מטה אפרים, דיני קדיש ד

1מי שמת אביו או אמו הבנים אומרים קדיש י"א חודש מיום המיתה ואף שנתעכב הקבורה איזה ימים מ"מ חושבים הי"א חודש מיום המיתה ואם רוצה לומר י"א חודש מיום הקבורה רשאי ואין שאר אבלים יכולים לדחותו ומי שרוצה לעשות היאר צייט בשנה ראשונה ביום הקבורה כשהוא רחוקה מיום המיתה יש לו למנות גם הי"א חודש מיום הקבורה:

2נוהגים לומר קדיש כל הי"א חודש בין בחול בין בשבתות וי"ט אעפ"י שאינם ימי הדין וכן נוהגים להפטיר ולהתפלל ערבית במוצאי שבתות שהוא הזמן שחוזרין הנשמות לגיהנם וכשהבן מתפלל ומקדש ברבים פודה את אביו ואמו מן הגיהנם ורשאי להפטיר ולהתפלל אף לאחר י"א חודש אבל קדיש יתום אין לומר אחר י"א חודש אפילו יום אחד ולכן צריך להפסיק יום אחד קודם שחל היאר צייט בחודש שאחריו כמן שנתבאר בשער שלפני זה:

3אע"פ שאם אין יתום בבה"כ אז אחר שאין לו אב ואם אומר קדיש אחר פסוקים של עלינו מ"מ כשיש אבל אין רשות לאחר לאמרו לפי שיש יתומים קטנים או אפי' גדולים שאינם יכולים להיות שלוחי צבור לומר קדיש וברכו לתועלת אביו ואמו כידוע ממעשה דר"ע התועלת הגדול שיש למתים בה ולכך תיקנו להניח קדיש זה ליתומים הן קטנים הן גדולים ומפני שתיקנוהו ליתומים אין נוהגים לאומרו כלל מי שיש לו אב ואם שמא יקפידו משום אל יפתח אדם פה לשטן ויאמרו אתה מקוה למיתתנו לפיכך אם אין אביו ואמו מקפידין בכך יכול אומרו אפי' מי שיש לו אב ואם אם אין שם אבילים ומ"מ אין לעשות כן אם יש שם אחר שאין לו אב ואם:

4מי שספק לו אם מת אביו ואמו אם אין יתום אבל שם יש לו לומר קדיש אבל אם יש שם אבל תוך י"ב חודש דוחה אותו שאין ספק מוציא מידי ודאי וכן אם יש ספק שמא כבר עברו יב"ח (ע' לבוש סי' קל"ב):

5אם מתה אמו חייב לומר קדיש אעפ"י שאביו חי ואין אביו יכול למחות בידו ואם ספק אם מתה אמו והבן רוצה לומר קדיש והאב מוחה בידו חייב לעשות רצון אביו ולדחות הספק מפני ודאי קפידתו של אביו:

6מי שמת ואין לו בן אך יש לו בן הבן או בן הבת יש לו לומר קדיש על אביו זקנו אם אין שם אבל אחר ואם יש שם אבל אחר אזי יאמר האבל שני קדישים וזה שאומר אחר זקינו או זקינתו יאמר קדיש אחד דהיינו מחצה ממה שזוכה האבל בקדישים ואם רוצה לומר קדיש אחר זקינו אבי אמו או זקינתו והאב בחיים והוא מוחה בידו ואמו בחיים והיא מוחה בידו אינו רשאי לעבור על רצונה אך יש לו לפייסה שתתרצה כי ראוי לה משום כבוד אביו ואמה ואם מת אביו או אמו בחיי' ושוב מת אבי אביו או אבי אמו ורוצה לומר קדיש ואמו מוחה א"צ לשמוע לה בזה אבל אם מת אבי אמו או אם אמו ורוצה לומר קדיש ואמו מתרצית או שמתה ואביו חי ומוחה בידו צריך לשמוע לו ואפילו אם נתגדל בבית אבי אמו ולמד עמו תורה. כיון שאביו חי ומקפיד עליו ומוחה בידו מחויב לשמוע לו:

7מי שמת בלא בנים והאב רוצה לומר קדיש על בנו במקום שיש אבל אחר אב ואם הם דוחין אותו אך בדרך פשרה יש ליתן לאבל שני חלקים מקדישים הנתוספים ולזה חלק אחד מלבד קדיש יתום הקבוע אחר עלינו הוא שייך לאבל לבד וה"ה האב על הבת אבל שאר קרובים כגון אח ואחות אין להם במקום אבלים כלום אך אם אין שם אבלים גמורים רק אב על בן או בת יש לפשר ג"כ ב' חלקים להאב וחלק אחד להאח:

8מי שאין לו בנים רק בת וצוה לפני פטירתו שילמדו עשרה בביתו בשכרם ואחר הלימוד תאמר הבת קדיש אין לשמוע לו ויש למחות שלא לעשות כן ומכ"ש שאין להניח שתאמר קדיש של תפלה ואפילו אם היא פנוי' אסורה ומכ"ש א"א חלילה להשמיע קולה לרבים באמירת קדיש בין בבהכ"נ בין במנין אלא אם תרצה לזכות את אביה תהי' זהירה בכל עתות התפלה בין בבה"כ בין במנין להטות אזנה באמירת קדישים לענות אמן בכוונה רצוי' ויודע מחשבות יחשוב לה כאלו אמרה וקיימה מצות אביו:

9מי שמת ויש לו בן וצריך לנסוע למרחקים שלא יוכל לומר קדיש בעונתו ושוכר איש אחד במקומו שיאמר קדיש אחר אביו או אמו אין שאר האבילים יכולים לדחותו כיון שאומר בשליחות הבן ומ"מ נראה שיש לעשות ג"כ פשר שלא יאמר רק חלק שלישי:

10איש זקן יותר משמונים שנה שנסע לארץ ישראל ובשעת נסיעתו צוה לבנו שתיכף אחר נסיעתו יתחיל לומר קדיש ושאר האבילים אין רוצים להניחו הדין עמהם ואין לו זכות בשום קדיש במקום שיש שם אבלים:

11ראובן שהי' בעיר אחת וכשנסע משם הי' שמעון גוסס וכשבא לביתו הודיע לבן שמעון שזה עשרה ימים שראה אביו גוסס אם אין שם אבלים אחרים יש לו לומר קדיש אבל אם יש שם שאבלים אחרים יכולים לדחותו ואפי' אם הי' שמעון איש זקן יותר מבן שמונים והי' גוסס אעפ"כ אין מחזיקין אותו בודאי מת לדחות שאר אבלים: בלע המות לנצח ומחה ה' אלהים דמעה מעל כל פנים