משאת משה על אסתר ח:ז
משאת משה על אסתר · Masat Moshe on Esther 8:7
Open in the reader →1ויאמר המלך אחשורוש וגו'. הנה כתבנו למעלה כי ב' מיני כתבים היו באגרות ראשונות אשר בהם כתב מפרש נשתלחו אל שרי עם ועם מדינה ומדינה והיו למשמרת אתם עד י"ג לאדר שיראום אל עם הארץ לדעת פי' הדת שניתנה סתם להיות עתידים ליום הזה אך בשושן הדת ניתנה בפירוש להשמידם באומר ואת פתשגן וגו' וע"כ גם בשושן הוכרח לשוב להכריז להיות היהודים עתידים לינקם מאויביהם כבשאר מדינות המלך שאל"כ מאז ניתן דת שם להשמידם היתה העיר שושן נבוכה שהי' כל עם הארץ חונקים את כל איש ישראל ואומרים לו מחר אהרוג אותך ואטול ממונך כמו שארז"ל ועכ"ז עדין היו שם בסכנה פן יתקוממו עם הארץ לאמר הלא דת למדי ופרס דלא להשניא ואתמול הוכרז להשמידם ועתה ניתן דת לישראל להנקם מאויביהם ויחזיקו המון קריה בקודם אך אפשר לבלום פיהם לומר כי זה וזה קיים כי יתקוממו להשמידם והם רשאים להנקם מאויביהם ואם כה יעשו אולי יאספו אסיפת עם רב על ישראל ולא ירימו ראש ויפלו בנופלים חלילה מה שאין פחד מזה בשאר מדינות המלך כי לא פורש בהנתן דת גלוי לכל העמים מה שהיה כתוב בספרים להשמיד להרוג וגו' וע"כ לא הרגישו השנוי לכן למען לא יתקוממו בני העיר שושן עשה המלך הוראות יכירו כל עם הארץ כי באגרות שניות חפץ מאד ההוראה האחד במה שהרצים וגו' יצאו מבוהלים ודחופים בדבר המלך מש"כ באגרות ראשונות כ"א דחופים בלבד וגם לא נתן דת בשושן עד שראו יושביה כי הרצים יצאו מבוהלים ודחופים ואח"כ ניתנה הדת וז"א הרצים וגו' והדת נתנה וגו' עוד עשה המלך למען תפול פחד היהודים על כל הנמצאים בשושן והוא כי כאשר הדת נתנה בשושן מיד ומרדכי יצא: