משאת משה על אסתר ג:ד

1הנה דרך אויבי היהודים בעבור איש ישראל מצות המלך להלשינו למלכות לחייב את ראשו למלך כענין גוברין כשדאין די אכלו קורציהן די יהודאי וגם לא יאריכו להם יום אחר יום אך אלה האריכו יום ויום שהיו אומ' אליו מדוע וגו' וגם אם אח"כ ויגידו להמן ולא למלך אחשורוש והנה הוה מקום לייחס הדבר אל אהבתם אותו ואמר כי לא כן הוא כ"א באומרם אליו יום ויום ולא שמע אליהם וגם ויגידו להמן כלו' ולא למלך לא להיותם מתנהגים בחסידות היה הדבר רק לראות היעמדו דברי מרדכי והוא כי לבשו קנאה בראותם שהם היו כורעים ומשתחוים והוא לא יכרע ולא ישתחוה שיראה מגדיל עצמו עליהם ואמרו אם נא' למלך הנה יהרגנו ומה בצע כי יצא בטפשותו אך כל ישעם וכל חפץ היה יכנע וישתחוה ולא ינצח אותם גם כי המלך יהרגנו על מה שעבר ע"כ סירבו והפצירו יום ויום ואח"כ הגידו להמן ולא למלך לראות היעמדו דברי מרדכי כי באו' אליו יום ויום אפשר יטה אוזן ויכנע ויעשה כמעשיהם וישפיל גאותו כהם וגם בהגיד את המן כי ישוב לעבור לפניו בזעם אפו ורב' המשטמ' ואולי יחת מפניו ויפול ויסגוד מיראה פן יגיד למלך באופן שלא יעמדו דבריו כי הגיד להם אשר הוא יהודי שהוא מעם בזוי ושסוי עבדים משלו בם והמה שרים גדולים והוא יורה בדבריו כי כאשר הוא יהודי חשוב מהם ע"כ התנכלו לעשות שלא יעבור מלכרוע והשתחוות. או יאמר כי הגיד להם וכו' והוא בשום לב כי הלא לא נעלם היה היותו יהודי ולא היה ראוי יאמר כי אם כי הגיד להם כי על אשר הוא יהודי כלו' שעל כן לא ישתחו' לו אך אומרו אשר הוא יהודי נראה שמחדש להם היותו יהודי אך הוא כמז"ל כי אמרו לו והלא אבותיך יהודים כמוך השתחוו והשיב שלא היה הוא בין האבות ההם כי היה מבנימין אשר לא השתחו' לעשו וזה הגדיל חמתם לומר האם יתכן לו' שהיא יהודי לבדו ולא זולתו משאר היהודים וזהו אשר הוא יהודי כלו' הוא ולא אחר. או יאמר בשום לב אל אומ' היעמדו כי אין עמידה צודקת בדבר' אך הוא כי אומר' אם נא' למלך שעבר מצותו אולי יענשהו בהורידו מגדולתו שהוא יושב בשער המלך ולא ימיתנו ע"כ ויגידו להמן שלא ימיש מלהמיתו או בידו או ע"י המלך והטעם הוא לראות היעמדו לו להצילו הדברים שאמר להם אשר הוא יהודי אם אומר אשר הוא יהודי ומערה למות נפשו על כך אם יעמוד לו הזכות ההוא. או יאמר כי הגיד וגו' כי אמרו אם נגיד למלך לא יהרגנו רק על שעבר מצותו ולא על כבוד המן ע"כ ויגידו להמן לראות היעמדו כו' כי הגיד להם אשר הוא יהודי ומחשב לעון השתחוו' יהודי להמן וכדי בזיון וקצף וקיא קלון על כבודו באופן תעלה חמתו באפו והוא ימיתנו על דבר כבוד שמו: