משאת משה על אסתר ו:יא

1ויקח המן וכו'. עשה כמאמרו שאת הלבוש של יקר הלביש מיד את מרדכי אך ההרכבה לא עשה עד רחוב העיר והוליך בידו את הסוס עד הרחוב. והנה ארז"ל שהיה המן מתאנח בהלבישו את מרדכי ואפשר נרמז מאמרם זה במה שלא נאמר והלבישו והרכיבו כ"א וילבש וירכיבהו שנמצא נזכר ווי ב"פ א' בלבישה וא' ברכיבה ע"ד מז"ל על פ' וישת מן היין וישכר ויתגל שנאמר וי ד' פעמים כן יתכן באו' וילבש וירכיבהו ובמדרש וז"ל וכיון דרכיב התחיל מקלס להב"ה ארוממך ה' כי דליתני וגו' ה' אלהי וגו' ה' העלית וגו' תלמידיו מה היו אומרים זמרו לה' חסידיו וגו' כי רגע וגומר ואותו רשע מה היה אומר ואני אמרתי בשלוי וגו' ה' ברצונך וגו' אסתר מה היתה אומרת אליך ה' וגו' מה בצע וגו' כנסת ישראל מה היתה אומר' שמע ה' וחנני וגו' הפכת וגו' רוח הקודש מה היה אומר למען יזמרך וגו' ע"כ. וראוי לשים לב מה ענין מרדכי ואסתר אצל חנוכת הבית לדוד. ויתכן כי מאמרם ז"ל כי נקרא מרדכי איש יהודי על שע"י דוד שבא מיהודה בא מרדכי לעולם שהאריך לשמעי עד שהוליד מי שממנו יצאו מרדכי ואסתר לגאול את ישראל ואפשר שבזכות זה זכה דוד לייסד הבי' שבני יבנהו ושתקרא חנכת הבית על שמו וזה יאמר מזמור שיר חנכת הבית יתייחס לדוד על ענין מה שהיה ע"י האומר פסוקים אלו שהם ענין הגאולה שבאה על ידי מרדכי ואסתר שהכל נתגלגל ע"י דוד. עוד ראוי לשים לב אל כונת כל א' בפסוקים שנתייחד לו. אמנם יהיה כי ראשונה הורה צדקת מרדכי כי אמר הנה ארוממך ה' כי דליתני מצרי ויגוני ולא היה על ידי שמחת אויבי שלא שמח ושע"י שמחתו השבת מעלי אפך כענין בנפול אויבך אל תשמח כ"א דליתני בלי שמחתו וכל מה שארוממך על שדליתני לא על הנוגע אלי כי מה אני כ"א שמזה אדע שתציל את ישראל מהרה כי הלא ה' אלהי שועתי אליך שועתי הידועה שהוא על ישר' ולא עלי ואתה ה' ותרפאני את עצמי ואיך שועתי על ישראל ורפי' את עצמי ולא אותם אך אין זה כ"א כי המתכלל על חבירו והוא צריך לאותו דבר כו' כן אני הייתי צריך לאותו דבר ועניתני תחלה ובזה אדע כי ארוכת ישראל מהרה תצמיח כי אני סימן להם וגם ארוממך על בחינה אחר' והוא ה' העלית משאול נפשי והוא כי אינני מחשיב צרת גופי שהיה המן מבקש להמיתני כ"א על שהצלתני מהחטא כי העלית משאול נפשי שהצלתני מהחטא בסעודת אחשורוש שהייתי בשער המלך וקרוב מאד לעשות רצון המלך ונחשבתי כאלו כבר הייתי בשאול והצלתני לבלתי אתגאל בפת בג המלך ויין משתיו וגם אמר' כן חייתני מיורדי בור הוא עון יותר חמור שהחזקתני לעצור כח לבלתי כרוע והשתחות להמן שהיה צלם בחקו באופן שאודך על תשועת ישראל וגם על גויותם ועל תשועת עצמי על בחינת הנפש. תלמידיו שהיו אמש בשלשלאות להורגם בבקר כאמור בתחלת המאמר הלז ובכו כל אותו הלילה עד עלתה בכייתם למרום אמרו זמרו לה' חסידו והודו גם כן לזכר קדשו היא שכינתו יתברך הנקרא' כך כמד"א וזה זכרי לדור דור שהוא ע"ש אדנות כי הלא אפילו ברגע שהוא ית' כועס שהוא רגע באפו אז חיים הוא ברצונו ברגע ההוא ולא לעתים רחוקות כ"א מערב עד בקר כי בערב ילין בכי ולבקר רנה כמונו היום. רשע מה הוא אומר ואני אמרתי בשלוי וגו' לומר אל יחסדני שומע איך בתחל' לא שמתי לבי כי לא יעוש ה' את עמו כי הלא ואני אמרתי בשלוי בל אמוט לעולם. והטעם הוא כי הלא גדולתי היתה שלא בהדרגה בהיותי קטון מז' רואי פני המלך עליתי פעם א' עד היות כסאי מעל כל השרים ואין זה מכח מזל כ"א מאתך ה' ברצונך והשגחתך שהעמדת והקמת להררי הוא רוממותי או השר שלי שהוא כהר עוזו והיה עוז בלתי מתמוטט על כן אמרתי אין זה רק כחך הגדול וע"כ אמרתי לא אמוט לעולם ולא על חנם רוממתתני כי אם שכלתה הרעה על עמך מאתך ותמסרם בידי כי אני מוסר לכלם כי עמלק וישראל זאת להם כי כשזה קם זה נופל אך עתה ראיתי כי לא היתה נגדם רק לפנים כי הסתרת פניך בלבד ועל כן הייתי נבהל. אסתר מה היתה אומרת אליך ה' אקרא וגו' אמרה לא ימנע או אתה עמדי שאוכל לומר אליך ה' שהוא לנוכח כי עמי אתה אינני צריכה להתפלל כ"א אקרא כי קריאה מה תספיקני או אינך דבק בי שאוכל לומר מלת אליך הנה ואל ה' אתחנן והוא כ"א תעשה הגאולה שלא ע"י כאשר אבי רואה שלא ע"י החילה להעשות הנה יתקיים מאמר מרדכי ריוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו ויהיה על כי מהמשתה הראשון לא דברתי למלך והכאבתי לב ישראל מהמשתה עד עתה כי לולא דברתי מאז היו נושעים ולמה שמתני לאחשורוש לאשה אם לא להועיל לישראל וז"א מה בצע בדמי כי ארד אל שחת שנמצאתי נשואה לאחשורוש בלי עשות תועלת לישראל וזהו ברדתי אל שחת וש"ת כי לא לעון יחשב לי לרדת שחת כי קרקע עולם אני עכ"ז היודך עפר היא קרקע עולם שגם שלא אענש לא אזכ' להודות לך כאשר אם הייתי נשואה לישראל וגם היגיד אמיתך מהנסים והפורקן אם לא תעשה על ידי ע"כ יהי נא חסדך להיות עמי שתגמר ישועת ישראל ע"י במשתה הב' ובזה אדע שלא אובד ולא ארד שחת כ"א שאודך ואגיד אמיתך: כנס' ישראל מה היתה אומר' שמע ה' וחנני לומר הנה מרדכי צדקתו עמד' לו צדיק ונושע הוא מעתה ואסתר רחוקה ממני כי לבה עם המן כי אחר משתה הא' זמנתו ליום אמר ע"כ על מי לנו להשען זולתך ולכן שמע ה' וחנני לומר שאם אין לי זכות קיים בי מקרא שכתוב וחנותי את אשר אחון אע"פ שאיני הגון ואם יש לנו זכות אלא שאינו מספיק לגאלנו ה' שהוא מדה"ר היה עוזר לי וכל זה הוא אם עדין אנו לא נושענו אך בך ה' בטחנו כי ענין גדולת מרדכי הוא סימן התחלת גאולתינו כי הפכת מספדי למחול לי מעתה כי זכות הספדי בתשו' לפניך נהפך לי לשמחה ומעת' פתחת שקי מעלי ותאזרני שמחה אלא שלא נתגלית תשועתינו עדין. רוה"ק שהופיע בדוד באו' מזמור זה על העתיד היה או' טענה אחרת והיא למען יזמרך כבוד היא שכינה הנקראת כבוד ה' ובמה שתוציאנו ימשך לנו אגבה כי ה' אלהי לעולם אודך כי ישועתו של הב"ה כ"י ישועת' של ישראל: