בל תפול בגורל לאחשורוש ומה גם לפי מרז"ל כי גם אסתר היתה אשת מרדכי אפילו בהיותה בית המלך שהוא ממש ענין שרה אמנו אך זה אחשוב כיוונו רז"ל בנוע' מליצת' באומרם למה מלכה על קכ"ז מדינה אלא תבא אסתר בת בתה של שרה שחיתה קכ"ז שנה ותמלוך על קכ"ז מדינות והלא יראו דברי צחות בעלמא אך אני לא כן אדמה בפי קדושים כרז"ל אך הוא בשום לב האם לא היתה לשרה בת זולת אסתר תהי לה כן הלא כל בנות ישראל בנותיה הן ואיך יאמר בת בתה של שרה וגם מה ענין מלכות אצל השנים. אך הוא כי הוקשה להם איך אשר עשה נסים לשרה בל תטיל בה זוהמה ולא עשה כן גם לאסתר כי ע"כ ישפטוה משפט נשים בלתי כשרות שאינה צדקת וכשרה שיעשה לה נס על הדבר כמוה על כן אמרו ראו נא כי בת לשרה תסייחס כי צדקת היתה והראיה כי לא על חנם השליטה ה' על קכ"ז מדינו' כמנין שנות שרה אם לא לדמותה אליה והוא הטעם שכתבנו דלא עביד קב"ה ניסא לשקרי להמליכה שלא בטבע בהיות רמז ממשלתה כמספר שנות שרה שממנה היתה לנו הקושיא אם לא לרמוז כי זאת אל שרה תדמה כי כך היתה זאת בהזדקק לאחשורוש כשרה שלא נטמאה כי כאשר מה שלא שלטו בשרה היה לישועת ישראל כמרז"ל שבזכות שרה שגדרה עצמה מן הערוה זכו כל הנשים במצרים לגדור עצמן שהוא אחד מן הדברים שנגאלו עליהם ישראל כמשז"ל שזהו גן נעול וגומר כן מה שנלקחה אסתר היה לישועת ישראל והוא מן הטעם שכתבנו על דבר שאול וזהו בת שרה כלומר לבת לשרה תתייחס עם היות בה הפך ענינה כי זה לעומת זה שוין לטובה כי לא מהעדר כשרון היה זה לה ולהכריח הדבר בא הכתוב לומר הביטה וראה כי צדקת היתה ומה' יצא הדבר כי הלא אשר הוא איש יהודי צדיק גדול כמדובר היה אומן את הדסה ומה גם במה שאמרז"ל שנקרא הדסה על שהיתה צדקת כי הצדיקים נקראים הדסים כמד"א והוא עומד בין ההדסים יאמר כי הנה כשהצדיק מגדל את מי שאינו צדיק מצד עצמו יועיל לו לעשותו צדיק כ"ש כשמגדל ומיישר את מי שהוא צדיק מצד עצמו שע"י תרבותו יכפל חסידות המתגדל עמו וזהו ויהי אומן את הדסה כי להיות הוא האומן וגם היא הדסה צדקת מצד עצמה ודאי שהוכפל כשרותה ואחשוב בתוא' זה בהזכיר מז"ל למה נקרא' אסתר כי הגוי' היו קוראים אות' כך בית המלך על שם אסתהר ובזה נאמר שאפשר שנקרא' הדסה הוא תואר אל הצדקות בבחינת ההתמדה והוא כי הנה דרך אילנות שהם רעננים רק בקיץ אך לא בחורף אך ההדס רטוב ודשן בקיץ ובחורף ובזה יאמר ראה נא צדקת אסתר כי לא בלבד באמנה את מרדכי היתה באיביה וכשרותה כ"א היתה הדסה כהדס הזה שגם בחורף הוא רענן באופן שהיא אסתר לומר שגם בהקרא אסתר על שם אסתהר שהוא אחרי הנשאה לאחשורוש שהוא כימי החורף אל האילן ריחה לא נמר כי גם אז בת דודו תקרא דומה אליו וש"ת היתכן כי לא גבה לבה במלכות לבעוט בכשרון אל תתמה כי הלא אין לה אב ואם וגדלה בהכנעה והוא מה שדרכנו לפרש על כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר שהוא כי המתחיל כשרותו בעוני ובהכנעה גם כי יעשיר לא יבעוט כן יאמר כי אין לה אב ואם והיחל כשרונה בהכנעה ע"כ קיימה מעושר וש"ת מה תשיב על תוכחתנו לומר אלו היתה כבודה בת מלך פנימה איך נתפרסם יופיה לז"א דע איפה כי הנה לסבת היותה נערה יפת תואר וטובת מראה ע"כ חש מרדכי פן תגלה ותראה יופיה ויחמדוה ע"כ מיד במות אביה ואמה לקחה מרדכי לו לבת בל תהא יצאנית חלילה פן תאחז וש"ת א"כ איפה איך הכירו יפיה ויקחוה אך אין זה כ"א בהשמע דבר המלך ודתו ויתקבצו נערות הראויות ע"י פקודי המלך שמעה אזנה ותלך גם היא בתוך הבאות להראות את יפיה כי ראתה כי ראויה היא ותיטב בעיניהם או הראות עצמה אל פקידי המלך שאל"כ מאין ולאין ראו אותה שרי המלך ותוקח בית המלך וא"כ איפה לקחה מדת כשרונה שהמציאה עצמה לשכב את אחשורש ומה גם לרז"ל האומרי' כי אשת חיקו של מרדכי היתה ע"כ אמר הנה בהשמע דבר המלך ודתו וגם בהקבץ נערות וכו' שכלן נקצבו באו לא כאלה חלק אסתר חלילה כי לא באה כ"א ותלקח בחזקה ממקום כבודה כי מה' יצא להם דרך לדעת יופיה ולא עוד כ"א שבכל הנערות שהיו נקבצות אל יד הגי היו בספק ולא אחד בהן יתנו לב לומר זו ראויה למלך כ"א באסתר וזה מורה באצבע לשון הכתוב שבכל הנערות הוא אומר ובהקבץ נערות אל שושן הבירה אל יד הגי ולא נאמר בהן אל בית המלך אל יד הגי כאשר נאמר באסתר ותלקח אסתר אל בית המלך אל יד הגי אך הוא כי כל הנערות היו בספק אך זו מאז ותלקח אל בית המלך לקחו אותה בכוונה כי היא אל בית המלך באומרם כי אותה ראוי ראויה אל המלך ע"ד מז"ל על ויהללו אותה אל פרעה שאמרו זו ראויה למלך אלא שניתנה אל יד הגי לתת תמרוקיה להכינה לבא אל המלך: