מגלה עמוקות על התורה, שלח

1וישל"ח אות"ם מ"שה. ס"ת חמש"ה על פי י"י ר"ל שענין זה השלימוה היה להודיע שמשה הוא סוד פני חמה ואינו כדאי שיכנס בה משה רבינו וז"ש על פי י"י כמו שהשיב הקב"ה למרים ולאהרן שזה כוונה שלא יבא משה לא"י למעלתו לא לגריעתו ז"ש שלח לך שזה היה עבור משה לידע אם יש בה עץ החיים אם אין. אשר שלח משה ל"תור א"ת ה"ארץ ר"ת לא"ה כי רצה לשלחם להודיע שהוא מסוד עלמא דאתי והם הוציאו דבה ויעלו ויבואו עד ר"חוב ל"בא ח"מת ר"ת רח"ל כי משה רצה לשולחם בסוד עולם הרחמים שהיא לאה (תהלים צו) כי בא לשפוט "את "הארץ וכן (עובדי' א) לשפוט "את "הר עשו וכן (תהלים צ) תפלה למשה "איש "האלהים כשבקש שיהיה נועם י"י עלינו ז"ש ויבואו עד רחוב שהיו מעולם הבא סוד רחובות הנהר ודחו משם לבא חמת מלך מלאכי מות (משלי ה) רגליה יורדות מות ויעלו ויבואו עד רחב בכאן יש לגלות סוד מופלא יהושע לקח רחב ויצאו ממנה אח"כ ח' כהנים. רח"ב נתגלגלה בחבר הקני ואח"כ נתגלגלה בחנה ז"ס (שמואל א ב) רחב פי על אויבי ז"ס (שם א) כי אשה קשת רוח אנכי כי היא היתה זונה מצד חת הקשה והטומאה ועלי הוא גלגול יעל אשת חבר הקני שרצתה לעלות במדירגת איש ובזה היא מבורכת משאר נשים שלא זכו לה ז"ש (שופטי' ה) מנשים באוהל תברך ששמשה במקום כהן באהל שילה בסוד גלגול יעל בעלי הכהן ואתוון דילהון מורין ע"ז ועל זה והנה רחב נמשכה מסוד קין וכן אח"כ (שם ד) וחבר הקני נפרד מקין וז"ש (יהושע ב) ונתתם לי אות אמת (בראשית ד) וישם י"י לקין אות ואות זה הוא הו' שניתן ליתרו שהיה נקרא יתר והענין כי הגרים הם במלכות והיא שאלה לעלות מן בני ישראל לאות ו' שהוא ת"ת והם השיבו הנה אנחנו עתה בימי יהושע שהוא פני לבנה בן נו"ן ומשה שכליל ת"ת בראשו כבר מת (קהלת א) מה יתרון לאדם שהוא יהושע בכל עמלו שהכל הוא תחת השמש פני לבנה אמנם את תקות חוט השני הזה שהוא כולה רצון של הנקיבה דכתיב (שיר ד) כחוט השני שפתותיך אמנם היא היתה רוצה רצון העליון של הזכר ששם משה גנוז שהוא נקרא בזוהר פי י"י ז"ש וישל"ח אות"ם מש"ה ס"ת חמ"ה על פי י"י כי אותו דור היה משה מושך רצון העליון מן פי ה' דלעילא ז"ס (במדבר לג) ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם ע"פי י"י יסעו ויחנו וחוט זה הוא של אברה' אבינו אשר על ידו מתעוררים נפשות גרים כנודע ואז היא אע"פ שלא יכלה לעלות אל פ"תח אות אמת מ"מ לא קשרה תקות חוט השני שהוא יסוד מלכות ולא חוט לבדו שהוא יסוד לבדו בסוד אותו החוט של א"א דמתער לגרים קדמאה לגיורין רק סוד השני הם שני יריכים נ"ה לכן נתגלגלה בחנה וילדה שמואל שנתנבא בנצח והוד לכן שקול שמואל כאהרן ומשה שהם תרין ירכין כחדא אהרן בנצח ומשה בהוד א"ד איפכא ותרווייהו קשוט:

2שלח לךָ אנשים. על תרין אנשים דאתמר בספרא דצניעותא שהכניעו אז ב' אחים שהגיד והמשיך חם אבי כנען בסוד (בראשית ט) ויג"ד לשני אחיו בחוץ ז"ש ויתורו את ארץ כנען ולהלן הוא אומר ויחפרו מלשון חרפה שראה אה ערות אביו והמשיך תרין אחין מבחוץ להגביר הקליפה מצד שמאל עד שבאו ב' אחים ויקח שם ויפת תרין שהם חד וכן עשה יהושע שלח תרין שהם חד (יהושע ב) שני אנשי' ותצפנו ואותם מרגלים מלבר נכנעו (שם) ולא קמה עוד רוח באים והן ב' כוחו' (קהל' ט) לכלב חי הוא טוב מן האריה המת ולקחו שם ויפת את השמלה ותקנו סוד אחוריים להיות פנים מאירים וכן אתמר בכלב וימלא אחרי שתיקן אחוריים ברות אחרת שהיה בו כשהלך על קבר אברהם בסוד ויבוא עד חברון שיצא אז ונכנס לכלל (בראשית ט) ברוך י"י אלקי שם כי מתחילה ארור כנען לא אמר יהיה כנען שא"כ לעולם לא יבא כנעני בבית י"י ובאמת (הושע יב) כנען שיש בידו מאזני מרמה לא בא אבל היא ארץ (ישעי' כג) אשר סוחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ (יחזקאל לב) שמה ישבו שריה ולא כל שריה וכן יהודה שנשא בת הכנעני לתקנה (בראשית לח) ויהי ער בכור יהוד' ר"ע והוא סוד (במדבר כא) ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ע"ר שיתוקן לע"ל בימי משיח ז"ש ונשען לגבול מואב כשיבא משיח מן אדום אז יהיה לו משען ומשענה ונתהפך רע לטוב וכן (ברכות) טבי עבדו של ר"ג אינו כשאר בני אדם כשר היה לכן אמר ועבדי כלב עקב זכות של (בראשית כד) עקב אשר שמע אברהם בקולי אותו רוח אחרת חדש בקרבו לתקןאז לכן אמר נח (שם ט) ברוך י"י אלקי שם ואז בבנין ב"המ בימי שלמה ויהי כנען עבד למו שבימי שלמה לא נשאר רק ילד חי לתיקון המציאות ולא נשאר רק להיות עבד למו (משלי יב) טוב נקלה ועבד לו והיא לקבל שכר וראיתם את הארץ מה היא י' דרגין חשיב לקבל ארבע עולמות השמנה היא אם רז"ה ר"גיון ז"הרין ה"גיון תמן (בראשי' מט) מאשר שמנ' לחמו אמא עילאה מקננא המן החזק הוא. הבמחנים. העם היושב עליה דייקא כי תמן הקליפות:

3במדבר הזה יתמו ושם ימותו. ומשה וס' רבוא דיליה אסתלקו לעילא מעלמא דלעילא אינון וכל אלה שמתו היה מן ערב רב כמ"ש יהיו המתים הידועים שבחייהם קרוים מתים ז"ש כמדבר הזה יתמו ר"ל שלימות שלהם היו במדבר ואסתליקו לאתר עילאה ושם אותן שבא"י ימותו אבל על אלו לא שלטה מיתה כלל ושלטנותא דסטרא אחרא לא הוי עלייהו כלל ז"ש ופגריכם על ההוא גופא שיש בכח שלהם לתקן הכל כשיכלו במדבר הזה ומתעכל גוף שלהם כדאשכחן בזוהר שכן הם עושים בכל יום כמ"ש במדרש שבכל ליל ט' באב הלכו וקברו להם קברים ולמחר הוציאו כרוז שיפרשו חיים מן המתים כי מתעכל גוף שלהם במקום נחש להסיר זוהמא מעליהם ור"ע שאמר (סנהדרין ק) אין להם עולם הבא ר"ל שאין צריכין לעולם הבא כי ראו על הים ואמרו (שמות טו) זה אלי ואנוהו ולפי שדברי ר"ע בלשון דמשתמע אתרי אפי לכן אמר שבקיה ר"ע לחסידותי' (תהלים ג) אספו לי חסידי:

4סלח נא לעון העם הזה כגודל חסדך. ע"ד הפשט (שם קח) כי גדול מעל השמים חסדך שחסד אל הוא מלמעלה מן מערכת השמים. והנה המצריים יאמרו ברעה הוציאם ככב מאדים להרוג אותם והקב"ה חסדו מלאה הארץ למעלה לשנות הטבע וכן אמרו תוספת של הקב"ה מרובה על העיקר זה שאמר כגודל חסדך חסד שלך שהוא התוספת הוא גדול מאוד יותר מן העיקר וראיה הבל ותוסף שהיה עמו תאומה יתירה וכן בנימין הוסיף י' בנים וכן חזקיה וכן איוב אבל לפי דברי הזוהר שנשמתם מגודל חסד שהיא למעלה מחסד אברהם (שם כא) ובחסד עליון בל ימוט על שמים הם אבא ואמא מעל הוא חסד אריך (שמואל א ב) רגלי חסידו ישמר חסר י':

5וידבר י"י אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' בבואכ' אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לי"י ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה. (במד"ר) א"ר יוחק למה נסמכה פ' חלה לפ' ע"ז לומר לך שכל המקיים מצות חלה כאלו ביטל ע"ז אר"א (משלי ו) בעד אשה זונה עד ככר לחם מי גרם שנכשל על שאכל ככר שאינו מעושרת המדרש הזה צריך ביאור מה ענין קיום מצות חלה לביטול נם לא נתן טעם לסמיכות פר' תלה לפר' שלפניה שהיא פרשת נסכים בשלמא פרשה נסכים סמיכה למרגלים כמאמרם ז"ל לפי שחטאו באשכול לכן סמך מיד הכפרה בניסוך היין אשכול הכופר אבל על חלה לא הגידו שום טעם ואם כדברי ר' יוחנן היה להקדים פ' כי תשגו שהיא פר' ע"ז ואח"כ לכתוב פרשת חלה לומר לך שכל המקיים חלה מבטל ע"ז ובמדרש בשם ר' תנחומא דורש (קהלת ט) לך אכול בשמחה לחמך ושתה בטוב יינך כי כבר רצה אלקים את מעשיך על ענין סמיכות פר' נסכים ופרשה חלה להדדי מזה הטעם אין הסעודה נקראת אלא על הלחם ואין המשתה נקרא אלא על היין כי פת פוטר כל מיני אוכלין ויין פוטר כל מיני משקין אך צריך טעם מה ענין רצוי שמרצה הקב"ה לישראל ואפשר ע"פ הגמרא (ברכות לה) ר' לוי רמי (תהלים כד) לי"י הארץ ומלואה וכתיב (שם קטו) והארץ נתן לבני אדם כאן קודם ברכה כאן לאחר ברכה ז"ש לך אכול בשמחה לחמך שהוא שלך גם שתה בטוב יינך שנקרא יין שלך מתי הוא נקרא שלך כשכבר רצה אלקים את מעשיך כי בלשון כאשר דהיינו שנתן (איוב לא) חלק אלקי ממעל דהיינו שבירך ברכה לפניה או ענין זה הפסוק לפ' נסכים ע"ד בחיי שנסמכה פר' נסכים למרגלים לנחם את בנים המתאבלים לחזק לבם שיכנסו לארץ ויקריבו שם קרבנות לכן פתח ר' תנחומא פר' נסכים עם זה הפסוק שנרמז בו אב"ל א"כול ב"שמחה ל"חמך דאתמר עלייהו ויתאבלו העם מאוד לכן סמך להם מיד אלו שני הפרשיות לקיים קרא זה אכול בשמחה לחמך ושתה בטוב יינך כי כבר רצה שמחל להם הקב"ה את עוונם ולא נתחייבו ישראל בחלה רק בבואם אל א"י מיד כדאמרינן בקדושין (דף מ) גדולה תורה שקדמה לחלה מ' שנה לכן נקראת חלה תרומ"ה להודיע ענין זה תורה מ' שקדמה התורה מ' שנה לחלה וכמו שהמתין הקב"ה מ' יום ואח"כ נתן סוד תורה שבע"פ ע"י משה רבינו כן המתין הקב"ה מ' שנה ונתן מצות חלה על ידי יהושע שאז אכלו מלחם הארץ אבל בימי משה אכלו לחם מן השמים (תהלים עח) לחם אבירים לחמה של תורה שהיא נבלע בכל איברים (שמואל ב כג) ערוכה בכל ושמורה אבל בימי יהושע (יהושע ה) וישבות המן ויאכלו מעבור הארץ נמצא שפיר יש סמיכות לפ' מרגלים כשם ששליחות המרגלים היה עפ"י י"י ממדבר פארן דהיינו שהקב"ה שצפה העתידות שילכו ויוציאו דבה על הארץ במספר ארבעים יום שקפץ להם הדרך שילכו במ' יום כדי ליתן להם יום לשנה יום לשנה וז"ש (תהלים צ) שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה שיעשה לנו הקב"ה יום לשנה וישמח אותנו בהם כמו שעשה לנו במרגלים מיום עשה שנה וראינו רעה בהם כן ישמח אותנו ז"ש לך אכול בשמחה לחמך כי כבר רצה אלקים את מעשיך ר"ל כשם שבמד"הד רצה הקב"ה לעשות שיהי' יום לשנה יום לשנה ק"ו במדה טובה שהוא מרובה ז"ש ושתה בטו"ב ינך:

6וישלח אותם משה. לתקן העיסה ז"ש ממדבר פארן שהוא סוד עולם הכסאשכן מלוי כף סמך אלף בגי' פאר"ן שהיא סוד אש"ל של אברהם כי עד שם מגיע (משלי כ) נ"ר אלקים נשמת אדם שכן נעלם של כ"סא בגי' נ"ר (שמואל א ג) ונ"ר אלקים טרם יכבה היה אד"הר מסוף העולם ועד סופו שידע כל סודות הבריאה בכלל הפרצופים. ז"ש ע"ל פ"י י"י שרצה משה לעבור מיד לא"י ולקיים מצות חלה שהוא סוד רי"ו חומשין כמנין ע"ל פ"י י"י לכן שלח י"ב מרגלים לתקן י"ב פרצופים לכן אמר אליהם עלו ז"ה בגנב על תיקון (בראשית ה) ז"ה ספר תולדות אדם בזוהר מסר להם המטה כמ"ש (שמות ד) המטה הזה תקח בידך. וישלח אות"ם משה על סוד אות ברית קודש כד"א גבי יוסף (בראשית לז) ויתנכלו או"תו להמיתו שהיה להם לתקן והם גרמו וניערו חטא של הוצאות דבה ומי שמספר לש"הר אינו משמר ברית וסימן (דברים כג) ונשמרת מכל דבר רע מי שמוציא דבה מוציא רע שהיא מוציא זרע לבטלה וסימן (תהלים לד) נצור לשונך מר"ע כי מן לש"הר שפוגם ברית הלשון פוגם ברית המעור ובזה פגמו ברית וגרמו לעורר חטא יוסף הצדיק לכן זכר גבי מנשה למטה יוסף שהוא עשה מעשה אביו להוציא דבה וז"ש וישיבו אות"ם דבר שגרמו על אות שלהם לפגום. ויוסף ניבא וידע שמרגלים יחזרו ויפגמו אותו לז"א להם (בראשית מב) מרגלים אתם שחוזר וניער עון 'א'י'ב'ה בשנאת חנם במרגלים וערות הארץ באתם לראות דייקא לתקן אות ברית קודש והם בלשון הרע גרמו להוציא זרע לבטלה ובראו רע (שם) ויאמר א"ליהם י"וסף ב"יום ה"שלישי גם שם הראה להם שגרמה נחש להטיל כ"ד זינא דמסאבות':

7תניא (נידה מז) אלו נאמר כי תבואו אל הארץ הייתי אומר משנכנסו המרגלים ב' או שלשה יהיו חייבין ת"ל בבואכם בביאת כולכם אמרתי לך ולא בביאת מקצתם רי"א משונה ביאה זו מכל ביאות שבתורה שבכ"מ א' כי תבואו וכאן א' בבואכם לומר שנתחייבו ישראל מיד בחלה משנכנסו לארץ צריך ליתן טעם למה זכה דין חלה משאר דינים שנתחייבו לאחר ז' שכבשו וז' שחלקו וכאן מיד גם למה דוקא חייבין בחלה בביאת כלכם גם למה חיוב חלה משעת גלגול העיסה יתנו ראשית עריסותיכם שלכם חייבת ושל גוי פטורה נתנה לישראל במתנה עד שלא גלגלה חייבת משגלגלה פטורה גם למה דוקא כדי עיסת מדבר כמ"ש ראשית עריסותכם כדי עיסת מדבר וכמה עיסת מדבר העומר עשירית האיפה מכאן אמרו שבעה רביעים קמח חייבים בחלה שהם ז' מדבריות ז' חייבת בחלה שהם שש של ירושלמית ה' של ציפורי סימן וז"ה לך האות כי אנכי שלחתיך שהי' משה תיקונו של אד"הר לתקן עיסת המדבר (בראשית כח) וז"ה שער השמים כי בחטא אד"הר פנה זיוה פנה הודה הדרה והוא תיקון מלמטה למעלה תפארת ספירה ה' גבורה ספירה ו' גדולה ספירה ז' בתחלה בימי משה היה מדת חסד מתפשטת בעולם היה עיסת מדבר ז' בימי יהושע בירושלים היה הדין מתגבר ו' (ירמיה לב) כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת ואח"כ (יומא כא) מפני ה' דברים שנחסר בבית שני שלא סמכו טבריא וציפורי גאולה לתפלה (חגי א) ואכבד בלא ה' כי נחסרה י' של ירושלים ה"פ טבור י"ה והוא קן צפור בית המקדש ד"רור קן לה גם למה אמר באכלכם מלחם הארץ בגמרא הלא שלא הפריש מן העיסה לא יפריש ת"ל באכלכם מלחם הארץ ולמה אמר מתחלה תרימו תרומה לי"י ואח"כ תרימו תרומה. בספרי תרימו תרומה לי"י תרומה גדולה ואח"כ על החלה אמר תרימו תרומה קשה למה לא אמר גבי חלה לי"י הלא חלה א"י טבל כמו תרומה גדולה ואפשר לומר שמתחלה קודם ברכה הוא לי"י ואח"כ כשנתן חלה הוא עריסותיכ' אמר סתם תרימו תרומה ואפשר שמרומזין ג' ארצות לחלה בפסוק גבי א"י אמר באכלכם מלחם הארץ רק תרומה א' והוא לי"י שהוא תרומה דאורייתא ועל השניה מכזיב ועד אמנה א' תרימו תרומה ב' תרומות א' לאור וא' לכהן כן תרומת גרן שהיא תרומה גדולה אין לה שיעור חטה אחת פוטרת כל הכרי כן תרימו אותה שהיא לכהן שהיא ג"כ אין לה שיעור מן התורה לשאר ארצות תתנו לי"י תרומה לדורותיכם שהיא תרומה בזמן הזה. ראשית עריסותיכם אף עיסת שותפין חייבת בחלה ורבים טועים ועושין עיסה א' גדולה וחולקין אח"כ לשנים כדי לעשות ברכה אמה ובתה כל אחד בפני עצמה וזה טעות גדול כי חיוב החלה משעת גלגול העיסה וזה בשעת גלגול העיסה היתה כוונתה להיוה א' ואם לא עשאם ע"מ לחלקם לא מהני החלוקה אח"כ ז"ש ראשית עריסותיכם שנים שעשו העיסה לא יתנו רק חלה א' ולא שנים. או בא להודיע הדין שהב"י פוסק כש"ע להיות נוסח הברכה להפריש תרומה ור"מ בהג"ה א' להפריש חלה כדברי הרמב"ם אבל ברוקח פוסק נוסח הברכה חלה תרומה בסמ"ג איתא חלה שם עוגה היא לכן צריך ג"כ לומר תרומה לז"א הפסוק ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה ר"ל שמתחלה אמר באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לי"י ר"ל לשם י"י שיברכו עליה וכיצד תהיה נוסח הברכה לז"א חלה מתחלה יאמר חלה ואח"כ תרומה יוסיף ג"כ בנוסח הברכה או א' חלה מתחלה להודיע שיעור חלה כמנין חל"ה שהיא ג"ם בצים ז"ש ראשית עריסותיכם כשהוא כדין עיסתכם עיסת מדבר שהוא כמנין חל"ה ג"ם בצים תרימו תרומה אבל פחות מזה השיעור לא ויש תגין על ה' של חלה שצריך להוסיף עוד ה' חומש ביצה וכן ח"לה נוטריקון ח"ומש ל'זה ה"שיעור גם ה' מינים חייבים בחלה ז"ש והי' באכלכם מלחם הארץ מה שנקרא לחם והם ה' דברים גם ה' רביעים קמח חייבים בחלה אחר שהוסיפו על המדות גם ה' דברים נקראו תרומה גם רומז על סוד ה' שחטא בה אד"הר שהיא חלה טהורה כדאיתאבתיקונים חל ה' גם בא להודיע טעות העולם שחושבין הנשים שמחוייבים ליקח קמח מן השוק בכל שבוע ולעשותה חלה ת"ל ראשית עריסותיכם כשיש להם יתנו חלה. חלה בטילה בק' וא' ז"ש תרימו כשאתה רוצה להרים מן התערובין צריך להיות תרומה ר"ל תר"י ממאה כשחולקין על ק"ב חלקים אזי עולה החלה בק"א ומ"ש בטל בששים לגבי ערלה ותרומה וחלה אומר עולה לפי שצריך ליקח חלק א' מפני גזל הכהנים וליתן להם חלקם לכן אומר עולה אבל בשאר אסורים בטל וטעם עליית ק"א לפי שכהן הוא איש חסד לקבל מיכאל משיריין דיליה מאה וא' בחשבון מיכא"ל לכן אינו דומה לומד פרקו מאה לשונה מאה ואחד. ויש בפרשה קטנה זו מ"ג תיבות מנין בצים של ח"לה לכן ה' של חלה מתוייג שיהי' תיבה בפני עצמה לתשלום מ"ג כי מ"ב תיבות אינון עם ה' הרי מ"ג ומורה ג"כ על חומש של ביצה מן חלה או כמו לסוף ק"ל שנה שהיו ל"ח שנה נזופין לא נטהרה עיסה רק אח"כ בבואכם שהוא מן אותו פרק שנשתלחו המרגלים שנה שניה ל"ח שנים נטהרה העיסה לכן הוסיף משה ליהושע יוד של שרי שעליה היה מוטל לטהר העיסה:

8ר"ג אומר ג' ארצות לחלה מא"י עד כזיב חלה א' מכזיב עד הנהר ועד אמנה ב' חלות א' לאור וא' לכהן של אור יש לה שיעור ושל כהן אין לה שיעור מן הנהר ועד אמנה ולפני ב' חלות של אור אין להם שיעור של כהן יש לה שיעור. ירושלמי של אור יש לה שיעור שהיא מד"ת אבל של כהן מדבריהם רזא דהאי מתניתין ג' ארצות אלו לקבל ג' עולמות שסודם 'ב'י'ע שמשם נחצבה נשמתו של אד"הר שהי' חלתו של עולם ולפי שבעולם הבריאה עולם שכולו טוב ואין שם רע לכן נגד זה אית למטה ארץ החיים אין שם רק חלה א' והיא הארץ שהחזיקו בה עולי בבל ונאכלת לכהנים לפי שאין שם רק חסד וכן עולם הבריאה במדריגת כהן מכזיב ועד הנהר ועד אמנה שמשם יהיו קיבוץ גליות וישירו שירה כמ"ש (שיר ד) תשורי מראש אמנה היא לקבל עולם היצירה אמנ"ה בגי' א"ל אד"ני שהוא לקבל יצירה כי אל שדי בבריאה אל י"י בעשיה אל אדני ביצירה כלול מטוב ומרע והוא סוד עץ הדעת טוב ורע וישאהו במוט בשנים לכן א' ב' סימנים. עד הנהר ועד אמנה ב' חלות א' לאור מסטרא דאש שלהבותא דדינא וא' לכהן איש חסד של אור יש לה שיעור א' ממ"ח שהחזיקו בה עולי מצרים ולא עולי בבל כי בעולם היצירה (בראשית יד) ויסע מלאך האלהים לפני מחנה ישראל היה מטטרון נכ"חו קרי בי' חנו"ך וטעם א' ממ"ח משם יניקת (מגילה יג) מ"ח נביאים שנתנבאו לישראל והוא כלול מכ"ד כ"ד יחודא בשכ"מ כ"ד אתוון בבקר כ"ד אתוון בערב ולקבל זה מ"ח ניצוצות נוטפין ב"גן. בזוהר פ' חיי שרה שמהם נעשו מ"ח קרשים במשכן שכל קר"ש קשר עולם העליון עם עולם התחתון כי הוא אמצעי בין ב' קושרי קשרים מן הנהר ומאמנה ולפנים לקבל עשייה ב' חלות לאור אין לה שיעור ונשרפת:

9במדרש (בראשית ב) ויצר י"י אלקים את האדם וגו' זש"ה (משלי כט) מלך במשפט יעמיד ארץ זה הקב"ה ברא העולם בדין שנא' בראשי' ברא אלהים (שם) ואיש תרומות יהרסנה זה אד"הר שהי' גמר חלתו של עולם ונקראת חלה תרומה שנאמר ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה וקשה אעיקרא דדינא פירכא למה נקראת חלה תרומה בקרא אבל הענין ע"פ הקדמה אחת מהאר"י ז"ל סוד שית אלפי הוה עלמא ב' אלפים תוהו ב' אלפים תורה ב' אלפים משיח הן נגד ג' עולמות בי"ע כי בכל העולם יש ה' חסדים ה' גבורות סוד (שמות כח) שתי כתיפות חוברות כל כת"ף כלול מת"ק לכן נקרא כתף שהוא כלול ה' חסדים וכ"א כלול ממאה הרי ת"ק מנין כת"ף בימין הוא כלול מה' חסדים בשמאל הוא כלול מה' גבורות הרי אל"ף ויש בכל עולם אבא ואמא זעיר ונוקבא שהוא סוד י"ה סוד אלף ו"ה ג"כ אלף כל אות כלול מת"ק עץ החיים מהלך ת"ק שנה הרי בכל עולם יש ב' אלפים שנה והנה אד"הר קודם שחטא היה מסוף העולם עד סופו דהיינו כלול מכל ג' עולמות אלו עד חצי עולם הבריאה ועד בכלל כלול מו' אלפים שנה הוה קאים ומסתכל בזיהרא דחכמתא עלאה וכשחטא נתמעט ונעשה חלתו של עולם שנקראת תרומה על שם תרי ממאה לכן העמידו על ק' אמה כי יש בו' אלפים שנה ס' פעמים מאה מכל מאה קח חרי הרי ק"ך ומן הדין היה ראוי להיות אד"הר ארוך ק"ך אמה רק שלא הגיע אח"כ לב' אותיות י"ה אבא ואמא רק לזעיר ונוקבא של בריאה א"כ לא נשתייר רק מעשר של ה' אלפים שנה (קהלת ז) אדם א' מאלף מצאתי זה משה שזכה אח"כ לאותן אלף אורות זכה להיות ק"ך יום על הר סיני לטהר חלתו של עולם מכל וכל ואפשר לפרש קרא על אד"הר אדם אחד כשהי' הוא אחד קודם שבאתה הוה זכה ג"כ לאלף אלו לכן א' של (ד"ה א א) אדם שת אנוש רבתי כי זכה לאלף רבתי סוד אלף אורות עליונים ואשה בכל כשבאתה חוה גרמה לחטוא שאדם (תהלי' מט) ביקר בל ילין לא לן כבודו עמו הן (איוב כח) כל יקר ראתה עינו ז"ש ואשה בכל אלה לא מצאתי אח"כ בא משה וזכה לאותן אלף זיוון והגיע עד אמא בעולם הבריאה ז"ש משה מעלמא דאתי וכשזכה לאבא זכה ג"כ לאמא ז"ש והיה ימיו מאה ועשרים שנה ז"ש לו הקב"ה מתחלה לבת א"ש אל"ף רבתי (איוב לג) ואאלפך חכמה הס"נה בני' ק"ך שזכה אז לטהר עיסה מכל וכל לקיים קרא (תהלים סח) שבית שבי לקחת מתנות באדם של אד"הר שהי' לו מתחלה אותן אורות מסוף העולם ועד סופו יעקב שהי' שופריה מעין אד"הר כשראה סלם מסוף העולם ועד סופו סו"ד נ"שמות ה"קדושות (בראשית כח) ס"לם מ"וצב א"רצה ג' שרי פנים נרמזין בראשי אתוון סמ"א דמלתא השתיקא ס"נדלפון מ"טט א"כתריאל (יבמות קב) אם יבא אליהו ויאמר חולצין במנעלשומעין לו אין חולצין בסנדל אין שומעין שכבר נהגו העם בסנדל ולאידך לישנא חולצין במנעל שומעין לו בין למר ובין למר מנעל סנדל הם סוד מט"ט וסנדלפון א' נעל וא' סנדל וסוד חליצה לחלוץ מן עולם העשיה דתמן הרע יותר מן הטוב אבל סוד מנעל הוא סוד עולם היצירה ושם רע וטוב שניהם שוים ואינו מעורב רק כל אחד בעצמו ואין אנו עוסקין בו רק בעולם שקרוב לנו סוד עשייה זכינו לדין שאלו הב' הכרובים הם סוד ב' עולמות אלו ז"ש יעקב (בראשית כח) וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך על סוד חלה שהיא עשירית האיפה לכן אמר (שם) אכן יש י"י במקום הזה כי עמ"ר יגיע לגולגולת סוד י"ש בגי' הכי הוי כל ישראל י"ש להם ח"ל"ה ר"ל ח"לק ל"עולם ה"בא ותיקון איפה של אד"הר שהוא מסוף העולם ועד סופו לכן יש באיפה ת"בל בצים שהוא סוד כל העולם כולו (שמואל א ב) לי"י מצוקי ארץ וישת עליהם ת"בל ועז"א יעקב כל אשר תתן לי דהיינו שהוא סוד סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה סוף העולם ועד סופו עשר אעשרנו לך שהוא שיעור ג"ם בצים מעשר תב"ל וכן משה (שמות ב) וירא מלאך ד' אליו בלב"ת אש שהראה לו תבל ומלואה וכל האורות נתלין עליו זכינו לדין משה לקח את האוהל וזכה לזיהרא עלאה של אד"הר וזכה לאלף זיוון כמבואר בזוהר בשלח ולכן ולמה לא מצתי חן בעיניך חסר א' וכן בזו הפרשה איל א' לחטת חסר א' כי אד"הר בחטאו גרם (משלי טז) ונרגן מפריד אלוף ולא זכה רק לה' אלפים שנה זה כוונת וחמשיתו יוסף עליו שעל ה' אלפים אלו כשיביא אשמו בראשו יזכה לאור באור אבא ואמא שהוא סוד י"י אלקים ז"ש וייצר ב' יצירות לטב ולביש (בראשית ב) ויהי האדם ל"נפש ח"יה ר"ת חל"ה למפרע (שם) ויפ"ח באפי"ו נשמ"ת חיי"ם ס"ת חות"ם (איוב לח) תתהפך כחומר חות"ם בזה זכה משה לו' כי באו שש על שית אלפין דבראשית ברא שית ו' אלפים מבוארים בקרא קמא ב' אלפים תוהו סוד עולם העשיה עולם הקליפות ה' אחרונה ז"ס (בראשית ב) ת"ולדות ה"שמים ו"הארץ בה' בראם ר"ת תה"ו עולם היצירה אות ו' של שם ב' אלפים תורה ב' אלפים אחרונים ימות המשיח עולם הבריאה סוד הגאולות כלם מאמא עלאה סוד החירות ה' ראשונה שר של שם נקראת לא"ה שמשם משיח בן דוד בא ומשיח בן יוסף בעולם היצירה ואליהו בעולם העשיה הרי ב' ו' אלפים הם ימות העולם ומציאות הוא להמשיך אלו הנשמות מאלו ג' מדריגות כל א' לפי מדריגתו שהם ו' אלפים דרגין והנה קודם שחטא אד"הר היה כולל כל הג' עולמות והיה כלול מכלל הנשמות שבהם אך אח"כ שנתמעט והעמידו על ק' אמה אז היה חלתו של עולם כי לא נשאר בו רק חלה והיא תרומה כדלעיל תרי ממאה וסוד המיעוט שמתחלה היה כל הנשמות כלולות בו אח"כ נידון בנשירות איברים שנפלו האורות לתוך הקליפות ופרחו ממנו באותו שעה שחטא ואלו הנשמות צריכין אנו להעלות ע"י תפלתינו בקר צהרים ערב בסוד נשמה רוח נפש בסוד מג"ן מ"יכאל גבריאל נ"וריאל ומבואר בזוהר ר"מ בפרשתא דא שהיא סוד שיעור חלה מג"ן ר"ל ג"ם בצים עוד ה' שהוא חומש והוא נ' של מג"ן והנה לא היה אד"הר ראוי להשתמש באותן אורות ונתמעטו ממנו ומפני פגם נתאחזו החיצונים באותן הנשמות ונפלו בקליפות ונשארו בו מובחר של נשמות בהרימכם את חלבו ממנו ונשארו בו סוד כתרים כי כל עולם כלול מי' ספירות וכל א' כלולה מי' הרי ד' פרצופים ביציר' ד' פרצופים בעשיה ובבריא' ב' פרצופים הרי י' פרצופים מאלו הי' פרצופים לקח י' כתרים וכל כתר כלול מי' הרי ק' כתרים מאלו הב' פרצופים כי מב' פרצופים אבא ואמא לא לקח כי לא לקח אותם רק מרע"ה ואלו הי' כתרים נקראו חלתו של עולם ואלו נשארו הק' כתרים בא"הר ז"ש בזוהר אד"הר נטל ממין זיהרא עלאה ולא נשאר בו רק בחינת הנפש לבד ז"ש (במדבר ה) ואשמה הנפ"ש ההיא שהיא בחי' ה' ז"ס (תהלים קלט) אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה שלמדו רז"ל שהמעיטו על כ"ף אמה מנין ק' ונרמז בכף שהיה ראוי להיות ק"ך להחזיק ו' אלפים של עולם רק שלא זכה לאלו הכ' רק משה רבינו בנתינת התורה זכה לכ"תר אותיות יו"ד דברות עשרה עשרה הכף לכן אמר במדרש (משלי כט) ואיש תרומות יהרסנה אד"הר שהיה חלתו של עולם ולכן נקראת חלה תרומה לפי שהיה תרי ממאה וז"ס שאמר ראשית עריסותיכם על אד"הר שהי' חלתו של עולם הוא הראשון כעריסה בעולם הוא חלה תרימו תרומה שהוא נעשה באיבריו תרי ממאה מתחלה אמר בבואכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה שאז זכו לזיהרא דחכמתא באכלכם את לחם שמדבר על לחמה של תורה ומאן שזכה זכה לנשמתא קדישא תרימו תרומה לי"י כמו שהתרומה הוא תרי ממאה לי"י כי חמשים שערי בינה העליונים נמסרו למשה מסיני נתן הקב"ה לנו מ"ט חלקים ולעצמו נטל רק שער החמשים הרי לא לקח הקב"ה לעצמו רק ב' וכן בענין התפלה ובק"ש מ"ט אתוון דיחודא בקר מ"ט אתוון ערב וכן בג"ח אמר יעקב (בראשית כח) עשר אעשרנו לך תרין עישורין מעשר ראשון שני וכן נותנין לכהן עין בינוני א' מנ' ומה שנותן עין יפה א' ממ' ועין רעה א' מס' כי מצינו שהקפידה תורה על חומש וחמשיתו יוסיף עליו וכן הנהנה מן ההקדש מוסיף חומש ומכח זה מוסיף כח יפה ומגרע כח רעה חומש וכן המבזבז אל יבזבז יותר מן החומש לכן תג על אות ה' של חלה והנה שפיר נסמכה פרשה זו למרגלים כי המרגלים חטאו חטא של אד"הר כמ"ש והימים ימי בכורי ענבים חטא (דברים לב) ענבימו ענבי ראש אשכלת מרורות למו הוא אד"הר שחוה סחטה ענבים והביאה לו לכן ס' של ויהס כלב גדולה כי ס' של ס"מ סטן היה ביניהם וגרמה להם כל זה ז"ש ויב"א ע"ד חברו"ן בגי' ש"טן בא ובלבל אותם. וז"ש והמתה אותם כאיש א' על אד"הר קאמרשחטאו חטא של אד"הר ועתה יגדל נא עתה כאשר עשה לאד"הר שאמר (בראשית ב) ביום אכלך ממנו מות תמות ועשה מיום א' אלף שנה כן עתה י"י ארך אפים והשיב הקב"ה סלחתי כדבריך להאריך ג"כ אך שא"א להאריך על מ' אלפים שנה ואולם חי אני לעולם ר"ל אני חי וקיים לעד אבל כל העולם אינו רק ו' אלפים שנה לכן אמר יום לשנה יום לשנה:

10ערסתכם חסר ו"י כתיב כי ב' אותיות אלו גרם אדם הראשון (שם ג) ו"י גרש י"י אלקים את האדם גרם (רות א) ותלכנה שתי ההין ב' חורבנין בית ראשון ה' עלאה א"לף בינה בית שני ה' שנייה ולכן בכאן תיקון שם בן ד' ראשית ערסתכם חלה דא י' של שם חל"ה תרימ"ו תרומ"ה ג' אותיות מן השם ז"ש תר מו תרומה לי"י לתשלום שם י"י ז"ש אח"כ מראשית ערסותיכם שהיא הי' של חלה כמבואר בתיקונים שחלה היא סוד י' תתנו לי"י תרומה רוממות לשם י"י לדורותיכם שיהי' מתוקן הכל ולפי דרכי הראשון שאד"הר אחר חטאו נעשה חלה מג' עולמות בי"ע דהיינו חל"ה תרימ"ו תרומ"ה שנעשה תרי ממאה מג' עולמות שהם ג' אותיות השם לכן יעקב כשנתברך בי' ברכות ותיקן י' קללות של אד"הר כמבואר בזוהר תולדות אמר לו יצחק באותו פרק (בראשית כז) הו"ה גביר לאחיך שהוא יהיה שיעור קומה בתיקון ג' אותיות אלו שהן הן אורך של אד"הר לכן אמרה רבקה אז (שם) קצתי בחיי ק' קטנה בכ"ף איש ז"ש ראשית עריסותיכם הוא אד"הר (משלי ח) וראש עפרות תב"ל שהיה איפה שלימה מג' סאין שאברהם אמר עליה (בראשית יח) מהרי שלש סאים קמח סלת לתקן איפה של אד"הר שהי' כלול נר"נ מג' עולמות (שם) לושי ועשי עגות ליקח חלה מן העיסה ולתקן חוב המחשבה דחב בי' אדם אבל באותו הפרק נטמאה העיסה ולא ניתקנה בסוד שהסיב אברהם (שם) הנה באה"ל ר"ל ל"ח שנה אחר זה באה רבקה וניתקנה העיסה (שם) ואל הבק"ר רץ אברהם הלא זקן ואינו לפי כבודו היה אבל בהיפוך אתוון רבק"ה זה נרמז בכאן חל"ה תגין על ה' לומר כאלו אינו כתובה בו ורומז על ל"ח שנה אלו גם היו ישראל נזופין במדבר ל"ח שנה שלא נתייחד עליהן הדיבור אפשר שרמז בבואכם ר"ל כשתבואו אל א"י אז ראשית עריסותיכם שיהי' מכאן עוד ל"ח שנה חל ה' מתוייגת לומר כאלו אינה כי אחר ל"ח שנה חל עליהם ה' שחטא בו אד"הר כמבואר בתיקונים (תיקון י"ט) וז"ל חטה אלנא איהו דאכיל אדם קדמאה ואיהו לא אפיק מיניה מצה שמורה ועביד לי' עיסה ולא אפיק מתמן חלה ובג"ד לא ח"ל בו ה' ושריא בי' ח' מלשון (עובדי' א) וחתו גבורך תימן לכן אמר ח"לה ת"רימו נוטריקון ח"ת ז"ש רבקה קצתי בחיי מפני בנות ח"ת לתקן איפה כמ"ש יצחק (בראשית כז) מ"י א"פוא ה"צד ציד ר"ת מא"ה לתקן מאה שערים אשר זרע יצחק בארץ ההיא לתקן איפ"ה אד"הר שהעמידו על ק' אמה ז"ש יצחק (שם) ולכה איפוא מה אעשה בני על איפה של אד"הר והשיב עשו (שם) ברכני ג"ם אני לתקן שיעור ח"לה שלו שהיא ג"ם בצים כי (קהלת א) ג"ם את זה לעומת זה ויעקב אמר כשנולד לו יוסף (בראשית ל) שלחני כי הגיע עת טהרת העיסה לקבל עשו הרשע (שם) מתי אעשה ג"ם אנכי לביתי ורבקה אמרה למה אשכל גם שניכם ביום א' כי כמו שעיסת ישראל חייבת בחלה כן לעמת זה עיסת כלבים פטורה מן החלה בזמן שהרועים אוכלים ממנה חייבת אין הרועים אוכלים ממנה פטורה:

11ולפי דברי הרמב"ן שמפרש על פי הירושלמי אף עיסה נקייה כסולת כשעשו אותה לשם כלבים פטורה שלא כדברי הי"א בעל התרומה שבזמן שהיא ראויה לאכילה אף שנעשית לכלבים חייבת לדעתי דקדוק הפסוק והיה באכלכ"ם דייקא שצריך לאכול דוקא מן העיסה אז תרימו אבל כשאינה עשייה לאכילת רועים פטורה א'ש'ל עיסת כלבים שהיא העיסה טמאה לקבל עיסה טהורה במרכבה כי זה לעומת זה וכבר ידעת כשהלך עשו לצד ציד להביא הביא כלב ועשה מטעמים לאביו ממנו שהוא כוחו וכן כשחטאו ישראל על המזבח דמות כלב שנקרא בלאד"ן ויעקב כששלח מנחה לעשו אמר והנה ג"ם הוא אחרינו אז היה (משלי כו) מחזיק באזני כ"לב באמרו כה תאמרון לאדני והיא באמת בל אד"ן וקראו אדון גם יוסף הצדיק שהיה שטנו של עשו אמר (בראשית לז) הגידה נא לי נא איפ"ה הם רועים על זו העיסה איפה של אד"הר (שם) ויתנכלו אותו להמיתו שיסו בו את הכלבים (שם) הנה קמ"ה אלמתי בגימטריא עיס"ה ובמכירתו גרמו וישבו לאכל לחם עוני:

12גמרינן שחלה דוקא מחמשה מינים כתיב הכא לחם וכתיב התם גבי מצה לחם עוני מה התם ה' מינים דוקא שאתאן לידי חימוץ פרט לדוחן ואורז כו' כן גם כן גבי חלה דוקא מאלו המינים הבאים לידי חימוץ חייבין בחלה אבל מה שאינו בא לידי חימוץ אינו חייב בחלה וקשה מה ענין חלה אל חימוץ אבל ע"פ תיקוני זוהר ניחא א"הר לא אפיק מצה שמורה ועביד עיסה ולא אפיק מיניה חלה ובג"ד לא חל ביה ה' ושריא ביה ח' שהוא סוד חמץ לכן מוכרחין ליקח חלה דוקא מה' מינים שבאים לידי חימוץ לכן חלת האור נשרפת כדין חמץ שאין ביעורו אלא שריפה ואנחנו בזמן הזה אין עושין רק חלה א' לאור כי מקוין אנו לישועת אלקינו שתהיה עיסת טמאים נשרפת ועושים לה מדורה בפני עצמה (ישעי' לג) והיו עמים משרפות סיד אבל הרא"ש ס"ל שגם בזמן הזה לוקחים ב' חלות וכן משמע במדרש חזית על פסוק (שיר א) שמוני נוטרה את הכרמים א"ר חייא בשם ר' יוחנן מי גרם לי לעשות בח"ל שני ימים טובים של גליות על שלא שמרתי יום א' בא"י (שם) כרמי שלי לא נטרתי מי גרם לי לעשות ב' חלות בח"ל ע"י שמוני נוטרה את הכרמים על שלא שמרתיחלה א' בא"י כסבורה הייתי שאקבל שכר על שניהם ואני לא אקבל שכר רק על אחת לדעתי מדרש זה מבואר בפ' זו כי מנ"ל שדברו ישראל כן אבל מבואר הוא בפ' שהוא כפל ומיותר. והיה באכלכם מלחם הארץ שהיא חלת א"י תרימו תרומה לי"י לשם י"י כי הוא דאורייתא ואין שם רק אחת ואח"כ אמר ראשית עריסותיכם ר"ל כשתבואו לח"ל שאז היא חלה שלכם כמ"ש (ישעיה א) חדשיכם ומועדיכם לא אמר חדש שבת רק חדשיכם שלכם שאתם בודים מעצמיכם וכן כאן אמר מעריסותיכם שאתם לוקחין חלה ועוד תרי תרומה כי ב' חלות הן בח"ל א' נקראת חלה הב' נקראת תרומה כי חלת האור שורפין וחלת כהן נאכלת בטומאה נקראת זו שנאכלת חולין נגד חלת האור שהיא תרומה וזו חלה לשון חולין ומפרש אח"כ שאין אתה מקבל שכר רק על אחת ז"ש כתרומת גרן שהיא תרומה גדולה כן תרימו אותה מה תרומה גדולה רק אחת וכן חלה שאין אתה מקבל שכר רק על אחת וחזר ומפרש לכן מראשית עריסותיכם תתנו לי"י תרומה שתקיימו מצות חלה בא"י ליקח מן ראשית עריסותיכם לשם י"י שאז תזכו ליתן כן לדורותיכם ולא תגרמו חטאיכם לצאת מן א"י:

13במדרש ע"פ (ירמיה ב) הדור אתם ראו דבר ד' המדבר הייתי לישראל אם ארץ מאפליה אמר להם ירמיה לישראל למה אין אתם עוסקים בתורה השיבו לו במה נתפרנס הוציא להם צנצנת המן שהניח הקב"ה למשמרת הדורות הבאים וז"ש ראו דבר ד' המדבר הייתי לישראל איך שהקב"ה נתן להם פרנסתם בריוח כשהיו במדבר ועושקים בתורה כמ"ש התנא אם אין קמח אין תורה השיב הקדוש ברוך הוא להיפך אם אין תורה אין קמח ז"ש והיה באכלכם מלחם הארץ ר"ל שיתעסקו בתורה שאין תורה כתורת א"י אז יהיה לכם מזון הגוף ויהיה לכם עיסה ותרימו תרומה לי"י כי בזכות חלה בא ברכה אל המכונס ז"ש ראשית עריסותיכם חלה יגרום אח"כ שתהיה לכם עיסה ותרימו עוד תרומה כתרומת גרן כן תרימו אותה ר"ל כמו שבתרומה איתמ' בי' (דברים יד) עשר תעשר עשר בשביל שתתעש' וכה"א (במדבר ה) איש את קדשיו מי שנותן מעשרותיו לו יהיה ממון הרבה וכמו ששם אצל תרומת גרן זכה לעשירות כן במקום הזה בזכות חלה מראשית עריסותיכם שתתן לי"י תרומה תזכה שיהיה ברכה בביתיך ז"ש לדרתיכם חסר קרי בי' לדרתכם כמ"ש בזוהר ע"פ לעשות את השבת לדרתם קרי בי' לדירתם ע"ש וע"פי המדרש שכתבתי הפסוק מתרץ למה צוה הקב"ה ליקח חלה ראשית עריסתכם שהוא כדי עיסת מדבר למה דווקא ח"לה מנין חלה שהיא ראשית עריסותיכם לז"א הטעם שצוה הקב"ה מראשית עריסותיכם שהיא במדבר תתנו לי"י תרומה לדורותיכם ר"ל מן צנצנת המן שהוא שיעור עומר לגלגלת תתנו רוממת לי"י להתפלל כל אדם על מזונו בכל דור ודור להיות לו בטחון שיתפרנס אותו הקב"ה כמו שעשה לדור המדבר במדבר ולכן צוה הקב"ה ליתן חלה מזה השיעור עיסת מדבר כדי לזכור בכל יום אותו עומר צנצנת המן והוא טעם נכון בדרך רמז בפרשתא דא אשתמודעין רזין עילאין בעין פטירת האדם בבואכם אל הארץ היא ארץ החיים אשר אני מביא אתכם כי אין אדם נפטר מן העולם עד שזוכה ורואה פני השכינה כי לא יראה האדם בעוד שהוא חי אבל רואה ביום מותו והיה ובאכלכם כי למחר לקבל שכרו ושם לקבל שכר באכלכם מלח"ם האר"ץ תרימ"ו תרומ"ה ס"ת מצוה היא התורה והמצוה שעשה בזה העולם באין המלאכים ומביאין האדם לפני ב"ד של מעלה ולפני הקב"ה ז"ש תרימו תרומה לי"י ג' תרומות בג' פסוקין הן הן ג' כתות שבאין עם האדם בשעת פטירתו של אדם אין אדם נפטר מן העולם עד שרואה איהר ז"ש ראשית עריסותיכם שהוא ראשון אדם חלה של עולם עין בזוהר פ' וירא שיעקב בא וכו' (ירמיה ב) רא"שיה יש"ראל "לי"י קו"דש ת"בואתה והוא מקבל אולפן ז"ש תרימו תרומה והנה תחילת דינו של אדם נידון על התורה ז"ש באכלכם מלחם הארץ שהיא התורה זה הוא ראשית מדון ז"ש ראשית עריסותיכם שדנין האדם ומגבלין כעיסה כי מרכיבין שם חיגר על סומא גוף על נשמה ועושים האדם בעריסה ודנין שם על חילול השם ז"ש מראשית עריסותיכם תתנו לי"י תרומה שהיה לכם ליתן רוממות לאל גם חלה מרומז שלא לחלל השם. א' ג' תרומות על ג' עמודים על עמוד התורה א' באכלכם מלחם הארץ היא התורה ובה תרימו תרומה לי"י לשם י"י כי תורה כולה שמותיו של הקב"ה. נגד עבודה היא התפלה א' ראשית עריסותיכם כמ"ש ולקחו מחשוב ד' תפלות הן כולם ערב ובוקר וצהרים חצות לילה חלה דא צלותא מלשון (שמוה לב) ויחל משה. נגד ג"ח א' מראשית עריסותיכ' תתנו לי"י תרומה כי צריך ליתן מן מובחר (משלי כב) כי נתן מלחמו לד"ל ר"ל מאותו לחם שהוא בעצמו אוכל וכה"א (ישעיה נח) פרוס לרעב לחמך שאתה אוכל וכל א' תרומה תרי ממאה הורה נ' שערים טמא נ' טהור והקב"ה לוקח תרי ונתן לנו מ"ט חלקים וכן ביחוד שמע וברוך בקר וערב מ"ט מ"ט:

14ע"ד האמת לתרץ מה שאמר אחר הגזירה של מרגלים בבאכם הלא כל הדור ההוא לא נכנסו לארץ כי נגזרה עליהם גזירה ולמה משונה ביאה זו לחייב מיד ולמה משונה ביאה זו שתהיה בביאת כולכם ולמה חיוב חלה משעת גלגול רזא דגלגולא הוא כי ידוע שמשה וס' רבוא דיליה מעלמא דאתי אינון ופני משה פני חמה כמ"ש וישל"ח אות"ם מש"ה ס"ת חמ"ה שהם היו במדריגה חמה ודורו של משה זכו לאכול לחם מן השמים שהוא מאות ו' של השם אבל מיד בימי יהושע שהיה פני לבנה לכן עיר ראשונה שכבשו ישראל נקראת יריחו ברזא דחכמתא והיה ז' חומות סביבה רזא דז' קליפין שכבשה יהושע ותיקן עלינ"ו לשב"ח בגימטריא א"בג י"תץ ז' שמהן בז' יומין בז' שופרות בז' כהנים לקבל ז' שערים דלעילא (יהושע ו) וירחו סוגרת ומסוגרת וגו' א"ין י"וצאו"אין ב"א ר"ת איו"ב שכבר סר צלם מעליהם ולא היה להם ע"ץ להגין עליהם שהיה צדיק ויוצא ובא לפניהם ועל פי הסוד ויריחו היא השכינה סוגרת ומסוגרת והנה יהושע היה פני לבנה וזכה בה אבל הזקנים שבדור אמרו אוי לאותה בושה כמ"ש (קהלת א) מה יתרון לאדם על יהושע אי' (שם) בכל עמלו שיעמול תחת השמש. אף שהרג ל"א מלכים מאחר שהוא עומל תחת השמש שהיא הלבנה ואין אורו ממנו לדעתי סוד זה שבמדבר היתה איפה ג' סאין י"ח קבין ובימי יהושע משנכנסו לא"י נעשה מו' קבין ה' קבין הגדילו המידות לגריעותא שנעשה מו' ה' כי מקודם בימי משה דרגא דו' כי בשש באו ש"ש וקבל תורה בששה בסיון לקבל דרגיה אבל בימי יהושע אכלו (יהושע ה) מעבור הארץ שהוא ה' אחרונה של השם לכן נעשה מו' קבין של מדה ה' ועתה (קהלת א) דור הולך זה ס' רבוא (שם) ודור בא ס' רבוא דור הולך זה משה ודור בא זה משה כי בכל דור ודור (שם) וזרח השמש זה משה (שם) ובא השמש זה משה (שם) אל מקומו שואף זורח הוא שם כי משה מאיר לכל הדורות כמ"ש (שם) מ"ה ש"היה הו"א ש"יהיה (דברים יד) כי ע"ם קדו"ש עת"ה ס"ת מש"ה כי משה הוא כולל כל הפרצופים (תהלים קמד) אשרי העם שככ"ה בגימטריא מש"ה ככ"ה נוטריקון כ"לל כ"ל ה"דורות אם ככ"ה את עושה לי וכמו שמתחלה היה אה"ר חלה של עולם רק אח"כ נתמעט על ק' אמה ולא זכה רק לשני עולמות וחצי שהם ד' פרצופים על עשייה וד' פרצופים של יצירה וב' פרצופים של ו"ה מן עולם הכסא אבל מתחלה (בראשית א) תוצא הארץ נפש חיה למינה שזכה גם כן לחכמה שהוא י"ה סוד חיה אח"כ נקראת חיה שלא זכה לשמינית שהוא אמא עילאה דמקננא בכורסיי' רק לב' פרצופי' שלה שהם ו"ה אבל ב' פרצופים של י"ה שהם אבא ואמא לזה לא זכה (שם ה) ז"ה ספר תולדות אדם זה כלול מי"ב פרצופים של ג' עולמות בכל עולם ד' אתוון של שם שהם ד' פרצופים לדעתי סוד זה מבואר בפסוק (שם ב) ויהי ה"אדם ל"נפש ח"יה ר"ת חל"ה שאדם הראשון נעשה חלה של עולם ונתהפך (איוב לח) כחומר חותם (בראשית ב) ויפ"ח באפי"ו נשמ"ת חיי"ם ס"ת חות"ם ומי תיקן העיסה ס"ת משה כי משה שהוא בשג"ם היו ימיו מאה ועשרים שנה ותיקן כל הי"ב פרצופים (שמות ג) וז"ה לך האות שגם ב' פרצופים שהיו חסירים לאד"הר נתמלאו למשה מש"ה ב"ן עמר"ם בגימטריא שם מלא על עולם מלא דהיינו שם במילואו כזה ש"ין מ"ם עולים במילואו כזה עי"ן וי"ו למ"ד מ"ם שו' עם הכולל הרי השמ"ז כמנין מ"שה ב"ן ע"מרם שהיה אז ש"ם מלא על ע"ולם מלא (שם ב) ותרא אותו כי טוב הוא ר"ל עולם הבריאה נקרא עולם שכולו טוב כמ"ש אחוז בכסא והחזר להם תשובה שזכה שפרש שדי זיו שכינתו עליו וזכה לכל שיעור קומה של א"הר וי"הי האד"ם בגימטריא כס"א שזכה לעולם הכסא וי"הי הוא מעשר של עמ"ר לגלגלת מספר נפשותיכם כי לכל צדיק י"ש עולמות ומבואר בתיבת (משלי ח) ל"הנחיל תמן חל"ה נשארו אתוון לי"ן היש בית אביך מקום ל"לין מספר צ' כי כל צ' וצדיק הוא חלה של עולם ונוחל י"ש עולמות שהוא המעשר מן י"ש הוא א"ל כמ"ש יעקב (בראשית כח) אכן י"ש י"י במקום הזה ויקרא שם המקום ההוא בית א"ל שהוא מעשר מן י"ש וכן נקראים ישראל י"ש עולמות אל שהוא מעשר מן י"ש ד' כסאות אחסין ליה תמן בסוד (שיר ח) מאתיים לנוטרים את פריו כמ"ש בזוהר ע"פ באלוני ממר"א כסא ר' מזה הטעם לא פחות עלמין מנ"א צדיקים כמ"ש במדרש נשא ע"פ (שופטים יג) ויהי איש אחד מצרעה ממשפח' הדני ושמו מנוח מנין ויה"י אע"פ שארז"ל ל' צדיקים תרווייהו איתנהו כי על צדיק אחד עולם עומד שהוא כלל כל השלשים מן השלשים הכי נכבד אם כן כולם כאחד ל"א וגם בסטרא אחרא לקבל עמר זה מעשר ל"א שהיו בירושלים לקבל מרכבה קדושה שהיא ג"כ ל"א זה מבואר במלת ויה"י האדם לנפש חיה כתרומת גורן סוד עליית ארבע עולמות שמתקן האדם בכל יום ע"י ד' מעשים מתקן עשייה דהיינו מפנה ומניח ציצית ותפילין של יד ושל ראש הרי תיקן ארבע עולמות מן עשיה ובתפלה ע"י דיבור מעלה יצירה לבריאה וכשמכוון רעותא דלבא מעלה בריאה ובמחשבה אצילות ובד' עולמות אלו נעשה מלכות בנקודה אמצעית כלבנה שהיא כחצי גורן עגולה כמ"ש כתרומת גור"ן כן תרימו אותה והנה דור המדבר שהיו בימי משה בכלל אותו דור שהלך אותו דור אח"כ בא בימי יהושע כמ"ש בס' הבהיר דור שכבר בא א' דבר אל בני ישראל בבואכם ממש שהם בעצמם חזרו ובאו כי ס' רבוא נשמות בעולם והם הפרצופים של כל הדורות וכמ"ש אצל יהושע (יהושע ה) ואת בניהם הקים תחתם דייקא (תהלים מה) תחת אבותיך יהיו בניך (יהושע ה) וישבו החתם במחנה עד חיותם ר"ל שחיות שלהם חזרו ובאו וכמ"ש ויהושע וכלב חיו ממש מן האנשים ההם ע"כ (שם) ויקרא יהושע שם המקום ההוא ג"לגל כי שם נתברר ונתלבן סוד זה רזא דגלגולא ולכן מיד כשבאו אל א"י שהוא נגד ארץ החיים דלעילא נתחייבו מיד בחלה לטהר עיסה ולכן חיוב חלה אינו חל רק משעת גלגול כי סוד זה הוא רזא דגלגולא בסוד עמר לגלגלת שמורה ע"ס הגלגול ג' תרומות אלו מורים על ג' גלגולים (איוב לג) הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר ר"ל ג' גלגולים הם מג' אבות גומלי חסדים גלגול ראשון מן אברהם חסד גלגול ב' מן יצחק ביישנים (שמות כ) למען תהי' יראתו על פניכם זו הבושה מסטרא דיצחק דאזל סומקא ואתי חוורי רחמנים גלגול ג' מיעקב הן הן ג' תרומות לקבל ג' קיטרין נפש רות נשמה. ותיקנו של א"הר בג' אבות אלו אברהם תיקן נפש יצחק רוח יעקב נשמה או לקבל ג' תפלות כמ"ש הבהיר ע"פ (שם כה) ויקחו לי תרומה א' הקב"ה הרימו אותי בתפלתכם ג' מלאכים ממונים על ג' תפלות בר"מ פקודא דא להפריש חלה לכהןחל"ה הכי חושבנה מ"ג בצים וחד חומש ואית חד מן חמשים דאיהו נ' וסי' מג"ן דאיהו מ"יכאל ג"בריאל נ"וריאל חל"ה שכינתא באתר דאילין מלאכין תמן אבהן ובאחר דאבהן תמן שכינתא תמן ובה ויח"ל בה צלינא הה"ד (שם לב) ויחל משה י"י אלקים אתה החילות ובה חל"ה זכות אבות ובה תמה זכות אבות לרשעים לדעתי ראשי"ת עריסותיכ"ם חל"ה ס"ת תמ"ה הרי בכאן מבוארין תרוויהו חלה זכות אבות תמה זכות אבות ג' תרומות אלו ג' זכיות מג' אבות גם ג' תפלות שתקנו אבות העולם שחרית מקבל מלאך מיכאל מנחה מקבל מלאך גבריאל ערבית מקבל מלאך נוריאל כמ"ש יעקב (בראשית כח) מה נורא המקום הזה ג' מלאכים אלו בצירוף יחד מיכא"ל גבריא"ל נוריא"ל בגימטריא אברה"ם יצח"ק ויעק"ב והוא חשבון כ"בש א' בבוקר כ"בש ב' בין הערבים ב"פ כבש בגי' תרמ"ד כי תפלות נגד תמידין תקנו שהיו שנים ליום לכן נחלקו רז"ל על תפלת ערבית אם היא רשות גם נקראת חלה תרומה לרמוז על מה שארז"ל גדולה תורה שקדמה מ' שנה לחלה וצריך ליתן טעם למה באמת קדמה מ' והענין שארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת וכן יצירת הגוף מ' יום כי בתוך מ' יום ליצירה יכולין לשנות מנקבה לזכר וכן מ' יום הוצרך משה להיות בהר לקבל תורה שבע"פ וכמו שלא יכול משה לקבל תורה שבע"פ פחות מ' יום שהוא סוד יצירת הולד כן מ' שנה קדמה תורה קודם לחלה שהוא סוד עיסה תיקון א' גופו של אדם קדמאה ז"ש ראשית עריסותיכם על קטן המוטל בעריסה היא בא כדמיון חלה מה חלה ניתנה מ' שנה אחר התור' שהיא הנשמה והעיסה הוא הגוף ז"ש תרימו תרומ"ה בהיפך אתוון תור"ה מ' כמו שתורה קדמה מ' לכן מ' אותיות פסוק ראשית עריסותיכם וי' תיבות וכן בפסוק אחרון מראשית עריסותיכם פסוק זה מתחיל במ' ומסיים במ' סוד (שמות ב) מן ה"מים משיתיהו י' היא סוד חלה טפה כמבואר בתיקונים ובלא מים אין יכולין לגבל העיסה כי העושה עיסתו קמח אינו חייב בחלה עד שיתן לתוכו מים ולכן ארז"ל שצריך להיות א' מן ז' משקין לחייב בחלה שיהי' נקרא משקה י"ד שח"ט ד"ם. ר"אשית ע"ריסותיכם ח"לה ת"רימו ר"ת בגימטריא ערבו"ת כי שם באותו רקיע ז' נחלקין נשמת זכר לנשמת נקבה תרומה משם המורם מכם כיוצא בכם והכל לפי סנהדרין של מעלה כ"תרומת ג"רן ר"ת כ"ג סנהדרי קטנה שהיו יושבים חצי גורן עגולה כ"ן בגי' שבעים סנהדרין כי כשיבא אדם אל ארץ החיים דלעילא דנין אותו סנהדרין קטנה וגדולה (תהלים קכב) כי שמה ישבו כסאות למשפט דמיון ירושלים דלמטה (שם) הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו וס"ת (שם מב) תהום אל ת'הום קרא לקול צינוריך ראשית עריסה באים ה' מלאכי חבלה א' מכה הב' מונה הג' קורא הד' מביא עשבים הה' מכה אביו ואמו ובהיפוך אתוון המות כתרומת גרן הוא ג' גוליירין בישין המתגרין במלחמה אף חמה משחית עם סמא"ל סט"ן בגימטריא ר"ן הרי גר"ן האטד של המצרי' וכפי תרומת המסטיני' והמקטריגים כן תרימו אתם כפי התגברותו עם כתות סמאל סטן שכבש את יצרו כפי כחו זה מרימין הנשמה באותו עולם גם בבואכם אז מיד בדריסת הרגל שלהם קדשו הארץ ארז"ל יכול בכניסת ב' או ג' מרגלים ת"ל בבואכם כולכם ולא בביאת מקצתם כי מתחלה היו ס' רבוא כלבים שם עיסת כלבים פטורה מן החלה בזמן שאין הרועים אוכלים אותה אע"פי שהיא נקייה אבל אח"כ כשנכנסו ס' רבוא פרצופים למטה קדושים נשמות טהורות ובדריסתם קדשו הארץ גם באכילתם העלו ניצוצות טהורות הבלועים בתוך עמקי הקליפות ז"ש באכלכם מלחם הארץ אז תרימו ניצוצות טהורות לי"י לתוך הקדושה ולפי שצדיק (משלי יג) אוכל לשובע נפשו שאוכל ותיקן הנפש האוכל לכך (תהלים קיא) ראשית חכמה יראת י"י שראשית עריסה יקח מיד חלה:

15מה שנתנו חז"ל שיעור לחלה בעל הבית אחד מכ"ד ואשה נותנת א' ממ"ח ע"ד הפשט לפי שהתורה נחלקת לכ"ד ספרים וניקנית בארבעים ושמנה מעלות הנה לימוד התור' היא לאיש (דברים יא) ולמדתם את בניכם כתיב ולא בנותיכם והמלמד בתו תורה מלמדה תפלות לכן א"הר שחטא וקלקל עיסתו גרם שנסתמו ממנו מעייני התורה שהם כ"ד לכן א' מכ"ד יקח חלה לטהר ולזכך לבו להבין אמרי בינה אבל האשה שגרמה שנלקחו מן האדם מעלת התור' שעל ידה זוכה כמ"ש (איוב ו) האם אין עזרתי בי ותושיה נדחה ממני לכן נתן הקב"ה לה לתקן קלקולה א' ממ"ח לקנות אותם המעלות שגרמה היא להזיקו בחטא שלה. ע"ד הדרש לפי שהיא גרמה ב' מיתות לה ולבעל' והבעל לא גרם רק להמית את עצמו במה ששמע לעצתה ולכן טומאת אשה ז' ימים לזכר כי עץ שאכל א"הר בת שבע נקרא נגד כל יום טומאה א' הרי שבעת ימים תהיה תחת אמו הראשונה שגרמה ז' מדורין בישין לעולם וביום השמיני ימול ערלתו ואצל נקיב' וטמאה שבועיים כנדת' הרי הטומאה כפולה ולפי שתיקון חלה הוא לתקן כ"ד שלנו כ"ד מיני קשיטין הלכו ממנה לכן אל האיש תיקונו כ"ד ואשה פי שניים ברוחה מ"ח כ"ד שלו וכ"ד שלה. או על סוד (תהלים קלט) אחור וקדם צרתני שנברא א"הר בי"ב צירופי ההויה פנים ובי"ב אחור הרי כ"ד צירופים וכן כ"ד צירופי אדני שקשטה בכ"ד תכשיטים אח"כ בא נחש והטיל זוהמא בחוה וגרם כ"ד זיני דמסאבות' כמ"ש בזוהר פ' אחרי מות מנין (בראשית ג) ואי"בה אשית בינך ובין האשה מנין ואיב"ה. והנה בפר' שלפניה חזרו וניערו חטא של א"הר וגרמו בכייה לדורות לכן ו"פגריכם א"תם י"פלו ב"מדבר ה"זה ר"ת ואיב"ה שהוא כ"ד זיני דמסאבותא כי י' מרגלים פגמו בי' של שם שהוא ראשיה עריסותיכם חלה היא עשירית האיפה ומשה שראה שפגמו ויכרתו משם זמורה שפגמו במד' העשירית שהיא ארץ דלעילא ואפיקו שום ביש עליה התפלל על יהושע י"ה יושיעך מעצת מרגלים והוסיף לו י' לקבל י' מחשבה שפגמוי' מרגלים לכן אמר משה על י' מרגלים אלו בתוכחתו (דברים לב) כי דור תהפוכות המה שהם מרגלים שהיו באותו שעה כשרים ונתהפכו לרעה לכן אמר (שם) צור ילדך תש"י בי' קטנה שהתישו כביכול כח של מעלה ומשה א' ועתה יגדל י' רבתי שיוסיפו בכח של מעל' לכן י' לשונות בברכת קדושין לקבל י' נטיעות אלו שפגמו בהם י' מרגלים ז"ש הקב"ה וינסו אותי זה עשר פעמים על מנת י' אלו לכן לא אמר בפר' זו למטה יוסף למט' אפרים רק זכר יוסף למט' מנשה הראשונים תירצו לפי שמנשה תפס מידתו של יוסף להוציא דבה אבל יהושע לא תפס מעשה אבותיו בידו אבל לפי רזא דא כי יהושע היה במקום לוי כמרכבה כי ידוע שהי' (במדבר ב) איש על דגלו באותות לבית אבותם כי יעקב צוה לשאת מטתו כדמות מרכבה למעלה ולוי לא נשא ונכנס במקומו אפרים ויוסף לא נשא לפי שהיה מלך ונכנס במקומו מנשה ז"ש הכתוב (בראשית מח) אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי ל"י הוא מיותר מורה שאפרים לקבל לוי ומנשה לקבל יוסף לכן אמר למטה יוסף למטה מנשה כי הוא נכנס תחת אביו באותו פרק להיות בדגלים ולבאי הארץ שהיו גם כן בדמות מרכבה לכנס לארץ החיים למטה ונמצא שראה משה שיהושע נכנס תחת לוי שהוא היה המעשר של בניו של יעקב כאשר לקחו מיכאל הביאו לפני הקב"ה לכן הוסיף משה י' על יהושע כי הוא לעת עתה מעשר עשירי והי' קודש ויתקן י' שפגמו י' מרגלים לכן סמך עתה מיד ב' פרשיות למרגלים הם חטאו באשכול של ענבי' וכרתו משם (דברים לב) אשכלות מררות למו לכן יבא הבן ויכפר על האב וצוה הקב"ה יין לנסך לכפר עליו ואח"כ חטאו במה שאמרו ארץ אוכלת יושביה וכלב ויהושע א' כי לחמנו הם לכן צוה לתקן מלחם הארץ ליתן חלה שהוא עשירית האיפ' מדה עשירית של עשר נטיעות ז"ש ר' יוחנן למה נסמכה פ' ע"ז לפ' חלה לומר לך שכל מי שמקיים חלה מבטל ע"ז הוא הדבר אשר דברתי שתיקון חלה הוא תיקון חטא של א"הר שקיצץ בנטיעות והוא חטא ע"ז לכן בפ' של ע"ז ושעיר עזים לחטת חסר א' כי (משלי טז) נרגן מפריד אלוף גם הוא מלשון חטה כי עץ שאכל אה"ר חטה הי' ולפי שהטומא' באשה פי שנים ברוחה כמו שיש כ"ד מיני טומא' לאיש לכך א' מכ"ד ובאשה כפולה לכך א' ממ"ח. גם ע"מלק הוא (ישעיה מ) מ"ר מדלי ובת זוגו הוא לילי"ת כפל מר (שם לח) הנה לשלום מ"ר לי מ"ר הרי שהנוקבא היא כפל זכר לכן גם תיקון העיסה אצל הנקיבה כפל זה מכ"ד וזאת ממ"ח ותיקון עיסה על ידי אשה נלמד מאברהם שא' לשרה (בראשית יח) מהרי שלש סאים איפה של א"הר שהיא היתה דיוקנא של חוה לושי ועשי עגות כי אד"הר לא אפיק מינה חלה צוה לחוה להוציא חלה מן העיסה ולטהרה:

16ג' מצות נצטוו הנשים סי' (משלי לא) שקר ה"ח"ן והבל היופי אשה יראה י"י היא תתהלל קשה מלת היא מיותרת אבל על מלת ה'ח'ן קאי שהיא ה"דלקה ח"לה נ"דה בהגהות מיימוני מביא חנ"ה נקראת כן ע"ש שהיתה שלימה בכל ג' מצותיה ח"לה נ"דה ה"דלקה לפי שקלקלה בג' קיטרין של אדם כי (ויקרא יז) הדם היא הנפש לפיכך תלקה בחדרי בטנה כי (משלי יג) צדיק אוכל לשובע נפשו ובטן רשעים מחסרין הנפש היא קלקלה ברוח וגרמה שתצא (תהלים קמו) רוחו ישוב לאדמתו וגרמה לקלקל עיסתו שהוצבר עפרו כמ"ש במדרש משל לאשה שמקשקשת עיסתה במים ומגבהת ונוטלת חלתה מבינתים שרה גלגול חוה תקנה שלש אלו דהיינו נר דלוק ברכה מצויה בעיסה ענן קשור על פתחה לתקן פתחי נדה שקלקלה בז' הקפות של נחש (בכורות) עיבורה לז' שנים (שבת ל) היא כבה נרו של עולם (משלי כ) נר אלקים נשמת אדם לכן צריכה להדליק נר בשבת כי אז נר של נשמות דולק נשמה יתירה. סוד מג"ן בר"מ על חלה אתמר רזא דמלה סנהדרין היו יושבין כחצי גורן עגולה קטנה כ"ג סנהדרי גדולה ע' נרמזה כ"תרומות ג"רן כ"ג כ"ן הרימו הרי ע' שניהם יחד עולים מנין מג"ן (חבקוק ב) י"י בהיכ"ל ז"ש ג"ץ היוצא מתחת פטי"ש שהוא בגי' חנו"ך מטטרו"ן עם הכולל שכולל מלאכ"י ר"חמים ובקליפה ג"כ שעטנז ג"ץ ר"אשית ע"ריסותיכם ת"רימו ח"לה ר"ת בגי' קליפ"ת נג"ה שהוא ראשית ששיריה ניכרין שמחוייבין ישראל להרימה מתוך הקליפות שממנו השפיע לחיצונים רק תרומה לי"י שתבא בתוך הקדושה כתרומת גרן כן תרימו אותה הוא גרן האטד גלגול ערבו"ת שם זווג הנשמה ונפרד משם דכר ונוקבא ר"ת ראשיה ע"ריסותכם ת"רימו ח"לה בגי' ערבו"ת אח"כ באו ג' נשים ותקנו כל א' חנה תקנ' נדה (שמואל א א) ופניה לא היו לה עוד פנים שלמט'. צרפית תקנה חלה. שונמי' תקנה נר ושמן ושלשתן ילדו מסטרא דנוקבא שסודם ש"יח ש"מואל י"ונה ח"בקוק גם יצחק היה מסטרא דנוקבא כעת חיה ולשרה בן לכן מבעתותא דשכינתא פרחה רוחה חוה ילדה הבל ולא היה בדמותו של אדם הראשון לכן נהרג גם שמואל (שם) ויביאו את הנער אל עלי שכמעט שהרגו וכן יונה וכן שונמית (מלכים ב ד) את חובקת בן:

17במדרש תנחומא דרש על שנקרא ארץ כנע"ן חשבונו ק"ץ זכות אברהם שהוליד את יצחק לק' שנה ושרה לצ' שנה ע"ש לפי שאז באותו פרק היה מוטל לטהר כל הארצות שא"י עיסה לכל ארצות ועיסת א"י חייבת בחלה לתקן קלקול אד"הר שאמר (בראשית ג) ארורה האדמה בעבורך ואד"הר ממקום כפרתו נברא ז"ש ויתורו את ארץ כנען ואלו לא חטאו היה אז מיד מתוקן חטא של אד"הר ז"ש (דברים לב) ענבימו ענבי ראש והם הביאו אשכלות מררות למו ויכרתו משם זמורה ועבדו פרודא ובאתר שהי' להם להפריש חלה ולמיטר מצה עבדו מצה פרוסה וישאוהו במוט בשנים שהי' להם ליקח תרומה תרי ממאה ז"ש במוט בשנים ב"פ מ"ט לכן אמר וישח"טם במדבר ח' ט' שימו כיגרמו שנעשה מה' ח' כמבואר בתיקונים שזה החטא בא לאד"הר עבור שלא הוציא חלה לא חל ביה ה' ועביד ח' תמן מותא וכשראה משה קלקול י' שהיא הטפה סוד חלה מן י' מרגלים הוסיף י' ליהושע שהוא י' של שרי שנחלקה על ב' ההין (בראשית מז) הא לכם זרע והוסיפה בראש צדיק כי עליו מוטל לטהר העיסה לכן אמר בבואכם ותגין על ה' של חלה להודיע ל"ח שנה ישהו בתיקון זה וכל אותן ל"ח שנה היו נזופין גם יהושע מבניו של יוסף שעליו היה מוטל לתקן העיסה עליו נאמר ג"כ משיח בן יוסף (שמואל ב יב) גם י"י העביר חטאתך לא תמות בהאי ג"ם אתכפר דוד והאי איהו שיעורא דחלה מ"ג בצים ועוד חומש ביצה רמיז וחמישיתו יוסף עליו בזוהר פ' ויצא ובשעה שמכרו אותו שיסו בו הכלבים (בראשית לז) ויתנכלו אותו על אות ברית קודש שהוא סוד טפה טמאו העיסה (שם) וישבו לאכל לחם במכירתו ולא אפיקו מיניה חלה ז"ש יוסף (שם מ) כי גנב גנבתי מארץ העברים וגם פה לא עשיתי מאומה לתקן העיסה כי תועבת מצרים לאכול לחם עם העברים ולכן ירדו למצרים לשבור בר כמבואר בפסוק (תהלים ב) נשקו בר ע"ש בר"מ כי משה שהוא תיקן העיסה לגמרי שהי' ק"ך שנה ועמד ק"ך יום על ההר נקרא לעילא בר למטה רב של כל ישראל ואל אותו נער כוון אברהם לתקן רך וטוב שהוא עולם שכולו טוב ויתן אל הנע"ר לעשותו שהי' לו לתקן העיסה לכן אמר של"ש סאי"ם בגי' משי"ח ב"ן אפרי"ם שהוא סוד איפה שלימה וצדק ולפי שאיפה הוא ע"ב לוגין (תהלים פט) כי אמרתי עולם חס"ד יבנה ר"ל אד"הר שהי' איפה שלימה שהוא עולם מלא על שם מלא כי מילוי שם יוד הי ויו הי ביודין הוא ע"ב בגי' חס"ד ז"ש (שם) חסדי י"י עולם אשירה ר"ל שם של י"י במילוי תמן תמצא עולם מלא שהוא חס"ד לכן נברא העולם בו' ימי השבוע תולדות השמים מלא בו' כי בו' ימים יש ע"ב שעות ובהן נברא העולם בחסד כי עולם מלא נברא בשם מלא שהוא בחכמה ונחלק על ג' פעמים כ"ד לכן היו ישראל נחלקין על ג' משמורת כ"ד כהונה כ"ד לוויה כ"ד מעמדות ולפי שהנוקבא יוצאת מבין חדוהי דז"א לכן מזוזה בב' שלישי הדלת וכן הלב מונח בתחלת שליש העליון של אדם ומבין ב' שלישי זעיר יוצאת נוקביה לכן האיש לוקח חלה א' מצד שהוא חלק העליון שנחלק לכ"ד שהוא כד א' אבל האשה נותנת חלה א' ממ"ח חלקים שהם ב' כדין אחרים כי ג' כדין הם על ג' קיטרין על ג' עלמין ורזא (ישעי' נד) ושמתי כ"ד כ"ד שמשותיך וכן בציצית ב' שלישים ענף ושליש גדיל ז"ש וראיתם אותו כשתראו סוד זה לא תתורו אחרי לבבכם כי גם לבו של אדם הוא בתחלת שליש העליון ומצינו למידין שכל ג' מצות (תהלים לד) חונה מלאך י"י סביב ליריאיו הם כלם רומזין על סוד זה מזוזה תחלת שליש העליון גם תפילין נגד הלב שהיא בתחלת שליש גם ציצית שהוא מופרד מלשון (יחזקאל ח) ויקחני בציצת ראשי על שם (שיר ב) מציץ מן החרכי' הוא ג"כ ב' שלישי' ענף ושליש גדיל אם נאמר שמרמז על סוד ג' עולמות בי"ע סוד ד' ציצית הם ד' פעמים ב"ן שבד' יסודותכי ל"ט כריכות ח' חוטין סוד ב"ן ד"פ ב"ן הוא יצח"ק וכנ"ף כנגד שם קנ"א הרי קנ"א ב"ן בגי' בא"ר הרי ד' בארות דחפר יצחק אליבא דר' יהודה (בראשית כו) וישב יצחק בגרר הם סוד תפילין שיש בהן תיבות ומנין גר"ר שישב כל היום בטלית ותפילין בזכות ג' מצות אלו יצאו ממצרים: (חסר)

18ענין זו הפרשה על העתיד בימי משיח בבואכם בביאת כולכם שכל ישראל ישובו איש לאהלו שא"י תהיה הארץ מוציא גלוסקאות וכלי מילת כדאמרינן סוף כתובות ז"ש והיה באכלכם נטל הקב"ה שיחתם של אבות ועשה מפתח של גאולה לקיים (יואל ד) והי' ביום ההוא יטפו ההרים עסיס אין והי' אלא שמחה ישמח יְ"יָ אז במעשיו שיסלקו הקליפות מן העולם ג' אלו: קש תבן מוץ (שמות כב) ואנשי קודש תהיין לי (ירמיה ב) קודש ישראל לי"י ראשית תבואתה ויהיה אז גלוסקא מן הארץ כאשר היתה מתחלה קודם חטא אד"הר כי אחר החטא אתמר עלי' (בראשית ג) ארורה האדמה בעבורך מלשון (יהושע ה) ויאכלו מעבור הארץ כשם שהוא המשיך קליפה על עצמו כן המשיך קציפה על חטה שנבראת בשבילו עץ שאכל אד"הר חטה היתה ואף לאחר שהצמיחה דן אותו באמרו (בראשית ג) בזיעת אפיך תאכל לחם עבור (שם) קוץ ודרדר שהצמיח על עצמו ונתמעטו המאורות כי מתחלה (דברים לג) וממגד תבואות שמש ונתמעטו אח"כ על חד מן שמ"ג חלקים (הושע י) ויבא כגש"ם לנו לע"ל אז קליפת חטים שממנה הסובין תתבשל היטב והקמח מבפנים יהיה מקובץ לא נפרד ויהיה הכל יחד כאשר בתחלה שהיתה גלוסקא בארץ ראש שבולת ושיעור כל גלוסקא עשירית האיפה ז"ש (תהלים עב) יהי פיסת בר בארץ בראש ההרים ר"ל שיהיה שיעור ראשית עריסותיכם תרימו חלה ז"ש והיה באכלכם אז מלחם הארץ ממש זה שאומרים הברכה המוציא לחם מן הארץ וקשה למה לא א' חטה מן הארץ ועוד הלא במוציא כ"ע לא פליגי דאפיק משמע שהיא לשעבר הוציא לחם מן הארץ ולמה אין אנו אומרים אליבא דכ"ע מוציא לחם מן הארץ ואמרי בגמרא (ברכות לח) משתבחין לי' רבנן לר' זירא דאדם גדול ובקי בברכות א"ל לכשיבא לידכם הביאוהו לידי פתח וא' מוציא אמר זה הוא שאומרים עליו שהוא אדם גדול אלמלא א המוציא אשמעינן הלכתא כרבנן ותוס' פירשו אע"ג שבמוציא כ"ע לא פליגי דאפיק משמע בירושלמי מפרש שלא לערב אותיות ע"ש אבל לדעתי שאומר לשון דמשתמע להבא ולשעבר כי כמו שמקודם חטא אד"הר הוציאה ארץ גלוסקאות כן תהיה לע"ל שיוציא לחם ממש מן הארץ לכן א' אז באכלכם את לחם הארץ ממש אז תרימו תרומה לי"י ונקרא עומר על שם עומר שהוא לבדו גמר מלאכתו וראוי לאכילה כמו הפת שנקרא ע"ש אפייהוהפטרה. וזה סוד יעקב שראה סולם וראה קומת אד"הר שהי' אורו מסוף עולם עד סופו והוא שופריה דאדם אמר (בראשית כח) והי' ד' לי לאלקי' ונתן לי לחם לאכול שאכילתו יהי' כבתחלה לחם לאכול ובגד ללבוש שתוציא כלי מלת מיד ללבוש בלי מלאכות כמו שהי' קודם חטא אדם הראשון ז"ש וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך ר"ל העומר הוא שיעור חלה שהוא עשירית האיפה והאיפה עשירית כור הרי שהקב"ה יצר מתחלה למען שמו הגדול שמורה שכל גלוסקא הוא שיעור חלה וזה סוד גדול וכן יהי לע"ל ז"ש תרימו תרומה לי"י לשם י"י כי יש בחלה מ"ג בצים וחומש ביצה שהוא רי"ו חומ"ש בצים בגי' משי"ח והסוד (תהלים כג) כוסי רוי"ה ה' רי"ו הסר ט' חומשין שהוא שיעור חלה מן האיש א' מכ"ד נשאר ברה מצות י"י ב"רה מאירת עינים ז"ש מראשית עריסותיכם שתהיה על השדה מן ראש הרים שיהי' פסת בר בארץ תרימו חלה ז"ש בראשית בזכות חלה בזכות מעשרות נברא העולם כשנותנת האשה שיעור ולכן תגין על ה' של חלה לעורר ה' פעמים חלה היא שם י"י דאי' בפסוק הקודם ואפשר לתרץ כפל הפסוק א' על העבר קודם חטאו של אד"הר והב' לע"ל כשיחזור כבראשונה ז"ש ראשית עריסותיכם היה על השדה כשיעור חלה ומזה אנו לומדין דין תרומה שיהי' א' מעשרה כתרומת גורן שהיא מעשר כן תרימו אותה שיהי' עשירית האיפה והאיפה עשירית הכור ואח"כ אמר על לע"ל כן מראשית עריסותיכם תתנו ג"כ לי"י לע"ל לדורותיכם כשיבא אי"ה זמן לחדש (שם קג) כנשר נעוריכי והנה מרגלים היה להם לתקן העיסה שהוא סוד אות ברית קודש מה שקלקלו ביוסף הצדיק באמרו ויתנכלו וגרמו ופגריכם א"תם י"פלו ב"מדבר ה"זה ובזה גרמו איב"ה אחרת בחורבן ומשה כשראה שאין כח בידם לתקן אות הוסיף ליהושע אות זה מה שנלקח מן שרה אמנו ועשה עטרה לראשו והנה כלב מדבית יהודה קא אתי ויהושע מזרע יוסף קא אתי על ידי שניהם נכנסו לא"י וכן לע"ל אנו מקווים משני שבטים אלו יבנה בית ישראל והם ב' כרובים ברקיע אשר עליהם התפלל יעקב (בראשית מח) המלאך הגו"אל או"תי על אותו ברית קודש שיו מכל רע יברך את הנערים שהם בן דוד בן יוסף ולדעתי רזא עלאה גילה כאן סוד אידרא של רשב"י דלית לך מילי דלא איתרמיזה משה באוריית' קב"ה כל מילין סתימין דאיהו עביד אעיל לון באורייתא קדישא. הנה רשב"י פתח אידרא עד אימת ניתבקבק יומא דחד סמכא שראה שהעולם מתמוטט ואפי' בסוד האחור לא היה יושב אלא בקיומא דחד סמכא על ההוד כי (איכה א) נתנני שוממה כל היום דו"ה ר"ל כל היום שאנו בגלות אז הודי נהפך ומולם עומד על רגל אחד והוא דו"ה וכן באלף חמישאה הגלות שהוא נגד ספירת הוד ולכן תיקן רשב"י הכנה במלכות שתהי' אורה מקבל מג' ווי"ם שהוא סוד רי"ו וכן אידרא בגימ' רי"ו ושם של ע"ב כולו עגול וכן אידרא הוא תרגום של גורן ז"ש כתרומת גרן כן תרימו אותה שירים השכינה להיות לה הכנה גורן שהוא עגול כתרגומו אידרא שהוא סוד רי"ו וכן תרימו אותה:

19ד' כנפות לקבל ד' רגלי המרכבה שהם דמיון (ישעי' יא) ונער קטן נוהג בם הוא מטטרון והם העומדים לקבץ נדחי ישראל מד' כנפות הארץ כי הם שומרים ישראל מן ד' רוחות העולם ומקבצין מכל כנף ניצוצות טהורות שיורדין לשם מן ישראל ז"ס (שם כד) מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק הם הנידחות (שם) בוגדים בגדו ובגד בוגדים. גם נרמז בפסוק זה שהטלית בד' תיקונין שמתקן האדם בכל יום לקבל ד' עולמוה בעובדא ובמילולא יפנה ויטול ידיו לקבל עשיה טלית נגד יצירה כי זעיר עד חציו היא מכוסה לעילא נער ישראל עם לאה וכן הוא ביצירה תמן מקנן מטטרון חציו הוא טוב לפי שהוא מכוסה שם ותפלה של יד הוא תפלה דמיושב (שמות יז) כי י"ד על כ"ס ר"ל תפלה של יד צריך להניח מיושב נגד עולם הכסא בריאה ותפלה של ראש נגד אצילות לקדם מלכא עלאה בעינן למיקם על כן תפלה של ראש כל תיקוניו בעמידה הן להניח הן לחלוץ כמ"ש בש"ע וכן בדיבור ד' אלו קרבנות לקבל עולם העשיה עד ברוך שאמר אח"כ זמירות ביצירה עד יוצר אור ואח"כ עד גאל ישראל בישיבה נגד בריאה ואח"כ מקדם מלכא עלאה בעינן למיקם עמידה ז"ש מכנף הארץ שהוא טלית זמירות שמענו כי הטלית לזמירות מורין על ענין יצירה. כנפות לשחר לקבל עשיה (שיר ו) הנשקפה כמו שחר לכן ציצית שקולה כנגד כל המצות שאמר וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' כתב רש"י שהוא שקול ממש בשקל שוה ציצי"ת עולה ת"ר ח' חוטין ה' קשרים הרי תרי"ג וכן (תהלים קמז) נדח"י ישרא"ל בגימ' תרי"ג וקרח חלק על כל תרי"ג מצות בטלית שכולו תכלת לכן אמר משה הבדיל אלה"י ישרא"ל אתכם הנועדים על י"י כי ג' תיבין אלו י"י אלק"י ישרא"ל בגי' תרי"ג וכשתקח צ"ט כריכות ז' ח' י"א י"ג הרי מרכב"ה שלימ"ה אברה"ם יצח"ק יעק"ב דו"ד סוד ברית בין בתרי"ם הכי הוי:

20סמיכות פרשת ציצית למקושש יש בו סוד גדול כי כמו שציצית היא בסוד וראיתם אותו על אות ברית קודש אתמר לכן מקושש יצא מ"קו ש"ש לכן ציצי"ת עולה ת"ר בכללות עשר ועשר למאה וכן נחלקין לב' חוטין כל חוט שזור לשנים שהוא כנגד זכור ושמור טוב ורע מ"ע מצות ל"ת וכן שבת היא זכור ושמור לכן נאמר בשבת לדרותם וכן בפ' ציצית רבי נהוראי בזוהר רות וכן בפסוק (משלי ל) ש"ממית ב"ידים ת"תפש ר"ת שב"ת ונרמז (שם יד) ואולת בידיה תהרסנו אשתו של קרח שנתנה עצה לחלוק על (שמות לה) חכמת לב בידיה טוו ועולם היצירה טלית נקרא יד ז"ש (שבת כה) אמרו עליו על ר' יהודה בר' אילעי שהיה רוחץ פניו ידיו ורגליו פניו תיקון בריאה ידיו תיקון יצירה רגליו תיקון עשייה ולא עשה את רגליו. ואיקשיא לך הלא ידיו של אדם הם למעלה מן הטבור ואדם למטה נגד זעיר והלא ידים הם למעלה. והתירוץ כשמתפשט האדם ידיו למטה לכן בפסוק (יחזקאל ח) וישלח תבנית יד יצרה דמות י"ד כי ע' שרים נחלקין על ה' ידות (שם) ויקחני בציצת ראשי למדו חז"ל אין ציצית אלא ענף לפי שטלית הוא סוד עולם יצירה דמתכסה תמן מטטרון עד חציו הוא טוב ומחציו ולמטה מתאחזין בו רע לקח מקח רע לעצמו לאפוקי טוב ומשה שהי' טוב התחיל במזמור (תהלים צב) שיר ליום השבת על קרח (שם) טו"ב להודו"ת לי"י ולזמר לפי שקרח לא רצה לזמר שהיה לוי ולכן אמר משה בקר ויודע י"י (שם) להגיד בבקר חסדך (בראשית א) וירא אלקים א"ת האו"ר בגי' תרי"ג ששקולה ציצית כנגד תרי"ג כי טוב זה ענין שאול שפגם בימין עליון בשעה שהמית את כהני נוב ימין עליון רק לפי שהיה זהיר במצות ציצית הגין בעדו כי ד' ציצית הן לקבל ד' מלאכים רגמ"ן נע"ר קט"ן נוה"ג ב"ם שהוא מטטרון שר היצירה רזא דטלית לכן הטלית עד רובו של אדם מכסה כן זעיר דמקנן ביצירה מכוסה מחציו ולמעלה מן אמא לכן נקרא מטטרון עץ הדעת טוב ורע מחציו ולמעלה טוב מחציו ולמטה רע:

21דוד כשכרת (שמואל א כד) כנף של שאול בזה גרם לשבר ימין העליון כי נשתברה המרכב"ה (עמוס ט) הך הכפתור לכן אמר לו שמעי בן גרא בן איש הימיני בתיבת ג'ר'א נחסרה הימין גבריאל ר"פאל א"וריאל והוא נתקנא על מיכאל שהוא מימין ז"ש בן איש הימיני ובזה חטא דוד שקרבו ימי הזקנה (מלכים א א) ולא יחם לו לפי שלא חמל על בגדים גם נרמזו ג' שנתנו לו חיים י"רד ח"נוך מ"תושלח נרמז ס"ת (תהלים טז) תודיענ"י אור"ח חיי"ם. (שם קלט) גלמי ראו עיניך שהיה ראוי להיות גולם (שם) ימים יוצרו ול"א אח"ד בה"ם ר"ל לא מן א' באו שני דוד רק הרבה חלקים יש בו וס"ת אד"ם לא מן אד"הר לבד:

22בפ' ויאמר יש בו ס"ט תיבין נגד ג' שורות של סנהדרין גדולה כ"ג לכל שורה דאינון נה"י של זעיר כי פרשה ראשונה רמז לראש פרשה שניה לחג"ת שלישית לנה"י זעיר ויש נשיא ואב"ד ושכינה על גביהם הרי ע"ב לכן חוזר ש"ץ י"י אלקיכם אמת להשלום ע"ב י"י לתשלום מדת נשיא אלקיכם מדת אב"ד אמ"ת שכינה עלאה דאיהו כ"א פעמים אהי"ה בגי' אמ"ת בסוד (שמות ג) אהיה אשר אהי"ה ציצית עולה ת"ר אותיות שם אלהים ק"ך צירופים ויש בשם אלקים ג"כ שם של ב"ן כמ"ש (איוב א) ויבואו בני האלקים כיצד ה' אותיות אלקים י"ג מילוי ל"ד מילוי המילוי הרי ב"ן וסוד בני אלהים פ' ב"ד הרי ב"ן ובזוהר ד' ציצית לקבל תם ותכלת לקבל ים כי יש פרוכת מפסיק בין אצילות לבריאה כשרוצים להסתכל בקדש בגוון תכלת מחאן באנפוה ומעכבין שלא להסתכל בהן. ציצית בגימ' ת"ר גבריאל הכריז למים שאחריהם שיזהרו בישראל שיפשלו ציצית לאחוריו ז"ש (שיר ב) הנצנים נראו בארץ זכות ציצית (שם) וקול הת"ר נשמע בארצינו זכות ציצית שהוא ת"ר ז"ש (שמות יד) ובני ישראל יוצאים ביד רמ"ה (יחזקאל ח) וישלח תבנית יד ויקחני בציצת ראשי רמ"ה רי"ש מ"ם ה"ה בגי' ציצי"ת ז"ש (ישעיה כד) מכנף הארץ זמירות שמענו שזכו לשירה על הים עבור הכנף ד' פעמים כנ"ף הרי ת"ר לכן (שמות יד) ויקח שש מאות רכב בחור נגד מחנות שכינה והיה לכם לציצי"ת בגי' ד' קליפו"ת כי ד' ציצית מגינים מפני ד' קליפות שהם ד' רוחות הטומאה (תהלים לד) חונה מלאך י"י סביב ליראיו ויחלצם ובכנפי יונה לציצי"ת עם ח' חוטין בגי' אברה"ם יצח"ק יעק"ב בזכותן ניתן לנו מצוה זו וכן תיבות בכל י"ח ברכות מנין תרל"ח זולת פסוק יהיו לרצון ואם תמנה עם יהיו לרצון כפי הדין מיד שיסיים תפלת י"ח אז יאמר יהיו לרצון אז הם בגי' תרמ"ח ת'ר'מ'ח טפחים במקוה תרח"ם ציון. מילוי שכינה שין כף יוד נון הי הרי א' רוכבת על ת"ר והוא סוד מט"ט וסנד"ל עולין ת"ר (מנחות מא) תניא ר"מ אומר קשה עונשו של לבן יותר מענשו של תכלת משל למלך שנתן לשני עבדיו לא' חותם של טיט ולא' חותם של זהב כתבו התוס' לפי שהציצית הם חותם לאות ולעדות שאנחנו עבדיו זה כוונת ב"פ אני י"י אלהיכם. בילקוט עבד שמכרו רבו ע"מ לחזור בו שמא יצא לחירות והשיב הקב"ה (יחזקאל כ) אם לא וגו' ובחימ' שפוכה אמלוך עליכם לפי שענין ציצית הוא חותם של מלך לעבדו וסוד ד' חוטין ב' של לבן וב' של תכלת לקבל ד' עולמות אצילות בריאה היא שנים של לבן יצירה עשיה שנים של תכלת תמן דינא (מנחות לח) תכלת אינו מעכב של לבן לבן אינו מעכב תכלת וארבעתן מצוה א' כי שם בן ד' תרין רתיכין י"ה בשמים ו"ה בארץ ד' חוטין של תכלת לקבל אדני ד' של לבן לקבל שם של ד' ולבן הוא עיקר כי שם זה ראשון ואחרון לכן מתחיל בלבן וסיים בלבן ציצית הם סוד שני עבדים בגימטריא מטטרו"ן וסנדלפו"ן הם כנפים שמקבלין כל הניצוצות א' חותם של טיט כלול מי' גמלים ט"ט מן מטטרו"ן וא' חותם של זהב סטרא דדינא פ"ר דינים של סנדלפון:

23בפסיקתא וישלח אותם משה. זה היה בעשרים ותשעה בסיון. בחיבורא קדמאה הארכתי בזה המאמר ע"ש. אבל עתה לתרץ זה מה בא ללמדינו שהיה באותו יום יש לתרץ קושיא קדומה מאחר שהקב"ה צפה שיחטאו ולכן שלחם ממדבר פארן כדי שילכו במ' יום כל אורך כמין ג"ם ליתן לכל יום שנה והלא שליחות המרגלים היה שנה שנייה א"כ לא היו רק ל"ט שנה במדבר אחר שליחות המרגלים וחסר שנה שלימה ואיך יקוים יום לשנה כמספר הימים אשר תרחם אבל הענין שהתחיל פורענות שלהם למנות מעון עגל ידוע ששלימותו של אדם בין אדם למקום ובין אדם לחבירו והנה ידוע שכל הניצוצות ומעשים טובים שעושיםישראל הכל ע"י אור של נג"ה ז"ש (משלי ד) ואורח צדיקים כאור נגה שדרך אור נגה בוקעים רקיעים ז"ס (שמואל ב כב) מנגה נגדו בערו גחלי אש ע"פ מאמר בפ' ויקהל יש בערב שבת שקליפת נגה רוצה לכלול בקדושה עולה למעלה וב' קליפות אחרות רוצים לעלות ג"כ בסוד (תהלים צב) בפרוח רשעים כמו עשב ר"ל קליפת נגה נקראת עשב ויציצו כל פועלי און אז בא שלהבותא דאשא מתחת כסא הכבוד ז"ש (שם) להשמדם עדי עד ויתפרדו כל פועלי און שרצים לנוקבא דתהומא רבה ז"ש מנגה נגדו אז רוצים גם שאר הקליפות לעלות בערו גחלי אש דשלהובותא תחות כורסייא בער בהם אז (שמואל ב כב) ירעם מן שמים י"י על קליפת נגה אתמר לשון רעמים (קהלת ג) והאלקים עשה שיראו מלפניו וכן פנינה לקבל נגה בעבור הרעימה שהוא מלשון ירעם (תהלים יח) ועליון יתן קולו (שם) ישלח חיציו ויפיצם ברק ויהומם (שם) ישלח ממרום יקחני על ניצוצות טהורות שעלו מן הים (שם) ימשני ממים רבים יצילני מאויבי עז. הנה נקראת נג"ה שיש בה נ"ח כוחות החצי עברו במעשה עגל שעברו על כ"ט יום ז"ש במדרש ע"פ (דברים א) אחד עשר יום בחורב היו שלימים אח"כ הלכו דרך הר שעיר כ"ט ימים הרהרו על עגל וכ"ט ניצוצות קדושות הלכו כתוך הקליפה אח"כ עם מעשה מרגלים שהי' בכ"ט בסיון נמצא כ"ט ניצוצות של נגה הלכו בתוך שאר הקליפות גרמו ישראל בעונותיהם שכל נ"ח ניצוצות של נג"ה (בראשית ג) וישמעו קול י"י אלקים מתהלך בתוך הג"ן שהוא סוד נג"ה בהיפך אתוון שגרמו אדם וחוה באכילת ע"הד שקול ה' מתהלך בתוך הג"ן כי ד' קליפות שסודם תהו בהו חשך רוח רוח נגד נגה ז"ש לרוח היום ונרמז במלת הג"ן נמצא בשנים אלו עג"ל ומרגלי"ם בגי' ב"פ גבור"ה סוד (שמות ב) לב"ת אש שהראה הקב"ה במראה סנה שני עבירות שיעשו ישראל נרמז במלת לב"ת אש שגרמו עגל ומרגלים לעורר גבורה עלאה וגבורה תתאה שב' ב"ד הסכימו עליהם על דין שהוא סוד אש ז"ס (שם יב) וי"י נתן את ח"ן העם על סוד ח"ן ניצוצות של נג"ה והוא רוח ח"ץ הן הן כ"ט פורעניות שקבל סמאל ואם באנו לדרוש על סוד פר' ציצית שיש בה ס"ד תיבין על סוד נוגה בו' שהוא חשבון אד"ם וחו"ה שמחוייבים להעלות ניצוצות נשמות מד' כנפות הארץ לקבל ד' ציצית כי מלאכים שסודם ארגמ"ן שהם בגי' (ישעיה מא) אר"ח ברגליו כמ"ש האר"י אלף ר"ח (משלי ד) וארח צדיקים כאור נגה ולכן תכלת מעכב בגווני' שלא יסתכלו החיצונים בקדושה כמ"ש ר' אילעי בזוהר ע"פ (דברים יח) תמים תהיה עם י"י אלקיך וכן דור המדבר במדבר הזה יתמ"ו דייקא שנעשו תמים במדבר ז"ש (תהלים יח) האל תמים דרכו אמרת ד' על סוד מלבוש מלשון (איכה ב) בצע אמרתו מבזע פורפירא סלה נ"א נ"גה א"רמית לעו"ן הע"ם הז"ה כמ"ש האר"י ז"ל רפ"ח ניצוצות:

24כאן זכר ט' תיקונין מלכי ואל"הי ובעגל זכר י"ג תיקוני אריך לפי ששם חטאו בזעיר שהוא שם של י"י וכאן חטאו בשם של אד"ני שהיא ארץ החיים דלעילא ז"ס ויה"ס כלב על סוד שם של אדני שהוא סוד (חבקוק ב) ה"ס מפניו כל הארץ שהוצרך כלב לעשות לעורר אריך וזעיר שהוא ו' י' ז"ס ויה"ס אזון תחן ארי"ך זעי"ר ונוקביה ולפי שחטאו בתרעא דמלכא כי מילוי אדנ"י אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד בגי' תרע"א דמלכא וכן פגימא דלהון נרשם סוד תרע"א ויכרתו משם זמורה ת"אנה ר"מון ע"נבים א"שכול רזא דרתיכא שלימתא ולפי שחטאו בתרעא דמלכא שהוא סוד אד"ני לכן הוצרך משה לבקש ועתה יגדל נא כח אדני ר"ל כי כח אדני כשמגדלין אותו דהיינו מילוי אותיות הוא סוד תרע"א דמלכא בזה יכפר כי אין מדת הקב"ה כמדת ב"ו שמכה באיזמל ומרפא ברטייה. אבל הקב"ה (דברים לב) מחצתי ואני ארפא (ירמיה ל) וממכותיך ארפאך הקלקול היה עם שם של אדני לכן בקש כח אדני שימחול ויסלח להם ויאמר י"י סלחתי כדבריך ר"ל על עון אדני שחטאו כבר סלחתי להם בעגל כמ"ש בזוהר פ' בשלח שחטא שלהם הים על השכינה כנזכר שם (תהלים קו) וימירו את כבודם דייקא היא השכינה לכן הוצרך משה לאחוז בחבל כמ"ש שם רשב"י אמא אסתלקת מהתם לפי שחטאו בה לכן השיב לו הקב"ה כבר סלחתי להם על עון פגימת שם של אדני. ואולם חי אני וימלא כבודי את כל הארץ אם יראו האנשים האלה כי הם פגמו בתרע"א דמלכא שערי צדק לכן נסתמה לפניהם תרע"א דמלכא דלא ליעול המן וימלא כבודי דייקא כי גם בעגל וימירו כבודם תיקון סופרים הוא כמ"ש בתנחומא שה"ל למימר כבודי ז"ש לכן הוצרכו לילך מ' שנה שיהיה קטן בישראל בן ס' לכן ס' גדולה של ויהס כלב ס' צינורין (שיר ג) מגבורי ישראל (משלי יח) אח נפשע מקרית עז. על פ' ציצית כי עז לאלהים שיש בו ק"ך צירופים שבהן, ת"ר אותיות מנין ציצית לכן על הים הציל גבריאל והכריז למים שאחריהם שיזהרו בבני ישראל שיהיו מטילין ציצית לאחוריהם כי אז על הים ויסע מלאך אלקים שיש בו ת"ר צירופים לכן (שמות יד) ויקח שש מאות רכב מלאך סמאל לקח ג"כ ת"ר עמו כי (קהלת ז) גם את זה לעומת זה עשה אלקים בסוד (שמות יד) נ"כחו תחנו על הים מערכה מול מערכה ובזכות ציצית זכו לשירה כמ"ש (ישעי' כד) מכנף הארץ שהוא ציצית זמירות שמענו לכן פתח משה (שמות טו) א"ז ישיר הן הן חוטין של תכלת א' רוכב על ז' לדברי הרמב"ם חוט א' של תכלת צריך להקיף. על של לבן ולכן במזמור שיר ליום השבת שאמר משה על מפלתו של, קרח שלקח מקח רע לעצמו התחיל משה (תהלים צב) ט"וב ל הודות לי"י בר"ת נרמזו ט"ל כריכות של ציצית וכשתצרף ח' חוטין עם ה' קשרים הרי שם של ב"ן שהיא נרמז בפסוק (שמות טו) נ"הלת ב"עזך א"ל נ"והק"דשך ציצית שנקרא ע"ז שפשע בו קרח נרמז בכריכות ל"ט ובח' חוטין וה' קשרים שם ב"ן כנ"ף הוא סוד שם אהי"ה במילוי ההין שהוא בעולם עשיי"ה גימטרי' ר"ת א"ל נ"וה ק"דשך שם קנ"א כי ב' שמהן אלו הוי"ה אהי"ה הם ח' חוטין כנגד ח' אותיות שתים של לבן הו"יה שתים של תכלת אהי"ה ז"ש טוב להודות לי"י על שם בן הוי"ה ולזמר לשמך עליון על סוד אהי"ה משה אמר בקר ויודע (תהלים צב) להגיד בבקר חסדך י' קשרים נגדי הויות כמ"ש רקנטי ז"ש (שם) עלי עשור ועלי נ'ב'ל סוד נ' שערי בינה ל"ב נתיבות חכמה (שם) עלי הגיון סוד הגיון בספר הבריאה בכנור שהוא כ"ו נ"ר. ת"ם מן לדור"תם נוטריקון ת"פארת מ"לכות נר מצוה עיטופא דמצוה לכן לקח קרח ר"ן איש ותכלת בא מן ים כנרת ברזא חדא (שם) כי שמחתני י"י בפעליך שברא בריאה ופצתה האדמה את פיה ולפי שחטאו במעשה ובמחשבה כי טינא היתה בלבם אף שהעולם היו חושבין ויקהלו העם אל משה אבל משה הבין כוונתם ז"ש שמעו נא בני לוי שאין אתם מבינים כוונת קרח שהוא מראה לכם פנים איך שהוא לטובתכם קא מכווין המעט מכם דבר זה הוא קטן מה שהוא מרעיש אתכם ובקש כהונה לכן אתה וכל עדתך הנועדים על י"י ממש ז"ש בקר ויודע י"י את אשר לו כי עמו אתם מריבין ז"ש לכן היה מן הבלועים נגד מעשה שלו ומן השרופים ששרפה הנשמה לבד החטאים האלה בנפשותם ז"ש (שם) מה גדלו מעשיך י"י נגד המעשה שברא פה לגיהנם (שם) מאד עמקו מחשבותיך נגד המחשבה או שהרחיבה השאול פיה והעמיקה (איוב יא) עמוקה משאול מה תדע ז"ש מה גדלו מעשיך י"י שפגמו בשם של מ"ה ביצירה ואהרן מ"ה הוא שרצו להשפיל אהרן מן בריאה ליצירה תמן שם של מ"ה גם רמז על סוד גלגול עדת קרח כדמתרגמינן ואתפליג שהיה מן דור הפלגה שליש מגדל נשרף בסדום הכו בסנוורים ז"ש העיני אנשים תנקר שליש נבלע בקרח ז"ש בתנחומא אין ויקח אלא פליגה (שם טו) מה יקחך לבך מגדל עד לב השמים (שם) ומה ירזמון עיניך סדום בסנורים ז"ש ויתפרדו כל פועלי א"ון מן דור הפלגה הם באים אר"ז בגי' יצח"ק ד' ציציות ד' פעמים ב"ן הרי יצח"ק. בלבנון ל"ב נון שער בינה וכסיל לא יבין לכן התחיל משה מיד לאחר פגימה פ' ציצית (תהלים צג) י"י מלך גאות לבש זה המזמור נאמר על הים לכן פתח בי' ומסיים במ' שם אמר (שמות טו) כי גאה גאה ז"ש גאות לבש לבש י"י עז התאזר לבש טלית של תפארת התאז"ר בגימ' תרי"ג כמו ציצית שהוא שקולה כתרי"ג (ישעיה מב) י"י כגבור יצא וגו' על אויביו י'תג'ב'ר בתרי"ג זה לבושו של הקב"ה אף הכון תבל ב"ל הם ל"ב נתיבות נכון כסאך מ"אז הם ח' חוטין והיא שירת הים שהתכלת דומה לים כתב האר"י ז"ל נ"הרות ק"ולם י"שאו ר"ת קי"ן עדותיך נאמנו מאוד ד' ציציות הם ד' עדות לד' רוחות כמ"ש בזוהר נ"אוה ק"ודש י"י ר"ת קי"ן כי קרח נשמת קין היה בו:

25(תהלי' פא) עדות ביהוסף שמו הציצי' הגינו עליו שניצול מאשתו של פוטיפ' לכן נתנו לו ה' לפי שהמקיים ציצית זהיר בה' לכן פתח (שם) הרנינו לאלקים עזינו שהציצית נקראים עז (חבקוק ג) לאור חציך יהלכו לנגה ברק חניתך רז"ל דרשו (נדרים לט) על ענין ירח שלא רצו שמש וירח להאיר אם תעשה דין בבן עמרם נצא אם לאו לא נצא גרם תוקף הדינים שקליפה נגה נכנסת בטומאה ובענין צדקה גורמים שקליפת נוגה הולכת בקדושה ז"ש (ישעי' סא) שוש אשיש בי"י (שם) כי כארץ תוציא צמחה וכגנ"ה זרועיה תצמי"ח ז"ש (שם סב) למען ציון לא אחשה וגו' עד יצא כנג"ה צדקה כי צדקה שלהם יוצאת דרך אור נגה ומכח צדקה גורמין לעשות שלום בפמליא של מעלה ולמט' וכן ה"א (שם נ) מי בכם ירא י"י וגו'. אשר הלך חשיכים ואין נגה לו כי טיקל"א בזוהר הוא ק"ן בחושבן נוטריקון קליפת נ"גה כשעובדין דבני ישראל זכאין לטב איהו וכד סגיאין חייבין לביש איהו. בזוהר פ' תצוה כל אותיות של (תהלים קמה) אשרי בו' חוץ מן ק"ר והלא בפסוק (שם) רצון יריאיו יעשה ואת בו' כתיב כתב האר"י שכוונתם על קרוב י"י לכל קוראיו ק"ר ביחד שהם אותיות שקר כי ש' היא יסודא דקשוט וק"ר מן קליפה אינון הרי שקר"ח על שם ק"ר נמשל ושם ח הוא אות של חטא שלא היה בשבטים אבל ט' היא מסטרא טוב ח' מן חובה:

26והיה לכם לציצת. חסר י' הן הן צרופי אלהים יו"ד פ' ה"י הרי ש' יו"ד פ' ה"ה הרי ר' יו"ד פ' ה"א הרי ק"ך שלשתן יחד עולים תר"ך מנין לציצ"ת ציצית עולה ת"ר ח' חוטין ה' קשרים עולין תרי"ג גם ל"ט כריכות בכל כנף בגימטריא מרכב"ה שלימ"ה שהם אברה"ם יצח"ק יעק"ב דו"ד כי ארבע כנפות הם ד' חיות המרכבה וכל חיה כלולה מארבעתן הרי אינון כריכות ל"ט ד"פ ל"ט לכל כנף הרי בגימטריא יוס"ף: