משאת משה על אסתר ג:ח

1הנה היה אפשר ימאן המלך לשמוע בקולו לסבות א' על דבר כי אולי זולת העם אשר יבקש לאבד יהיו בעזרו יתר עמים אשר התחתנו בהם או קרובים אליה'. ב' פן העם ההוא בעצמו יתקוממו לעמוד על נפש' ויפילו חללים רבים מעם מדינות המלך וגם שינצחוה בסוף למלך אין שוה בנזק המלך שיפלו מעמו פגרים מתים רבים טרם יאבדום. ג' פן תעשה קרחת במלכותו. ד' פן יאשם המלך בעיני כל העמים באבדו עם אחד על לא חמס בכפיהם וכל עם יחרד פן יקרה לו כאלה. ה' על דבר אבדן המס שמפסיד המלך ע"כ הקדים ואמר ישנו עם אחד וכו' לומר על הסיבה הא' אין פחד שאר עמים הקרובים אליהם או שהתחתנו בהם יתקוממו בשבילם כי עם אחד הוא כלומר בלתי מעורב עם עמים זולתו וז"א ישנו כלומר גם כי ע' אומות שהיו בעולם כלם נתערבו באופן שלא נותרו נקראים בשם אומות נפרדים רק מעט מזער ונתערבו בהם האחרים ונתבטלו בתוכן ואין אומה ולשון שנוכל לומר זו בלתי מעורבת עם אחרת העם הזה לא כן הוא כי גם שבזולתן אין עם יקרא א' בלתי מעורב עם זולתן ישנו עם אחד יוצא מכללם שיוכל ליקרא אחד שאין עם זולתו מעורב בו לז"א ישנו לומר לא יעלה על רוחך כאין עם יקר' א' בלתי מעורב כי ישנו במציאות באופן שמורא לא יעלה על ראשינו מיתר עמים שהתחתנו בם וגם על הסיבה הב' בל יתקוממו לעמוד על נפשם ויפלו בנופלים רבים מעמי המלך גם כי תעשה הכונה אין פחד כי הלא הוא מפוזר בכל המדינות זעיר שם זעיר שם ואין באחד המדינות רבים יחד יתנו לב להתאמץ על מבקשי רעתם ש"ת אולי יתקבצו מכל המדינות אל עיר אחד ושם יתקוממו גם לא נירא מזה כי הלא הוא מפורד בעלי פירוד בלתי מתקשרים זה עם זה ואל נא תאמר אולי מפחד רעה בנפול עליהם אימת מות יקנו התקשרות ויתקבצו לעמוד על נפשם גם זה אינו כי אינן קרובים אלו לאלו כי הם בכל העמים מועט בכל עם ועם באופן שע"י תכונותם אלה לא במהרה ינתקו ממקומם להתקבץ יחד כלם וגם לא תירא מעשות קרחת במלכותך כי הם בכל מדינות מלכותך ואין מדינה מהם כמרז"ל בזה ועל הד' פן יאשם המלך בעיני העמים בהמית עם רב בלתי בני תמותה כי למה יומתו מה עשו ראה גם ראה כי דתיהם שונות מכל עם וגומר והוא כי אם תמצא אומה בלתי מתנהגת בדתי המלך המושל עליהם אם יהיה שדת האומה ההיא וחקיה נאותי' ומתקרבים אל השכל לא תאשם על היותה בוחר' בדתם ותגעל בדתי ההלך אדוניה אמנם אם דתם זרה ומשונה מכל הדתות אז יאשמו על בלתי עשותם דתי המלך וזה דבר המן באומר ודתיהם שונות וגו' ואת דתי המלך וגו' לומר הלא דתיהם שונות וזרות מכל עם בלתי מתקרבים אל השכל ואעפ"כ ואת דתי המלך אינם עושים וע"כ לא יאשם המלך בקרב העמים על עשותו כלה בעם כזה וכ"ש שלא יכמרו רחמי העמים לבלתי אבדם או לבקש עליהם כי הנה דתיהם שונות מכל עם ואין שנאה כשנאת הדת ובהיות איבודם על זה גם הם ישנאום כי כל העמים אף שילכו איש בשם אלהיו יתקרבו בפת בגם ויין משתיה' ומאכל שולחנ' מש"כ ישראל כי ע"כ הם שנואי העמים. ועל הה' אמר על תשית לבך על דבר המס אשר יחס למלך באבודם כי הלא למלך אין שוה להניחם כי אין לו תועלת בהשארם כי לעומת המס יש הפסד מהם כי דרכם למרוד ולהזיק מלכי' כאשר כתבו אל אחשורוש עצמו מא"י לשיבטל עבודת ברוך הוא והיה ע"י המן כמשז"ל והמתרגם ז"ל: