משאת משה על אסתר ה:ט
משאת משה על אסתר · Masat Moshe on Esther 5:9
Open in the reader →1הנה אומר טוב לב יראה מיותר אחר או' שמח. אמנם הורה סמיית עיני לבו אשר סמאו הש"י כי הלא אם היה זולתו שיקרנו כמקר' ההוא גם כי יצא שמח מהמשתה לא יצא טוב לב כי הלא יהיה לבו נוקפו נדון בקרבו באו' מה היום מיומי' שזימנתני המלכה עם המלך הלא דבר הוא ומה גם כי גם בעיני המלך יפלא סבת המשתה ותאמר אליה מה שאלתך וגו' ומי פתי יסור לא יתן אל לבו מעין המאורע שבימים ההם ובעת ההיא אחרי שלוח ספרים אל כל מדינות המלך להשמיד וגו' קרוב הדבר לחשיב מחשבות אולי היא יהודית ואליה נוגע הדבר ולא שת לבו לזאת כי מאת ה' היתה סבה וזהו ויצא המן וגו' שמח וטוב לב שלא היה לבו נוקפי כאמור וגם הוא כמעשה הרשעים שהם ברשות לבם כנודע מרז"ל וז"א וטוב לב שהיה טוב בלתי מרגיש מפאת הלב המטעה אותו והיא אינו חי שיתן אל לבו. וכאשר נתמלא המן על מרדכי חמה הנה יראה שב על קיאו כי הלא זה הדבר אשר עליו כעס מתחלה ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו ופעל ועשה הגזרה הגדולה ההיא ומה זה עתה שב אחר עשות אשר זמם על הדבר ומה לו עוד לעצבים. וגם ראוי לשים לב בל' הכתוב באו' וימלא המן על מרדכי חמה ולמעל' אמר וימלא המן חמה. ועוד למה בזה שם פניו להנקם ממרדכי לבדו ולא שת לבו על כבודו לבוז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו אך לזה נשים לב אל שינוי לשון הכתובים כי למעלה נאמר ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה וכן וירא המן כי אין מרדכי כורע וגו' ופה נאמר ולא קם ולא זע ממנו אך הנה אין ספק כי העבודה המתייחסת אל מי שהוא אלוה הלא הוא כריעה והשתחויה אך אשר הוא אדם ולא אל אם שר וגדול הוא יקומו לפניו ולא יכרעו ויפולו והנה מתחלה מה שנמנע מרדכי מלעשות להמן היא כריעה והשתחויה שהם דברים המיוחדים לאלוה ומה גם לרז"ל שהיה צלם בחיקו או ע"ד הפשט לבלתי עשות לאויב ה' פעולת הכנעה הבלתי נעשית זולתי לאשר הוא אלוה או מלך אך אמנם בעוברו לפניו ומרדכי יושב אפשר לא נמנע מלקום מפניו כאשר יקום איש מפני שוטר ומושל ומפני כבוד המלכות ע"כ מה שקצף המן מתחלה לא היה רק על אשר לא יכרע ולא ישתחוה ועל אשר הגיד מרדכי אשר הוא יהודי וא' דתו דת משה וישראל להמית את הכורע ומשתחוה לפני ע"ג על כן ויבז בעיניו לשלוח יד וגו' והטעם כי הגידו לו את עם מרדכי באומר כי על כן אשר הוא יהודי גדול הוא מהמן ע"פ גזרת דתם ע"כ בקש להשמיד את כל היהודים בעלי הדת ההוא. אמנם אחרי ראות מרדכי כי ה' עמו ותחל רוח ה' להיות עם אסתר למצוא חן בעיני המלך ופחים טמנה לו וגם אשר נתבשר ע"י אליהו והתנוקות כמז"ל כנ"ל מאז לא לבד היה נמנע מרדכי מכרוע והשתחוות כ"א גם לא הי' קם ולא זע ממנו שאין זה על דבר הצלם רק להיות בזוי מאד בעיניו מצד עצמו אז אמר אין דבר זה תלוי בדת משה וישראל ככריע' והשתחוי' שאתקומם על כל היהודים בעלי הדת ההוא כי אין זה תלוי בדת כ"א בגאות מרדכי ע"כ וימלא המן על מרדכי חמה עליו בפרטות ולא נחה דעתו על אשר פעל ועשה על כל היהודים כי זה הי' דבר פרטי שנתהוה כעת: