משאת משה על אסתר ט:ל

1וישלח ספרים וגו'. ראוי לשים לב מה היה כי בכל הספר ששלחו עד כה לא נא' דברי שלום ואמת כ"א באלה. ועוד למה הוצרכו עתה ספרים אחרים. ועוד למה שלחם מרדכי לבדו. ועוד או' כאשר קיים עליהם אם הוא נוסח הכת' היה ראוי יאמר עליכם ולא עליהם. ואם הוא שע"י כתיבת שלו' יקבלו הדב' הכא בספר הראשונים קבלו. ועוד שאם הוצרכו ספרים אלו הלא מרדכי שלח' וא"כ מהראוי יאמר ומאמר מרדכי קים ולא ומאמר אסתר קים את ימי הפורים וגו'. ועוד כי אומר כאשר קים עליהם מרדכי וגו' הוא מיותר כי מי לא ידע שעל ידם נתקיים הדבר. ועוד כי אומר קיים עליהם בלתי צודק רק צוה עליהם וכיוצא אך ל' קיום אינו צודק רק על המקיים ע"ע כענין קיימו וקבלו וגו'. ועוד שאם קבלו את ימי הפורים לא קיימו וקבלו דברי צומות וזעקה ואיך יאמר וכאשר קיימו על נפשם דברי הצומות וזעקתם. אך יאמר כי בראות מרדכי את אשר עשתה אסתר והסכים הוא עמה לכתוב את כל תוקף שיהיה מקרא מגלה מויהי בימי להורות כי לא היה להקל על הנסים ועל הפורקן מהטענות הנזכרים ובפרט מאומר כי מתחלה לא היה פחד כי גם המלך לא עשה רק טרם ידע כי כלתו אשר אהב יהודית היתה אך אין ספק כי לא יבצר מהגיד לו בבא עת פקודה אשר היא יהודית ויהפך לבו להשמיד וגו' את כל מבקשי מות עמה ומולדת' שע"כ להסיר מלבם כתבה את כל תקף שהוא מויהי בימי עד איש יהודי למען משם יראו כי אדרבה היא גם היא היתה בסכנה פן יעשה לה כמעשהו עם ושתי שהרג אשתו בשביל אוהבו ממוכן הוא המן וע"כ לא ישיתו לב אל הטענה ההיא והנה בראות מרדכי את הדבר הזה אמר בלבו מי יודע אם יקבלו יש' טענה זו שגם היא היתה בסכנה פן יהרגנה בשביל אוהבו המן כאשר עשה בושתי כי הלא אפשר יאמרו כי נהפוך הוא כי אדרבה יאמרו כי עתה לא ישוב יהרוג אשתו זאת בשביל אוהבו כ"א יאמר המלך כמז"ל שאמר הנה המן הרע הזה רודף אחר נשים כי כן עשה לושתי עד שהרגה והגם לכבוש וגו' ואז"ל כי זהו וחמת המלך שככה שחמת המלך על שע"י המן הרג את ושתי שככה בתלותו אותו ע"כ מה עשה מרדכי שלח ספרים בהנח' ההיא אשר אפשר יחשבו שמעולם לא היתה המלכה בסכנה כי אם אדרבה קרוב הי' הדבר מאד להנצל כל עמה אגבה וכן יחשבו אל מרדכי כי גדול היה בשער המלך ומה גם מאז עשה לו את כל הכבוד ההוא להלבישו בלבו' מלכות ולהרכיבו ברחוב העיר וקראו לפניו ככה יעשה לאיש וגו' ותלו את אויבו על העץ וניתן לו את בית המן מחדש ניסן כי אין ספק כי מאז לא הי' בסכנה אשר היו יש' לחדש אדר שאח"כ ע"פ סברא זו שאפשר יחשבו יש' כי מרדכי ואסתר לא עליהם היתה אימת מות מגזרת המן רצה מרדכי להוכיח כי גם מזה ראיה לקבל כל יש' עליהם ועל זרעם חובת ימי הפורים האלה מק"ו ומה אם מרדכי ואסתר המלכה שלא עליהם היתה אימת מות קבלו עליהם חובת הימים האלה מה גם עתה כל יש' שבכל מדינות המלך שהיו כצאן לטבח והציל' ה' בימי הפורים האלה ויעשו בשונאיהם וזה אמרו לקיים את ימי הפורים האלה כאשר קיים עליהם מרדכי היהודי ואסתר המלכה לומר כי כאשר קימו עליהם מרדכי היהודי עם היותו מרדכי היהודי הידוע שהוא גדול למלך וגם אסתר עם היות' מלכה שהיו בטוחים ועכ"ז קים עליהם חובה וכ"ש שארית יעקב וגדולה מזו אנו אומרים שלא בלבד אנו אומרים שתקבלו שמחת ימי הפורים כמו שקבלו מרדכי ואסתר כ"א שיקבלו ישראל חובה שמחת ימי הפורי' כאשר קבלו וקימו מרדכי ואסתר על נפשם ועל זרעם של ישראל דברי הצומות וגם זעקתם שצעקו בשביל ישראל מרדכי ברחוב העיר ואסתר בתפלה כדברי המדרש ובגמ' על פסו' אלי אלי למה עזבתני זהו ק"ו עצום מאוד אם מרדכי ואסתר קיימו צומות וזעקות בשביל יש' לא כ"ש שיקבלו ישראל ע"ד צרת עצמם לפחות חובות זכר שמחה על הצלת' וזהו וכאשר קיימו על נפשם וגו' שהוא וכאשר קיימו מרדכי ואסתר וגו' ועל זרעם של ישר' דברי הצומות כי גם אסתר אמרה גם אני ונערותי אצום כן וגם זעקתם שזעקו על ישראל והנה בדברי הספרי' האלה יש ב' בחינות. אחד מה שאומר שלו יונח כי מרדכי ואסתר היו בטוחי' מרעת המן עכ"ז משם ראיה שמוטל על ישראל לקבל את ימי הפורים חובה. ב' הראיה שמביא שהיא שאחר ששניהם קבלו עליהם ימי הפורים וגם הצומות וזעקתם מק"ו מוטל על ישראל לקבל חובת ימי הפורים והנה הענין הראשון שהוא כי שניהם היו בטוחים שהם דברי שלום ליכנס ע"פ מה שאפשר שהוא סברתם אך אינן דברי אמת כי הלא לא בטוחים היו כי הלא מרדכי הוא האומר ואת ובית אביך תאבדו שהיא והוא שמבית אביה היו בסכנה אך לדבריהם קאמר להו אך מה שאמר שקימו שניהם ימי הפורים והצומות וזעקתם הם דברי אמת כי היה מפורסם ומביא למקומות הרחוקים ראיה מן המפורסם וזהו שהקדים ואמר דברי שלום ואמת על ב' הבחינות כמדובר ואומר הכתוב כי מאמר אסתר קים וכו' לומר כי הנה רצה מרדכי להתחכם פן לא יאמינו למאמר אסתר בכותבה את כל תוקף להורות כי גם היא היתה בסכנה ולא יקטן בעיניהם הנס על שאחות היה להם בבית המלך שע"כ מוטל עליהם לקיים את ימי הפורים וע"כ שלח הוא ספרים לומר שלו יונח ששניהם לא היו בסכנה. חובה עליהם לקבל מק"ו אמר עתה כי מאמר אסתר הוא שקים את ימי הפורים האלה לא הספרים ששלח מרדכי כי האמינו למאמרה ונכתב בספר של נוסח המגילה מויהי בימי שהוא מאמר אסתר כמדובר: