מטה אפרים פח

1עיקר זמן מצות תקיעה ודיניה: זמן תקיעת שופר ביום ולא בלילה ומצותה לכתחל' משעת הנץ החמה ואילך שאז יוצא ודאי מכלל ספק לילה ובדיעבד אם תקע משעלה עמוד השחר יצא ואם שמע מקצת תקיעה קודם שעלה עמוד השחר ומקצתה אחר שעלה עמוד השחר אף שהיה שיעור תקיעה במה שתקע אחר שעלה עמוד השחר לא יצא כמ"ש בסי' שלפני זה:

2שיעור תחלת הנץ החמה הוא שעה אחת קודם יציאת הגוף השמש על הארץ ולכן מן הדין בערך שעה קודם יציאת גוף השמש על הארץ הוא תחלת הנץ ויוצא אף לכתחלה אבל מ"מ מצוה מן המובחר שלא לתקוע בתחלת היום רק אחר שלש שעות על היום אם הוא תוקע ביחיד ואף בצבור מוטב לתקוע אחר שלש שעות (מחזיק ברכה). ואחר תפלת שחרית וקריאת התורה. ומי שהוא צריך לדבר לשמוע התקיעות קודם שלש שעות ביחיד אם הצבור ממהרים ויגיעו קודם שלש שעות לתקיעות שופר יראה לדקדק לתקוע גם כן בשעה שהצבור תוקעין אם לא שהוא אנוס ואינו יכול להמתין עד שעת התקיעות בצבור. ואסור לאכול קודם תקיעת שופר. ומי שלבו חלוש ואין דעתו מיושב' לתקוע ולהתפלל עד שיטעום יעשה קידוש ויאכל כזית לעקיך בכדי שיהיה במקום סעודה ואח"כ ישתה מעט קאווי או טייא ומ"מ יש להם לעשות בצנעא מפני המון עם שלא יקילו ביותר:

3שמע תשע תקיעות בט' שעות ביום ואפי' הם מט' בני אדם ותקעו על הסדר שלא הפסיק ביניהם בקול שופר שאינו ראוי לאותו בבא יצא אף שתקע תר"ת תש"ת תשר"ת או תש"ת תר"ת תשר"ת כיון שלא הפסיק ביניהם בקול שופר שאינו ראוי בכל בבא בפ"ע יצא. ואם הפסוק בקול שאינו ראוי לאותו בבא עיין לקמן סי' תק"ץ:

4זה שאמרנו שאם הפסיק בין תקיעה לתקיעה יצא לא נאמר אלא אם הפסיק שלא מחמת אונס אבל אם הפסיק מחמת אונס ושהה כדי לגמור כל הבבא לא יצא וצריך לחזור ולתקוע בלא ברכה ואם הפסיק מחמת שנתקוטטו עם אחר ה"ז כהפסיק שלא מחמת אונס כיון שבידו שלא להתקוטט כמבואר בסי' ס"ה:

5יראה לי אם התחיל לתקוע ומי רגליו שותתין על ברכיו פוסק עד שיכלו המים וחוזר לתקוע מראש להלן על הסדר ואם תקע בשעה שהמים היו שותתין או אפי' מצא צואה במקומו יצא מ"מ יש לו לחזור ולתקוע בלא ברכה:

6זה שאמרנו שמע ט' תקיעות בט' שעות ביום יצא אם שמע בינתיי' קול שופר שאינו ראוי לאותה בבא כגון באמצע סדר תש"ת שמע מתוקע קול תרועה או באמצע תר"ת שמע קול שברים צריך לחזור ולשמוע על הסדר ומ"מ אין לו לתוקע שתוקע שנית להוציא אותו לברך על תקיעות אלו. ואפי' אם שמע קול שופר הראוי לאותו בבא כגון ששמע תקיעה תרועה תרועה תקיעה בסדר תר"ת או שני פעמים שברים בסדר תש"ת או שני פעמים שברים או שני פעמים תרועה בסדר תשר"ת יש לו לשמוע שנית ובלא ברכה ואפי' ביום שני של ר"ה יש לעשות כן:

7שמע ט' תקיעות מט' בני אדם שתקעו כולם כאחד לא יצא שאין כאן פשוטה לפניו ופשוטה לאחריו וצריך לחזור ולתקוע בברכה אם היה הפסק בינתיים ומ"מ ידי תקיעה אחת יצא ואם שמע אח"כ שברים כו' על הסדר יצא ולפי שי"א שגם ידי תקיעה אחת לא יצא יש לו לחזור לראש ולשמוע גם תקיעה הראשונה על הסדר ובזה שכבר שמע כל התקיעות על הסדר כשתוקע שנית מחשש תקיעה ראשונה יתקע בלא ברכה. תקעו כאחד על הסדר אפי' א' תוקע בחצוצרות השומע מהם יצא כיון שחביב לו מצות שופר נותן דעתו על שמיעת קול שופר (עיין פר"ח) ומ"מ התוקע בחצוצרות לא יצא אע"פ שגם הוא שומע מאחרים התוקעים בשופר ויש לו לחזור ולשמוע קול שופר ובלא ברכה:

8היה זה צריך פשוטה ראשונה וזה צריך פשוטה אחרונה תקיעה אחת מוציאה את שניהם ואם התוקע משך התקיעה הרבה ויש בה שיעור שני תקיעות וכיון להוציא את זה בתחלת התקיעה ולא בסופה ולאחר בסוף התקיעה ולא בתחלתה לא יצא ואם התוקע דעתו להוציא מי שיכוון לצאת רק השומעים כיוונו אחד דעתו לראש התקיעה ולא לסופ' והשני כיון לבו לסופ' ולא לתחלתה יש להם לחזור ולשמוע בלא ברכה וכמו מי ששמע מקצת תקיעה שלא בחיוב והיה שיעור תקיעה במה שבחיוב המבואר בסימן שלפני זה:

9י"ט של ר"ה שחל להיות בשבת אין תוקעין בשופר כלל ואפי' קטן לא יתקע בו להתלמד בין הגיע לחינוך בין לא הגיע ואסור לטלטל השופר אם לא לצורך גופו להשתמש בו איזה תשמיש או הצריך למקומו ובי"ט של ר"ה שאינו חל בשבת אסור להשתמש בו תשמיש אחר לפי שהוקצה למצותו ואם חל ר"ה יום ה' ויום וי"ו אין להשתמש בו בשבת שאחריו כמבואר בסימן תרס"ה שיש אוסרין משום הכנה:

10כשחל בשבת שאין תוקעין או אחר שסיים המפטיר ברכות ההפטרה אומרים יקום פורקן כו' ומי שברך כו' כמו בכל שבתות השנה. ואין מזכירין נשמות ואין אומרים אב הרחמים רק אחר שסיים מי שברך מנגן הש"ץ פסוק אשרי יושבי ביתך. ואם יש מילה אז מלין אחר אשרי קודם יהללו משא"כ כשחל בחול שאז מלין קודם תקיעת שופר כאשר נתבאר לעיל. ויש מי שכתב שגם בשבת יש למול קודם אשרי שיהא המילה סניף לתורה וגם שלא יהא הפסק בין אשרי לקדיש שקודם ש"ע שאמירת הקדיש הוא על הפסוקים של אשרי: