מטה אפרים צג

1דין אם הברכות והתקיעות מעכבות זו את זו: ברכות של ר"ה שהם ברכות מלכיות זכרונות שופרות מעכבות זו את זו שאם אינו יודע כולם לא יאמר מה שיודע מהם אלא לא יאמר כלום ומ"מ יש לו להתפלל תפלת מוסף דהיינו שיאמר פסוק המוספין וכוללו בתוך ברכת קדושת היום כשאר מוספי יו"ט:

2התקיעות מעכבות זא"ז שאם אינו יודע לתקוע רק מקצת הסימן לא יתקע כלום אבל תשר"ת תש"ת תר"ת אין מעכבים זא"ז ואם ידע לעשות א' או שנים עושה מה שהוא יודע ויתקע בלא ברכה ואם הוא יודע לעשות כולם אף אם אינו יודע לעשות בתשר"ת השברים תרועה בנשימה אחת מ"מ יעשה התשר"ת בלא נשימה אחת אבל אם אינו יכול לתקוע שברים תרועה קרובים זה לזה אם לא בהפסק יותר מכשיעור נשימה באופן שהוא מופרד לגמרי אין לו לתקוע תשר"ת כלל:

3אם יודע לתקוע תשר"ת או תש"ת או תר"ת שאז ממילא יודע כולם אלא שאינו יכול לעשות כולם לפי שהוא חלוש או שאחר שיתקע בבא אחת יקחו השופר ממנו אז יתקע תשר"ת לבד בלא ברכה. ואם יודע שני בבות ויודע שצריך לתקוע שני בבות אלא שאינו יודע האיך תוקעים אזי יתקע אותם הבבות שיודע בלא ברכה:

4הברכות אין מעכבין את התקיעות והתקיעות אין מעכבין את הברכות ואיזה מהם שיודע יעשה:

5אע"פ שיש לו לתקוע קודם שיתפלל מוסף ויאמר סדר הברכות מ"מ אם הקדים התפלה ותקע אח"כ יצא אבל אם אמר הברכות שלא כסדר שהקדים זכרונות למלכיות או שופרות לזכרונות לא יצא וצריך לחזור ולומר על הסדר:

6בתקיעות אם הקדים תש"ת או תר"ת לתשר"ת או תר"ת לתש"ת יצא בדיעבד אבל אם בסימן אחד הקדים אחד לחבירו כגון שעשה תרש"ת או תת"ר לא יצא כמ"ש בסימן תק"צ: