מגלה עמוקות על התורה, פנחס

1נתן הקב"ה לפנחס החיים והשלום כדאמר (מלאכי ב) בריתי היתה אתו החיים והשלום הוא סוד השכיבנו אלקינו לשלום והעמידנו מלכינו לחיים שהם ב' יחודין ובלילה רחל מוסרת סימניה תחת המטה בסוד ד' דנחית לג' עולמות בי"ע וה"ו יורדת דאימא אוזיפת לברתא מנהא ואז נקראת מלכות אלקים בסוד (תהלים מז) מלך אלקים על גוים (שם קג) ומלכותו בכל משלה (שם מז) אלקים ישב על כסא קדשו שהוא עולם הכסא (בראשית כט) ויהי בבוקר והנה היא לאה זיווג עלאה ופנחס זכה במצוה זו שמסר עצמו על קדושת השם ויקח רמ"ח בידו ושם נפשו בכפ"ו ר"ל שבזה שמוסר עצמו למיתה מוסיף כח ג"כ עלאה כפופה ופשוטה בסוד כ"ך עלה במחשבה דאתמר גבי ר"ע שכתבתי לעיל וגם בפ' וישלח. ז"ס (שמואל א כח) ואשים נפשי בכפי לכן זכה לתרין סיטרין אלו חיים לקבל יחוד עליון ושלום לקבל יחוד תחתון שהוא שמע וברוך וז"ס מ' שחטף פנחס דהות טאס מלאה דם על משירייהון דישראל זכות תרין יחודין אלו גם לפי שא"הר נידון בנשירות איברים הוא סוד כ"ך עלה במחשבה ב"פ ך' הרי מ' שהיו איבריו נושרים ממנו וסוד הענין כי כל הנשמות הכלולות בו שהיו איברים שלו הנה פרחו ממנו באותה שעה שחטא וחזרו לעלות ממנו ונתנו לתוך הקליפות ואלו הנשמות אנו צריכין להעלות בכל יום ויום ע"י תפלתינו ולא היה אד"ה ראוי להשתמש באותן אורות ונתמעטו ממנו ומפני הפגם נתאחזו החיצונים באותן הנשמות עד שנפלו בקליפות ומטו רגלין ברגלין ועליה אתמר (בראשית כט) וישא יעקב את רגליו ותיקן אז שהלך השטן לדרכו ארצה בני קדם ובלעם שהלך לשם לגבי עזא ועזאל לחץ האתון רגלו אל הקיר ולפי שמשה זכה ונטל כל האורות כל הי' כתרים שהיו לו לאד"ה לכלם זכה משה ועתה זכה פנחס ליטול כל כתרים אלו ונתוספה י' לפינחס ומשה בעצמו בא ואמר לו הנני נותן לו את בריתי שלום ולכן י' קטיעא כי אותה י' שהיתה קטיעה עד הנה מחטאו של אד"הר עתה נשלמה בפנחס ז"ש ויקח רמ"ח ב"ידו ר"ל שלקח כל הכתרים פרצוף שלם מן רמ"ח איברים שנשרו כל איבריו של אד"הר ועתה משתלם רמ"ח בכלל שהוא קומתו של אד"הר כולל בידו קרי בי' ביו"ד בברית דיליה וכמו שכל ס' רבוא היו כלולים במשה וכד אתכנש שמשא אתכנשו שיתין רבוא כוכביא עימיה שהםכל הדור המדבר כן בימי אליהו היתה הנבואה מתפשטת מס' רבוא נביאים וכד איסתלק אליהו נסתלקו עמו כל ס' רבוא נביאים ז"ש בגמרא מנ"ל שבעל מום פסול בעבודה בריתי שלום והא שלום כתיב א"ר נחמן דשלום היא ו' קטיעא רומזת על סוד י' פרצופין אלו שניתקנו ע"י לכן התחיל במדרש ילקוט ע"פ ויהי אחרי המגיפה זש"ה (תהלים צד) אם אמרתי מטה רגלי חסדך י"י יסעדני כי במה שחטאו ישראל בזנות גרמו על דמטו קליפין רגלין ברגלין (משלי ה) רגליה יורדות מות שגרמו שאותיות מות ירדו למטה ז"ס מטה רגלי מטו קליפין רגלין ברגלין עד שנתן הקב"ה חסד לפנחס כהונת עולם ובזה זכה להוריד אות מ' ואיתעביד מן ר"ח פינח"ס רמ"ח גם ו' של מות הוריד ונעשה רומח ז"ש (דברים לג) אף חובב עמים כל קדושיו בידך שבשביל שמסרו על קדושת השם בידו (תהלים יז) ממתים ידך בזה הם תכו לרגליך (שם לו) אל תבואני רגל גאוה ויד רשעים אל תנדני כי שם נפלו פועלי און דחו ולא יכלו קום אבל גבי האי אתמר (משלי ל) ומלך אלקום עמו (שם כד) כי שבע יפול צדיק וקם וכן בלעם איקרי קמיאל (דברים לג) ל"א ק"ם וגו' בישראל כמשה אבל בא"הע קם וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב כד"א (תהלים קי) מחץ ראש על ארץ רבה לקיים קרא רבה אמונתיך ואחרי שנמחץ אותו ראש כמו שנמחץ ראשו ע"י חושים בן דן ומונח בעוטפיה דיצחק אז (שם) מנחל בדרך ישתה אז (יואל ד) ומעין מבית י"י יצא והקש' את נחל השיטים שסופו להתרפאות על כן ירים ראש כזכות אבותיו הקדושים שהם בצדקתם יוציאו (ירמיה טו) יקר מזולל ויהיה להם מקום זה ובלעם שראה זה אמר כי מ"ראש צ"ורים א"ראנו ר"ת מצ"א או מוצא עם תיבת ו"מגבעות שתרווייהו מ"צא בגימ' סמא"ל מוצא היא נוקבא חייבתא בישא שגם אותו הראש יהיה מתוקן לע"ל ז"ש לא קבה א"ל שהרי שם אל יש לו בקדושה ולע"ל (משלי ל) ומיץ אף יוציא דם שישחטו אותו וישאר מלאך ולע"ל (ישעיה כה) בלע המות לנצח וישאר מלאך ועז"א או מי יחיה משומו א"ל שרמז על זה שיעשה א"ל והרשע עצמו ביקש עלזה שתהיה אחריתו כמוהו על מלאך אדום הזה שסופו להחזיר והוא (תהלים פ) חזיר מיער שע' תלויה נשאר אתוון מ"יר (שמואל א כד) מרשעים י"צא ר"שע (תהלים עט) מ"הר י"קדמונו ר"חמיך שהרשע יצא וישאר טוב כטעם (שם קד) יתמו חטאים מלשון במדבר הזה יתמו שרשומות שלהם יהיה במדבר וכן זה הרשעים עוד אינם לא יהיו עוד רשעים:

2ברבה פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן. אמר הקב"ה בדין הוא שיטול שכרו לכן אמור וגו' גדול השלום פשוטו של מדרש הוקשה לו קושית הזוהר הל"ל בקיצור הנני נותן לו לכן אמור הוא מיותר ר"פ בן יאיר השיב שהקב"ה צוה למשה שיאמר הוא בפיו לכל ישראל הנני נותן לו את בריתי שלום כי עד היום היה משה משמר ברית כי ירש משה מקום יוסף כמ"ש (שמות יג) ויקח משה את עצמות יוסף ויוסף היה לו סוד ברית כמ"ש (בראשית נ) ויישם בארון בי' יתירה אח"כ (שמות ג) וזה לך האות שנתן הקב"ה אות זה למשה וגמירי (תענית כה) משמיא מיהב יהיב מישקל לא שקיל כמ"ש בלעם לבלק לקוב אויבי קראתיך והנה ברכת ברך והשיב לו בלעם שא"א להחזיר הברכה שהמשכתי מלמעלה ז"ש הנה ברך לקחתי וצנור שפע שבע רצון ירד על ישראל וגמירי משמיא מיהב יהיב משקל לא שקל ז"ש וברך ולא אשיבנה ירצה מאחר שהוא ברכה וברכה לא יכול להשיב כי משקל לא שקיל אבל גבי רעה מצינו שחזרה ריקם ז"ש ההוא אמר ולא יעשה ר"ל אמירה רכה לטובה בתמי' איך לא יעשה אבל לדיבור שהוא קשה יכול להיות ולא יקימנה כי הקב"ה חוזר לרעה ולא לטובה וא"כ מאחר שהקב"ה נתן למשה הברית לא לקח ממנו רק שהוא עצמו החזיר לו לפנחס אבל המדרש מתרץ בענין אחר שהקב"ה אמר מעלת פנחס בן אלעזר שהוא עשה מעשה אבותיו מעשה אהרן הכהן מה אהרן משיב חימה אף הוא כן משיב חימה ז"ש השיב את חמתי מה אהרן קנא וכן הוא בקנאו את קנאתי לכן מאחר שהיא מתלמידיו של אהרן אמר הקב"ה למשה לכן אמור בדין הוא שיקח שכרו ומפרש מה שכרו אתו ליתן לו שלום שכן התנא אמר הוי מתלמידיו של אהרן רודף שלום מדה כנגד מדה שיתנו לו ג"כ שלום ומאחר שעשה כאהרן ע"כ והיתה לו ולזרעו אחריו כהנת עולם. או כוונת המדרש מ"ש בזוהר דקאים בדינא ויפלל לכן נתנו לו שכרו שיהיה כהן להגביר על הדין ז"ש מדרש אמר הקב"ה בדין הוא ר"ל מאחר שנתלבש פנחס במד"הד של יצחק לכן יטול שכרו שיהיה כהן ויגביר הדין. או ע"פ הזוהר ששכרו הוא שהוא בן אהרן בנשמות נ"א ז"ש בדין שיטול שכרו שכר שלו מפורש למעלה במה שאמר שהוא בן אהרן הכהן ממש או אמר בדין הוא שיטול שכרו אע"פ שהקב"ה סייע לו (משלי ל) ומלך אלקום עמו וא"כ מן הדין הוא שאין לו לשלם שכר מאחר שהקב"ה סייע לו אפ"ה אמר הקב"ה בדין הוא שיטול שכרו משלם ז"ש שלום בו' קטיעא אע"פ שלא כליתי את בני ישראל מ"מ המצוה נקראת על שמו ז"ש התנא (אבות) וכל העוסקים עם הצבור יהיו עוסקים לשם שמים ואע"פ שאז הקב"ה פושה בשבילם רק שזכות אבותם מסייעתם וא"כ טובתי בל עליך רק לקדושים אשר בארץ המה לז"א ואפ"ה מעלה אני עליכם כאילו אתם עשיתם זה הענין (ברכות י) וכל התולה בזכות אחרים תולין לו בזכות עצמו וכן בכאן פנחס ניסים שעשיתי לו עבור שהוא בן אהרן הכהן וזכות אבותיו מסייעתו אפ"ה אמור לו ולזרעו אחריו הנני נותן לו והוא ענין (ב"ק צב) מ"ש רבא לרבה בר מרי חמרא דמריה טיבותא לשקייה ומביא ראיה מהא שהקדוש ברוך הוא אמר וסמכת את ידך עליו ואח"כ אמר ויסמוך משה כפי' רש"י שם סכל ישראל סברו שמשה סמך ידווהוא נותנה והוא אינו רק מפי הקב"ה וכה"א (תהלים קו) ויעמוד פנחס ויפלל עושה פלילות עם קונו ר"ל שהקב"ה סייעו לזה ואפ"ה (שם) ותחשב לו לצדקה כאלו הוא עשה בעצמו זה הענין אבל רש"י בפי' החומש פירשו שם בענין אחר חמריה דמאריה וטיבותא לשקיי' על מה שמשה ברך בשתי ידים והוסיף משנו:

3פנחס בן אלעזר. שהיו השבטים מבזים אותו ראיתם בן פוטי הרג נשיא בישראל התחיל הכתוב מייחסו מקשה אמ"ז ז"ל והלא גם הם ידעו שהוא בן בן אהרן אשר האב הוא מיוחס רק שביזוהו מצד אבי אמו וא"כ מה הועיל יחוסו שהכתוב מייחסו אחר אהרן הכהן הלא עכ"פ הוא שפר מיתקן מאב ומאם לא טהר והשיב הוא ז"ל דרך הזורר (איוב ד) זכר נא מי הוא נקי אבד זה פנחס (שם) ואיפה ישרים זה נדב ואביהוא דאישתזיבו בההיא שעתא וכו' שב' נשמות של נדב ואביהוא באו לפנחס באותו פרק שנשמה שלו פרחה ונמצא שאינו בן אלעזר רק בן אהרן הכהן והוא מצד אם מאלישבע בת עמינדב אחות נחשון ולכן אמר לא נתכהן פנחס עד שהרג לזמרי שאז הרוויח ב' נשמות של כהנים שהם נ"א וק' לפי זה פנחס בן אהרן הכהן מבע"ל שהרי הוא בריה חדשה ולעת הזאה אינו בן אלעזר אבל הענין שהוצרך פנחס להתלבש בג' גוונין בסוד קש"ת שיש לו ג' מראות כדאיתא בזוהר וא"כ נשמה שלו הראשונה הוצרך להיותה בסים לקבל ב' נשמות שבאו אליו ואותה נשמה ראשונה כענין לבוש וגוף לאלו ב' נשמות שבאו אליו והוצרך פינחס להיות כלול מג' נשמות לעמוד לקבל בלעם הרשע שהלך ושני נעריו עמו הן יונוס ויומברוס והוא היה כלול מג' גוליירין בישין דמתגרין במלחמה נרמזין בראשי אתוון ש"ני נ"עריו ע"מו ש"רף נ"חש ע"קרב וכן הוצרך פנחס להתלבש ויעמוד פנחס ויפלל קאים בדינא שהוא יצח"ק חושבן פינח"ס כי נדב מצד ימין אביהוא מצד שמאל והן הן אברהם ויעקב הרי שהיה כלול מג' אבות והוא הוא המלאך י"י שהיה נצב בדרך לשטן לו שהראה לו סימני אבות יר"ט הדרך לנגדי נרמזין בא"ת ב"ש מג"ן הלת מלאכים שהם נשמה לאבות העולם אברהם מ"יכאל יצחק ג"בריאל יעקב נ"וריאל כי חושבנא דדין כדין אברה"ם יצח"ק ויעק"ב בגי' מיכא"ל גבריא"ל נוריא"ל וז"ס ויקח רמח בידו שמתחלה היה עומד פינחס ר"ח ולקח עמו יצחק אח"כ חטף מ' של חמה דטאם על משירייתיהו דישראל בסוד מעל בני ישראל הרי רמ"ח סוד אברהם ואח"כ חטף ו' של מות כדאית' ברעיא מהימנא הרי נטל כוחו של יעקב שהוא בכל מקום ו' כידוע הרי רומ"ח ואז כשהיה לו כל הג' גוונים של קש"ת שהוא סוד אל"י א"דום ל"בן י"רק וידקור את שניהם שהם סמאל ובת זוגו הרי השלים הו' מן השם הרי השלים שמו אליה"ו וא"כ הוצרך לומר פינחס שהוא בן אלעזר שנעשה נשמה הראשונה גוף אליו לקבל ב' נשמות שהוא עתה ב"ן א"הרן ה"כהן ובס"ת ה' תיבין רמז שהוא כלול מארבעתן נ"פש ר"וח נ"שמה נ"שמת נ"שמה כי אליהו בארבע ר"ל כל ארבע היו נכללין בו יחד בזוהר קם בדינא ועביד דינא קר בדינא שהבועל ארמית קנאין פוגעין בו ודאין דינא וידקור את שניהם ז"ש ויעמוד פנחס ודן דינא יפלל שפסק הדין קנאין פוגעין בו ועביד דינא שלא כליתי את בני ישראל בחמתי ומאחר שהוא אחיד בדינא זכה להתלבש בימינא לכן ניתנה לו כהונה שהיא מדת חסד ז"ש (תהלים קו) ותחשב לו לצדקה שנעשה מדת חסד שהוא אוהב צדקה ז"ס חימ"ה (שם לג) ח"סד י"י מ"לאה ה"ארץ כי הוא משיב חימה וזכה לפתוח מדת חסד קנאת"י בגי' ס"מאל ו"בת זו"גו (דברים כט) כי אז יעשן אף ה' וקנאהו והם שבט אפו ורצועה בישא לאלקאה ופנחס דקר את שניהם ברומח והנה רזא עלאה לדעתי כמו שעתה זכה פינחס שהוא אליהו דעליה אתמר (שמות ד) הוא יהיה לך לפה כי הוא סוד תורה שבע"פ כל הספיקות מונח עד שיבא אליהו ת'י'ק'ו וזכה במסירת נפשו למיתה שלקח רמ"ח בידו ושם נפשו בכפו גרם יחודא לעילא כדין מי שמוסר נפשו למיתה ונכנס בשלום עלאה שהוא יוסף ז"ס (תהלים קו) ויעמוד פנחס ויפל"ל בגי' יוס"ף לכן ניתן לו ברית שלום בו' קטיעה שהוא גבר שלים בתרין שלומין (ישעיה נז) שלום שלום לרחוק ולקרוב כן אח"כ בסיבוב שני כל ימיו היה ר"ע מצטער על זה ועלה במחשבה כל ימיו שאם יבא לידו ויקיים לתקן שלום עלאה ותתאה וכן הוה (חגיגה טו) שנכנס בשלום ויצא בשלום משלום של בנימין נכנס לשלום של יוסף נקרא עקיבא בן יוסף שגם הוא היה כלל תורה שבע"פ כי כולהו אליבא דר"מ והנה כ"ד אלף תלמידיו אלו הם כ"ד אלף שהרג שמעון בשכם על שמלו עצמן ונכנסו בברית עתה ונעשו גרים גרורים ונשאר שלום משבט שמעון ואותן הנשמות נאבדו עתה עם נשיא שמעון ז"ס נשיא בית אב לשמעוני רמז על שמעון שממנו יצא זה ושם גדר ערוה ועתה פרץ אח"כ כשראו אלו כ"ד אלף מחצבן לא חילקו כבוד זה לזה לפי שראו יסודן הראשון ומתו פעם שלישי בין פסח לעצרת ואותן מוצעת שהציעה לו כזבי בת צור באיסור אח"כ הציעה לו בהיתר ועל זה (נדרים) שחק ורק ובכה ר"ע כשבא אשתו של אנטריפס הרשע אצלו כי זכר מעשיו הראשונים ובכה בדרך תשובה שכן יאות לתקן והמה בוכים פתח אוהל מועד ועל שתפם בבלוריתא הסריקו בשרו במסריקת של ברזל (תהלים צב) מה גדלו מעשיך י"י מאד עמקו מחשבותיך (שמואל ב יד) לבלתי ידח ממנו נדח זה שהשיב הקב"ה למלאכים זו תורה וזו שכרה והשיב כך עלה במחשבה ראוי הוא לזה העונש לפי שהוא סוד מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח וז"ש ושם האיש המוכה את המדינית מה בא ללמדינו את המדינית ואחרים פי' להיות עמה ולשכוב אצלה בעוה"ב ומלפפתו וקשורה בו ככלב אבל לדידי ניחא שרומז על המצעות שהציעה לו אח"כ בהיתרוכשם שאליהו הנביא ק"ך אלקים הוצרך לתקן לכן חי ר' עקיבא ק"ך שנים ואע"פ שקדמונים פירשוהו שהיה יששכר חמור גרם וקצתם פירשו שהיה יוסף ובתיקונים ובזוהר אמר שהן הן י' ניצוצין שיצאו מיוסף שהיו בלא נוקבא לכן הי' מהרוגי מלכות שלטו בהם חיצונים לדעתי ז"ש (בראשית מט) ותשב באיתן קשתו ויפוזו זרועי ידיו מידי אבי"ר י"עקב אותיות רב"י עקיב"א. ר"ל על שם ויפוזו זרועי ידיו ומאילו י' ניצוצין בא ר"עק ועל זה קראוהו על שם יוסף כי מן יוסף בא ענין זה וז"ס (שמות כא) ונמצא ביד"ו מות יומת ר"ל על שם ויפוזו זרועי ידיו מות יומת במיתה תנינית ובתגר זה לקח פנחס חן יוסף ויקח רומח בידו וחטף אינון ניצוצות טהורות לכן מצינו במדרש משלי שר"ע כשמת בבית האסורין קברו אליהו הנביא שהוא פנחס ע"ש על זה הסוד אמר בפרשה זו ובני קרח לא מתו בני שמעון רמז לבני שמעון לא מתו רק חזרו לזה העולם. וע"ז הסוד אמר בקנאו את קנאתי דאיתא בזוהר רות בעובדא דר' פרחי' קבר אותו והעלה אותו ת"ח למערתא ע"ש והראו לו חד חלון בי' קיימין שית משקופין לאעלאה לאינון דלעין ק"ש ברעותא ובכוונה דליבא ועז"א (תהלים סח) תכין בטובתך לעני אלקי"ם על זה שעונה ק"ש בעונתה קנ"א בגימטרי' ענא"ל מלאך שממונה על זה ע"ש באורך:

4וידבר י"י אל משה וגו' שאו את ראש וגו' בני ישראל. האי קרא אית לשאליה ביה מה ענין זה לזה. רש"י מביא ב' פירושים משל לזאבים שנכנסו לעדר וכו'. אם קושיית רש"י מה ענין המנין אחר המגיפה. ובזה תירץ לידע הנותרות שני תשובות בדבר הא' הלא ממנין כ"ד אלף שחסר יכול לידע הנותרות כמה הם. גם דבר אחר שהביא רש"י לא תירוץ על זו הקושיא כלום כי מה ענין המנין הזה בכאן הל"ל אחר פרשת עלה אל הר העברים ואחר פ' יפקוד י"י אלקי הרוחות כי שם מקומו ליקח חשבון מישראל גם קושיות אמ"ז ז"ל הלא לפי זה הלשון לידע הנותרות למה לא מנה אותם אחר מגיפת קרח גם אחר קברות התאוה ותירוץ של אמ"ז אינו מספיק כלל לזה עיין בספרו פ' כי תש שאינו מונה אותם רק קודם מרגלים שהיה להם לבא מיד לא"י רק אח"כ חטאו גם עתה מנה אותם שיש להם לבא מיד לא"י הלא בקברות התאוה אמר שם משה ליתרו (במדברי) נוסעים אנחנו אל המקום וגו' שהיה להם ליסע מיד ולא נמנו באותו פרק גם למה הפסיק באמצע הפסוק ועשה פריגמא ממנו חד מן כ"ה פסוקים אבל צריכין אנו למארי ס"ת בזוהר אמר ר"א שפיר קאמרת אבל לפי שפנחס הוא אליהו ובשביל יקריה דיליה כתיבא פרשתא דיליה באוריתא בעינא לחדשא מילין א"כ לדעתי ראויה היתה להיות התחלת הפ' מן ויהי אחרי המגיפה ולסיים פ' בלק ולהתחיל מן ויאמר י"י אל משה ואל אלעזר הכהן לאמר סדרא בפני עצמה רק בשביל כבודו של פנחס התחיל הקב"ה פר' להיות נקראת על שמו פינחס והוא כענין פ' נשא את ראש בני גרשון שרצה הקב"ה לעשות כבוד לבני גרשון שהם בכורים והתחיל פר' מהם כמו כן במקום הזה וענין פריגמא שהרבה ענינים היה בענין המגיפה הזו שהיתה לטובתן של ישראל כדי שכל ערב רב שהיו בישראל (תהלים עג) ספו תמו מן בלהות כדברי רשב"י שכל אותן כ"ד אלף שמתו היו משבט שמעון מאינון ערב רב שנתגיירו ונתדבקו בשמעון ז"ש ויהיו המתים שכבר מתו כמה פעמים במתאוננים במרגלים בעגל כמ"ש שם ואע"פ שר"א השיב על זה אבא שפיר הוא אבל חזינא עליה פלוגתא וכו' הלא רשב"י תירץ שם כל הקושיות שמישראל לא מת שום א' מהם והנה לא היה יכולת לבא לא"י שהוא תוך של כל העולם עד שמתו כל אינון קליפות קוצים בכרם ונשארו מצורף ומזוקק לכן התחיל פר' זו פנחס בן אלעזר השיב את חמתי בקנאו את קנאתי בכדי שיהיו ישראל תוך והקליפ"ה נפלה מהם ז"ש ויהי אחר המגיפה שנגף י"י את ערב רב אשר עלה אתם והכתוב אומר (שם לז) וקוי י"י המה ירשו ארץ כשזרע מרעים יכרתו וכה"א (שם עג) קרני רשעים אגדע אז (שם) תרוממנה קרנות צדיק לכן עתה מחדש התחיל שאו את ראש בני ישראל ליתן להם נשיאות ראש ואמר שאו חד מן י"ב פסוקים ד"פ (ישעיה מ) ש"או מ"רום ע"יניכם על סוד שמ"ע שרצו בלק ובלעם מלעבור על ק"ש ולעקור כ"ה מאתריה אינון כ"ה שערים עליונים ופנחס לקח רמ"ח בידו על רמ"ח תיבין בק"ש (תהלי' לז) שכן ארץ ורעה אמונה ירצה שאין תקומה לישראל לשכון בארץ רק לקיים אמת ואמונה ערבית ואמת ויציב שחרית ובהם תליא אמונה (ברכות) וכל מי שלא אמר וכו' לא יצא ידי חובתו וכמ"ש (דברים ט) שמע ישראל אתה עובר היום את הירדן שבזכות אמונה שמע ישראל זכו לעבור הירדן ואלו כ"ה שערים פתח פנחס בפסוק (תהלים קו) ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה ה' תיבות בקרא ובכל תיבה ה' אותיות כי ע"כ (ברכות כב) צריכה כוונת הלב כדברי ר"מ וכמ"ש בר"מ שפנחס קנא ב' קנאות שד"י לעילא שד"י לתתא סוד שד"י ש"שים ד"בוקים י"פריד כמ"ש (תהלים סח) בפרש שד"י מלכים בה גם כן רמז על ק"ש:

5בפסיקתא מפני מה פסוק זה מופרד פינח"ס הוא בגימריא ר"ח אחז באות מ' שהוא מ' של מטטרו"ן שהוא בעולם יצירה ופנחס בעולם עשייה (יחזקאל א) אופן אחד בארץ אליהו בארבע ר"ל בעולם רביעי שהוא עשייה ועם זה נעשה רמ"ח (קהלת י) כי עוף השמים הוא אליהו (שם) ובעל כנפים מארי דגדפין הוא מטטרו"ן בספר מעיין חכמה אמר עוף השמים זה אליהו ובעל כנפים זה רזיאל שכל הדברים ששומע אליהו מוגיע לזה העולם ז"ס ויקח רמ"ח בידו ר"ל כל סודות התורה שהם מן מלאך רזיא"ל הוא מביא לזה העולם בידו ומאחר שלו ניתנה הכהונה ועליה אתמר (מגילה י)קריבין אע"פ שאין מקדש שידוע כשמקריבין קרבנות אזי אוריא"ל מביא ע"ג מזבח ובלק רצה לנכות חדא ידא מזה האריה ומלאך י"י בדרך היה או"ריאל (גם הרוח שהיה על פי האתון ק"ם אריא"ל שאיה שמורה על וקם שבט מישראל ומחץ וגו') והנה זכה עתה פנחס להיות כהן ולהיות במדריגת אוריא"ל וז"ס ויקח רמ"ח שהוא סוד אוריא"ל בידו ואית מנהון דאמרי שפנחס קם ביצחק כי יצחק חטא במה שהיה אוהב לעשו וקטרגו עליו המקטריגים על זה ולא נתיישב זה ענין להיות כפרה עד שנתקנא עתה פנחס קנאת י"י צבאות להרוג את זמרי שאז היה אוהב את שונאו ועתה (תהלים קלט) הלא משנאיך י"י אשנא ובתקוממך אתקוטט ובזה גורם שיהיה מליץ יושר עלייהו דישראל כל ימיו והוא מקנא לברית לכן זכה אז פנחס להתלבש ביצחק שהוא דין ואברהם ויעקב באו אח"כ אליו שהם ב' אורזילין לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלו"ם לקבל עש"ו שהוא שונא שלום שכן עש"ו בחושבנא שלו"ם מתנגד לי"י חס"ד ורחמי"ם בגימטרי' שלו"ם שהם ב' נשמות של נדב ואביהוא (אברהם ויעקב שתרווייהו עולים נפ"ש) ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה ה' תיבין ובכל תיבה ה' אתוון כי נתייחדו בתפלתו חמשה פרצופי הנפש כלולין זה בזה הנה ה' ברכי נפשי שאמר דוד כנגד זה עיין לעיל פ' קדושים ותפלת פנחס לא היתה צריכה סיוע לשום שלום כי נתעלית לחיה יחיד' לכן אמר ויפלל לא קאמ' יתפלל ז"ש (סנהדרין פה) מלמד שעשה פלילות עם קונו ממש שלא נגעו בה מלאכים רק נתיחדה תפלתו למקום עליון ונורא (תהלים כא) ובחסד עליון בל ימוט לכן זכה בזה שהוסיף הקב"ה על ישראל ב' אתוון (שם קכב) שבטי י"ה עדות לישראל כי בזכות זה נקרא גם כן על שם שני שמות א"ל יה"ו בסוף יומין גם אמר ויפלל פועל יוצא כי הוא קושר כתרים לרבו מתפלתן של ישראל ולכן אמר עתיד במקום עבר ולא קאמר ועמד פנחס ופלל שהיה משמע עבר לבד ובאמת שתרווייהו איתנהו שגם לעתיד יעמוד ויפלל מליץ יושר על ישראל ונרמז בשמו ו' שמות המבוארים בציוני שיש לאופן אחד בארץ שהוא סנדלפון שזכה אליהו בארבע ר"ל בעולם העשייה שהוא עולם רביעי תמן שם ב"ן בגי' אליה"ו והוא המלאך בכל מוצאי שבת לכתוב זכיותיהם של ישראל ובשם פ"י נח"ס נרמזים נוריאל ח"ביביאל סנדלפון כי הוא המחבר שלשתן (תהלים לז) פי צדיק יהגה חכמה שנעשה תורה שבע"פ (שיר ד) אלף המג"ן תלוי עליו ג' גוונין אילו בנוי לתלפיות שהם ו':

6ומה שכתב משה שלום בו' קטיעא כתב האר"י ז"ל ע"פ דברי ר"פ בן יאיר ע"ש בזוהר שהקב"ה אמר למשה אמור אתה לכל ישראל ותן לו משלך שעד הנה היה הברית שלך כמ"ש וזה לך האות דייקא וכן לקח את עצמות יוסף בתחלה היה השלום שלו (בראשית נ) ויישם בארון במצרים שהוא היה הארון הקודש וכן (סוטה יג) הלכו שני ארונות זה אצל זה שהיו א"הע תמיהין עליו (שיר ג) מי זאת עולה מן המדבר והשיבם קיים זה מה שכתוב בזה לכן הקטין משה את עצמו וכתב י' במקום ו' גם בתיבת (במדבר יב) ענו מאוד מכל אדם הקטין משה עצמו וכתב ו' קטיעא שהוא עני ולקח הקב"ה אילין ב' חצאי ווין והוסיף על כלו"ת משה שראוי להיות חסר כ"לת משה שהם דומין אז ישראל ככלה שנכנסה לחופה ומשה זכה ונתעלה כלה כלילה כלילת יופי ובא ו' להשלים אספקלריא המאירה זה שמצינו בר"מ ו' של כ"לת משה שלא במקומה היא עומדת והענין כמו שאמרנו וכששכח מרע"ה הווים לעמודים לא זכר אותם משה עד שבא אליו ניצוצו של ר"ע אז נגלו לו (שמות לח) ואת האלף ושבע מאות שקרא בת קול עשה ווים לעמודים ומרומז שם יוסף הוא סוד קנא"ה ג"פ בן ופנחס מיסוד ושם הקנאה פינחס בגי' ר"ח ד' פעמים ב"ן ז"ש (סנהדרין פב) קנאין פוגעין בו קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא יש בזה סוד אגר"ת הוא סוד ד' פעמים קנ"א כי כנ"ף בגימטרי' ק"ן עם הכולל הוא קנ"א כי בשם קנ"א שהוא אהי"ה בההין שם נחלק ד' מלאכים סוד ארבע כנפות הארץ שמקבצין (תהלים קמז) נדחי ישראל והם סוד פינחס ד' פעמים ב"ן ז"ש בן אהרן הכהן כמו שאהרן הוא כולל ד' פעמים די"ן ד' כנפי החיות רנ"ו ומאחר שהוא קריינא דאגרתא. והיה הוא הגואל ליהוי פרוונקא:

7והמה בוכים פתח אהל מועד. והתעוררו בבכייתם ש"ע דמעין התעוררו ש"ע נהורין בקנאה שקנא פנחס בכיס חסר ו' כי זכה פנחס להיות בעולם העשייה (יחזקאל א) אופן אחד בארץ במקום סנדלפון שם (שם ג) ב"רוך כ"בוד י"י ממקומו וז"ס (שופטים ב) ויעל מלאך י"י מן הגלגל אל הבכיס ארז"ל זה פנחס שמצד גלגולו של נדב ואביהוא זכה להיות מלאך י"י ממש והגיע אל מקום בכי"ס שהאופנים ברעש גדול מתנשאים לעומת שרפים לומר ב"רוך כ"בוד י"י ממקומו שהוא בגי' תקי"ח לקבל א"שה ז"רה שקנא הוא בברית לתקן קליפת נגה שרצה נדב ואביהוא לקרב אותה בקדושה וזה היה חטאם בסמיכות פ' (ויקרא טו) ולאיש אשר ישכב עם טמאה (שם טז) אחרי מות בני אהרן בקרבתם לפני י"י כי לא היה כח בידם כי אלו נטלו עצה ממשה שחתם הקב"ה שמו של י"ה על ישראל להיפך הראובני לפי שישראל מקלסין להקב"ה מן (שיר ה) ראשו כתם פז עד (שם) שוקיו עמודי שש מלמטה למעלה למשוך השכינה למטה והקב"ה מקלס בני ישראל מן (שם ז) מה יפו פעמיך בנעלים מלמטה למעלה עד (שם) ראשך עליך ככרמל לפי שהקב"ה רוצה לקרב ישראל ולעלות אותם למעלה לכן פ' מתחלה ה' אחרונה מהשם עד י' דלעילא קליפת נגה ארמית הוא תקנה ז"ש תחת אשר קנ"א ר"ל שהביא ק"ליפת נ"גה א"רמית לאלקיו והכניעהלקדושה לכן ויכפר על בני ישראל:

8(איוב ד) זכר נ"א מי הוא נקי אבד בכאן נרמז סוד נ"דב א"ביהוא שטעו בענין קליפת נגה נ'ק'י נ"גה ק"ליפת י"ון כי בשם יניקת יון דאינון קריבין למהימנותא כי אלו נטלו עצה ממשה והיה יכולת בידו להוציא מיסוד אבא לבטל ג' קליפות אחרות לגמרי ולכלול זו בקדושה ז"ש משה לישראל (דברים לב) גוי אובד עצות המה שלא היו נוטלין עצה ממשה לכן אבדה עצה שלהם כי נדב ואביהוא מתרין פלגי דגופא קא אתו נצח והוד מזה הטעם אלו היה משה כהן לא היה שום רעה בעולם כי (תענית ה) משה שמש ז' ימי מילואים בחלוק לבן ז"ש (ויקרא ט) ויהי ביום השמיני ר"ל וי היה אותו יום שקרא משה לאהרן שאלו היה משה כהן לא היה שום גלות בעולם אבל עתה שהכהונה ע"י אהרן שהות מיסוד אימא אהרן הוא מן כל ד' מלאכים במרכבה כי אהר"ן בגי' תתקנ"ו מנין יוצר משרתים ואשר מ"שרתיו בגי' רפא"ל גבריא"ל מיכא"ל נוריא"ל:

9והיתה לו ולזרעו וגו' כהנת עולם תחת וגו'. בת'י'ב'ע והמה בוכים דהוו בכיין וקורין את שמע הוא הדבר אשר דברתי שראו שנתקיימה עניינו של בלק שאמר לבלעם ועתה לכה ארה לי אמר לכה בה' יתירה לרמוז על שרצה לנכות כ"ה אתוון דיחודא (ברכות כב) דקי"ל כר"מ שי"י אי"א עד כאן צריכה כוונת הלב דברי ר"מ וזו היא ק"ש של ר' יהודה הנשיא אינון כ"ה אתוון דיחודא וז"ש ויקח רמ"ח בידו היא סוד רמ"ח תיבין של ק"ש כי נחלקה שיעור קומה של ק"ש על ה' חלקים ועז"א בלק לכה ארה לי את העם כי מתחילה מב' תיבין פ' ראשונה צריך לכוון שיהיה ראשו מרכבה לשכינה ואח"כ עד ושמתם ע"ב תיבין שיהיו זרועותיו מרכבה לשכינה אח"כ מן ושמתם נ' תיבין שיהיה גופו מרכבה ואח"כ פ' ציצית ס"ט תיבין שרגליו מרכבה לשכינה הרי סוד שיעור קומה רל"ו אח"כ ו' חיבין דיחודא עלאה ו' תיבין דיחודא תתאה הרי רמ"ח ז"ס בידו כי על ה' חלקים נחלקה ענין זה לכן בפסוק (תהלים קו) ויעמד פינחס ויפלל כ"ה אותיות נגד כ"ה אותיות של ק"ש שיחוד פנחס שם שמים או שרצה לנכות ה' פרצופין שישראל אחוזין בהם ז"ש כ"י ר"ב הוא בגי' ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן שהם ד' אותיות השם שהם נחלקין לה' פרצופין ומהם נתפשט נפש רות נשמה חיה יחידה לכן ה' תיבין ובכל תיבה ה' אותיות שנתייחדו ה' פרצופין כלם בסוד (ישעיה ד) כי על כל כבוד חפ"ה ח"משה פ"רצופי ה"נפש ויקת רמ"ח הם סוד איברי הנשמה שהם ב' פעמים רמ"ח ונחלקין על י"ד שהוא נחלקת על ה' אצבעות של יד והנה על משה אתמר (שמות ג) ועתה לכה בה' יתירה ואשלחך אם אין אתה גואלם אין אחר גואלם ועתה אמר הקב"ה למשה לכן אמור אתה להם שהוא ירית אחרוי והנה אותה מדריגה של ה' שהיתה אצל משה כי זכה משה ליחידה בשעה שעמד על הר סיני גם פנחס זכה עתה לזו המרכבה ז"ש ויעמוד פנחם ויפלל קאים בדינא וזכה להוסיף מן צדק לעשות צדקה בה' ז"ש (תהלים קו) ותחשב לו לצדקה לדור ודור גם נקרא (ישעיה כו) צדיק שומר אמונים בי' קטיעא של בריתי שלום לרמוז שנעשה שלום בי' מן צדק עביד צדיק וכשמזדווגין צדיק וצדק (תהלים לג) אוהב צדקה ומשפט בזה דקאים בדינא ועביד דינא והשיב ח"י'מ'ה (שם) ח"סד י"י מ"לאה ה"ארץ בלעם שהיה בגלגול ג' כושן רשעתיים דעביד שהי רשעיות א' בימי יעקב וא' בימי משה כשם שכאן רצה לנכות חדא ידא תקיפא ס"א ב' ידים שהם ב' כוחות ימין ושמאל כ"ח אתוון של אמ"ן יה"א שמיה רבא מברך ולכן שלח לו כ"ח דרגין דקוסמין כן בימי סיסרא התחילה הנביאה (שופטים ה) בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו י"י שלמדו רז"ל (שבת קיט) כל העונה אמן יהא שמיה רבא בכל כוחו קורעין לו גזר דין של ע' שנה מרעה לטובה ודרש מהאי קרא בשעת עגל (שמות לב) וישמע יהושע את קול העם ברע"ה התחיל משה לסדר תפלתו ולהוסיף כח בגבורה של מעלה וכן במרגלים (במדבר יד) ועתה יגדל נא כח י"י לכן אתמר (שמות לב) וירא משה את העם כי פרוע הוא על סוד בפרוע פרעות בישראל לכן אמר (שם) נ"א מ"ספרך א"שר כתבת סוד אמ"ן מלמטה למעלה ז"ש מה אקב לא קבה א"ל שהוא סוד של אמ"ן מתחיל א"ל מ"לך נ"אמן ובלק שאמר ועתה לכ"ה נא ארה לי רמז על ב' אותיות אלו של אמ"ן שהם נ"א כי מ' של אמן כבר היתה אצלו שבלק בן צפור מלך למואב בעת ההיא מאחר שהוא נעשה עתה מלך בקליפה למואב דתמן מ"ט קליפות ממנין מוא"ב הרי שהיה חושב שיש לאל ידו למשול על א' ולבטל השפע טובה שבאה מאות מ' ולפי שמשה היה מדריגתו מ' בסוד (שם ב) כי מן המים משיתיהו (שם כה) מ"בין ש"ני ה"כרובים בין מ' פתוחה למ' סתומה שהיא הי' שבנתים רזא דחכמה עלאה:

10תמות נפשי מות ישרי"ם. י"הא ש"מיה ר"בא מ"ברך ה"ן ע"ם כלבי"א מלמטה למעלה אמן סוד אמן יהא שמיה רבא ר"ל ג' מילואי י"ה יו"ד ה"י יוד ה"א יו"ד ה"ה שסודם ג' מילואים יה"א הוא אמן כי מילוי יה בי' בא' ובה' בגי' אמן שהוא יה"א בג' מילואים של שם י"ה רבא שהוא מילוי שם י"ה ובלק רצה לגרום לסלק זיווג הקב"ה עם ישראל שהוא סוד י"ה מישראל שסודו אמן ז"ש לכה נ"א מן אמ"ן ארה לי והרשע בלעם נתן לו עצה מצד אחר לסלק שם י"ה מישראל בענין זנות של שיטים והקב"ה אחרי המגיפה שהוא סוד פגם י"ה חתם שמו יתברך על ישראל החנוכי הפלואי (תהלים קכב) שבטי יה עדות לישראל והוא סוד מחציו תתמלא תיבתו ר"ל חצי השם שהיא י"ה תתמלא גם שם של אדנ"י כשכותבין ג' מילואי חצי השם אזי ב' שמהן משולבים כחדא הוי"ה ואדני שהוא סוד צ"א צ"א ולמד מה שבקש לבן הארמי לעשות ר"ל שכל עניינו לעקור יחוד של תרין שמהן שהוא סוד צ"א ופנחס בא בתרין נשמות ערטילאין שהיה אצלו וקישר אותיות נ"א עםנד"ב ואביהו"א (איוב ד) זכר נא מי הוא נקי אבד זה פנחס ואיפה ישרים נכחדו עם נדב ואביהוא זכה לייחד שם יה"א שמי"ה רב"ה מברך גם עמהם זכה למתק פ"ר פ"ר דינים שהיה רוצה בלק להביא על ישראל ז"ש (מיכה ו) עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב אמר לשון עצה שנרמז בה כפל דינים מספר בל"ק ב"ן צפו"ר (תהלים עד) ראשי תניני"ם על המים לכן זכה שאבות העולם היו שלשתן אצלו (שם לג) עצ"ת י"י לעולם תעמוד בגימט' (יחזקאל ט) קס"ת הסופר שהוא סוד פ"ר פ"ר שהם כפל פ"ר גבורות מנצפ"ך לכן ה' תיבין בזה הפסוק וכל תיבה ה' אותיות כי מספר ה' אותיות של גבורה מנצפך היא פ"ר וכל אות כלול מה' גבורות והוא ה' פעמים פ"ר כי (תהלים כב) סבבוני פרי"ם רבים אבירי בשן על עוג מלך הבשן (שם) כתרונ"י כי היא בקליפה נגד ערפו של משה בסוד כחם דילי' (ירמי' טו) יקר מזולל ז"ש פנחס בן וגו' השיב את חמתי מעל בני ישראל את הוא מיותר ולית לך מלה חדא או אות אחד בתורה שיהיה ח"ו מיותר אבל רומז על ה' בתי דינים אילו ה' גבורות מנצפ"ך שכל אחד מהם כלול מחושבן בגימ' אלף ת' והן הן אלף ת' עלמין המבוארין באידרא אשר עליהם אמר בלק ארה לי א"ת העם הזה והוא המתיק וביסם כל אותיות בקנאו את קנאתי בתוכם מפרש בזוהר שהוא בתוך מ' מאחר שחטף אות מ' ונחית בשמא גליפא ואות מ' של מנצפ"ך הוא היותר קשה מכלם הואיל וכל התחלות קשות ובלעם חטף התחלת אות מנצפ"ך ועשה מן מ' פתוחה מ' סתומה סתום הע"ין בשמו ואיתוקם קרא (תהלים צא) רק בעיניך תביט ושלומת רשעים תראה ועז"א לכה נא ארה לי בה' על ה' אותיות מנצפ"ך:

11בדרך הפשט אמר בפ' היה קורא (ברכות טז) א"ר אלעזר (תהלים סג) כן אברכך בחיי זה ק"ש ובשמך אשא כפי זה תפלה כמו חלב ודשן כאלו הקריב קרבן ופנחס גר לתקן קרבנות בכוונת ק"ש ותפלה ויקח רמ"ח תיבין דק"ש ז"ש אברככה מנין אברככ"ה הוא רמ"ח תיבין. ויש אם למקרא בה'. בחיי שהיא חיותו של אדם רמ"ח לכן זכה להקריב קרבן (שם ושפתי רננות בעוה"ז ובעו"הב נתן הקב"ה לפנחס ברית כהונת עולם כי הוא המקרב רחוקים לקדושה כמו שמיכאל מקריב נשמותיהן של ישראל ז"ש ויכפר על בני ישראל ראויה כפרה זו להיות לדורות כי הוא המקריב קרבנות אע"פ שאין מקדש קיים גם עבור שבלק רצה להעביר ברכת כהנים כמ"ש ועתה לכה נא ארה לי על ברכת (במדבר ו) כה תברכו שהיא כלולה מג' ברכות הן הן ג' גווני הקשת שנתלבש בהן פנחס (שיר ד) א"לף המגן תלוי עליו ג' אבות הקדושים עם ג' שמות דהיינו סודם יחזקאל א) אפ"ן אחד בארץ שהוא סוד א"ביהוא פ"נחס נ"דב כי תרין אורזילין הוא אצלו לכן ניתנה לו עתה הכהונה שזכה לאותן ג' ברכאן ז"ש (זבחים) לא נתכהן פנחס עד שהרג לזמרי ואז נתלבש בג' ברכות אלו וזכה לג' ברכת כהנים כל המברך מתברך ונקרא אליהו (קהלת י) בעל כנפים (ישעיה כד) מכנף הארץ זמירות שמענו כי יש בכל כנף שם של קנ"א שהוא בגימטריא כנ"ף עם הכולל אליהו בארבע הוא סוד מספר רובע ישראל על ד' רגלי המרכבה כי אליהו הוא ב"ן וכנף קנ"א הרי סוד בא"ר שאליהו מתמן הוי והוא סוד ד' בארות שחפר יצחק שהוא פנחס הוא אליהו ועל זה רמז מספר רובע ישראל על ד' כנפות של ציצית שיש לכל אחד מישראל כ"ח מאות עבדים כמ"ש (בשבת לב זכרי' ח) והחזיקו עשרה אנשים בכנף איש מכל לשונות הגוים הרי ב' אלפים ת"ת ז' מאו' לכל כנף הן הן כ"ח דרגין דקוסמין בפסוק וישלח בלק מלאכים כי רב הוא על כל אחד מישראל קאמר שיש לו ר"ב משמשמין ועז"א ההוא רשע מי מנה עפר יעקב הקליפות שמבטלין ישראל בערלה הטמונה בעפר ומי יוכל למנות מספר רובע ישראל הם המלאכים שיש לכל אחד מישראל בד' כנפות של ציצית ועתה שיבא אליהו בארבעה כנפים ונקרא (קהלת י) בעל כנפים יגיד דבר ובכל מוצאי שבת לוקח זמירות מישראל ז"ש מכנף הארץ זמירות שמענו לכן זכה לכ"ח אתוון של ברכת כהנים של הוי"ה והית' לו ברית כהונת עולם ועליה אתמ' (סנהדרין סח) קריינא דאגר"ת סוד ד' פעמים קנ"א ז"ס קנ"א את קנאתי תחת אשר קנ"א לאלהי"ו בהיפך אתוון אליהו כי הוא המקבץ (תהלים קמז) נדחי ישראל מארבע כנפות הארץ והי' צלפחד מסיטרא דטוב דקין שהיה מחולק על מקום ב"ה וא"י וחמד לא"י וכן בנותיו זכו לא"י שחבבו את א"י וכן (שופטים ד) וחבר הקיני נפרד מקין וניתן לבניו דושנה של יריחו ת"ק אמה נגד ב"ה שחמדו קי"ן ואין הקב"ה מקפח שכר כל בריה ואח"כ זכו בניו וישבו בלשכת הגזית:

12ונתתם את נחלתו לשארו. דרז"ל (ב"ב קיא) מוסיפין וגורעין ודורשין ונתתם את נחלת שארו לו יש בפסוק זה סוד מיעוט הירח מחצי ת"ת התחתון של אריך יצאו זעיר ונוקבא מנצח ניתקן זעיר ומהוד נוקבא וז"ס (חולין דף ס) אי אפשר לפני מלכים שישתמשו בכתר אחד כי נ"ה ומקצת ת"ת אריך היה כתר לשניהם וקטרגה הירח וירדה עד מלכות אריך שהוא עטרה בראש יסוד וזעיר ירש את מקומה ולקח כל נה"י דאריך והנה במיעוט הזה היא הדרשה ודרשינן ונתתם את נחלת שארו לו מאחר שהוא ירש מקומה וכשהיא עולה עמו והוא בעולת בעל בסוד תג"א דס"ת (משלי יב) אשת חיל עטרת בעלה יתקיים הכתוב כפשוטו אלמא מוסיפין הוא עילוי רב לשכינה ופשטיה דקרא וגורעין ודורשין לסוד מיעוט הירח שהיא נפילה ועתיד לבנות עיין פרק ט"ד מיונת אלם. ולפי שמשה הי' גלגול הבל סל עצמו מדינן וצלפחד בן חפ"ר בן (תהלים לז) ח"רב פ"תחו ר"שעים הנדרש על קין שהיה מסטרא דקין וז"ש לא ה"יה ל"ו ב"נים ר"ת הב"ל כאלו אמר לא הבל וז"ס שאמרו לא הי' לו בנים כי אם בנות שלא נשאר מזרעו של קין אפי' בן א' שהכל נאבד ונימחבמבול כי אם בנות שנשארה אשתו של נח היא נעמה אחות תובל קין מזרעו של קין והיא היתה צדקת וכן בנות צלפחד הי' מסטרא' וז"ש אבינו מת במדבר אות אבינו בטעם זרקא כמ"ש המקובלים מורה על נחש שבא מסיטרא דיליה והוא לא היה בעדת קרח גם כי הם היו מסטרא דקין כנודע לא היה הוא בתוכם כי לא החזיק בחטא זה המחלוקת הגדולה רק בחטאו מת כדברי רבינו ז"ל או שהיה מקושש וכוונתו לשם שמים כדאיתא בתרגום יונתן ותיקן ביה חטא קין שכפר בחידוש העולם וגם ליתן ע"י זה פ' ציצית אות במדבר טו) וראיתם אותו ששקולה כנגד כל תרי"ג מצות ותיקן במה שחלק קין על פ' ציצית משא"כ קרח ועדתו שעמדו ברשעם ובמרדם וע"כ נאבדו מן העולם ולא בקשו חלק בארץ כמ"ש לא נעלה אבל בנותיו זכו לירש הארץ וז"ס המסורה ג' פעמים וראיתם (שמות א) וראיתן על האבנים אם בן הוא והמיתן אותו ואם בת היא וחיה וראיתם אותו בציצית (במדבר יג) וראיתם את הארץ גם כי הראשון אומר בלשון נקיבה וראיתן מ"מ נפרש ע"פ ענין זה מבואר מאוד ודוק:

13ואם כדברי האומר מן המעפילים היה חטא רק בזה וקיבל עונשו ע"י האמורי היושב בהר ועמלק וכנען ג' אלו עמל"ק אמור"י כנע"ן ס"ת קי"ן וכאן קיבל ענשו בחרב (שם יד) ויכום ויכתום עד חרמ"ה ר"ת ח"רב ר"שעים מ"ת ה"בל נדרש הפסוק חרב פתחו רשעים על קין וז"ש (תהלים לז) לטבו"ח ישר"י דר"ך ס"ת עילה ל"ת כמנין הב"ל עם הכולל וכבר קיבל ענשו וז"ש כי בחטאו מת וקי"ל (כתובות לג) דאין מת ומשלם (סנהדרין מז) והרוגי כ"ד נכסיהן ליורשים משא"כ בעדת קרת שנאבדו הם וטפם וכל רכושם וגו':

14הנני נותן לו את בריתי שלום. אליהו בארבע יש בהיכל עצם השמים (בזוהר פ' פקודי) ארבע מלאכים ממונים על חיה יחידה מזרח ודרום ב'ג'א'י סימן שלהם עולין ארבעתן שלו"ם [מ' רבתי] רב שהוא תתקל"ו מחצ"ב נשמו"ת מי"ג מכילן דרחמי סוד י"ג פעמים ע"ב סוד (בראשית מד) גבי"ע בידו (שם) ואתם עלו לשלו"ם אל אביכם ואלי"הו בא לבשר ולהשמיע שלום ד' מלאכים אלו נקראו אבנים ממונים. אליהו בארבע. ד' מלאכים של צפון ושל מערב הם ממונים לקבל טיפי דמים מקטן הנימול ומקריבים לפני הקב"ה ואז ה' יתברך מתמלא רחמים על ישראל והנה זה ע"י אליהו מלאך הברית שמביאין ד' מלאכים אלו לפני הקב"ה אלו ד' מלאכים שבהיכל עצם השמים נקראים יתדות המשכן עולים תתקי"ג ממונים על הברית מנין בראשי"ת שהם ברוח צפון ומערב ושם סוד חלוקא דרבנן (ישעי' מח) לא מראש בסת"ר דברתי בגימטרי' היכ"ל עצ"ם השמי"ם שהוא סוד ה' (תהלים לב) אתה סת"ר לי מצר תצרני שמצילין שם בחלוקא דרבנן כל מקטריגים (שם צב) צדיק כתמ"ר יפרח כי צדקיאל ממונה על (משלי יח) מגדל עו"ז ש"ם הוי"ה בו ירוץ ונשגב ס"ת בגי' אליה"ו הכסא (תהלים פט) וכסאו כשמ"ש נגדי בגימטרי' היכ"ל עצ"ם השמי"ם סוד כשמ"ש (ישעי' ס) ולא יבא עוד שמש"ך:

15בגמרא (יומא עה) ברכת כ"ג כיצד חזן הכנסת נוטל ס"ת ונותן לראש הכנסת וראש הכנסת נותן לסגן וסגן לכ"ג וכ"ג עומד ומקבל וקורא אחרי ואך בעשור ש"מ חולקין לתלמיד במקום רב אמר אביי משום כבוד של כ"ג ברזא דשמא קדישא חז"ן הכנסת בגימטרי' אדנ"י ה' אחרונה של שם נותנה לראש הכנסת ו' של שם וראש הכנסת נותן לסגן ה' של שם וסגן לכ"ג י' של שם לכן קורא בי"כ בעצמו בתורה בפ' אחרי ואך בעשור שהוא רזא די' ובעשור של חומש הפקודים קורא על פה שהיא סוד ה' אחרונה של השם סוד השבע"פ ולכן כתובה פר' זו בפ' פנחס בסוד (שמות ד) הו"א יהי"ה ל"ך לפ"ה על סוד תשבע"פ כי כל הספיקות מונח עד שיבא אליהו ומברך עליה ח' ברכות סוד ה' ראשונה של שם בינה (תהלים ו) למנצח בנגינות על השמינית כי היא מלמטה למעלה שמינית או יאמר גולל את התורה ומניחו ב'ח'י'ק'ו שהוא רבוע אדנ"י א' א"ד אד"נ אדנ"י בגי' קכ"ו שהם מנין שהיה משה ברקיע ג"פ מ' הרי ק"ך ו' ימים מר"ח עד שבועות הרי קכ"ו סוד בעד"ן ג"ן פרשיות חתומין מנין בעד"ן לכן במזמור (שם יט) השמים מספרים קכ"ו תיבות ובג' הפסוקים תורת ה' וגו' קכ"ו אותיות והוא סוד חותם התורה סוף ה' חומשים מ' של מצרים מ' של מסעיהם ו' של יריחו י' של סיני ל' של ישראל הרי נרמז ממול"י שבלק שלח לבלעם שבזה כיסה עין הארץ במה שישב ברקיע קכ"ו ימים (דברים לב) והוא כ"מוס עמדי שקאי על משה שנרמז בתחלת ה' פסוקים של האזינו בגי' משה עם ה' של הלי"י שנתרחקה כדברי סופרי סוריא אבל כדברי סופרי נהרדעא גם ל' הורחקה כי (משלי יח) מגדל עוז שם ה' מגדול הפורח באויר הוא על שנותיו של משה עד הצוואר של אימא מגיע כמו שהיה אדם הראשון קודם שחטא היה מסוף עולם עד סופו לתשלום ששת אלפים שנה כמ"ש האר"י ז"ל שהוא קומת אד"הר ז"ס משה הוי י' אמין ושוור י' אמין ובו' הוא סוד ג' עולמות כל אחד כלול מי' ז"ש (דברים יב) הלא הוא על משה קאי כמו"ס עמדי כמו"ס היה עמדי ברקיע שהוא חשבון קכ"ו ימים חתום באוצרותי ר"ל כחותם של תורה ג"כ מנין כמו"ס כי (ישעיה לג) יראת ה' היא אוצרו ירא"ת בגי' תור"ה הרי שהתורה אוצר של הקב"ה גם נרמז כמ"ס חסר ו' ג' שרי הפנים המקבלין כל צלותין דישראל כ"תריאל מ"טטרון ס"נדלפון וא"ת שר הבריאה אכתריאל באלף כבר כתב הרקנטי על פסוק (שם נו) שם עולם אתן לו אשר ל"א י"כרת בהיפוך אתוון כתריא"ל בלא אלף ז"ס (שמות מ) מס"ך פתח למשכן ולכן כמה מצות הם בסמ"ך תורה ס' רבוא אותיות (כי במלת סמ"ך נרמזין מלמטה למעלה ג' שרי העולם מג' עולמות (בי"ע כנ"ל) (חולין ד) תרומה בס' פאה בס' בכורים בס' כלא רזא חדאומשה היה כלול מכולם ז"ש בפ' וילך אנשים ונשים וטף שהוא סוד טנ"א מלמטה למעלה תלת דרגין אינון ט"ף נ"שים א"נשים ומשה התחיל מלמעלה למטה מתחלה אנשים דרגא דנשמ' מבריאה נשים דרגא דיציר' מרוח טף דרגא דנפש מעשיה ואע"פ שבפ' נצבים מנה י' דרגין לקבל דרגין דלעילא כד"א בזוהר פרשת יתרו כולהו דרגין אתתקן כגוונא דלעילא ה' מימינא וה' משמאלא (דברים כט) שבטיכם וגו' הא ה' דרגין לימינא ה' דרגין לשמאלא מאן אינון טפכם נשיכם גירך חוטב שואב הרי שסידר טף קודם ובכאן סידר נשים קודם לטף: