מגילת סתרים על אסתר ב:יז
מגילת סתרים על אסתר · Megillat Setarim on Esther 2:17
Open in the reader →1ותשא חן וחסד לפניו. יש להפליא שמקודם לא אמר רק ותשא חסד לפניו ולא כתב חן ואח"כ כתב ותהי אסתר נושאת חן ולא כתב חסד ואח"כ כתיב ותשא חן וחסד לפניו. ועוד דמקודם לא הי' לו לכתוב ותשא חן ואח"כ ויאהב שהנשיאת חן הוא קודם לאהבה. לזה נראה כי הרבה נסים שנעשו באסתר לא נכתבו רק ברמז מטעם יראת המלכות כמ"ש המפרשים הטעם במה שלא נכתב השם הקדוש במגילה משום יראת המלכות שלא יאמר הם אין מיחסין הטובה שעשיתי להם עלי רק להשם. עיין ביוסף לקח מכ"ש בדבר שהוא גנאי גדול למלך והנה לקיחת אסתר בוודאי היה באונס גדול עד שמסרה עצמה כמעט למיתה כמו שאמרו בריש כתובות צנועות מסרן נפשייהו לקטלא וכן מורה לשון הכתוב: ותלקח. שנלקחה בע"כ כדכתיב בשרה ותוקח האשה וזה היה גנאי גדול למלך שלא רצתה לדבק במלך ונתחייבה הריגה ולזה הוצרכה חסד גדול שלא לחייבה מיתה כדין מורדי במלכות וחן לא שייך רק כשרוצה לעשות טובה אבל שלא להעניש לא שייך רק חסד שרצון הכתוב להודיע ברמז שהלקיחה היתה באונס גדול עד שהיתה צריכה לחסד רב וגדול ולזה אמר ותשא חסד לפניו. כאילו אמר משא של חסד שלב המלך כעס עליה הרבה עד שאילולי החסד הי' הורג אותה כי הוטבה בעיניו וראה שהיא שלא ברצונה משא"כ בעיני כל רואיה לא הוצרכה לחסד רק לחן למען יהללו אותה אל המלך לכך לא כתיב רק נושאת חן ולבסוף כאשר הגיע הזמן לישאנ' והש"י רגלי חסידיו ישמור ורצון יראיו יעשה למען לא תבוא למשכב אחשורוש עד שאמרו בזהר ששידית הכניסה תחתיה בשעת ביאה. והנה יש שני מיני חנות א' חן אשה על בעלה שהוא לטובת האיש להנאת תשמיש ויש עוד חן כאיש על חבירו או כמלך שנושא איש אחד חן בעיניו לעשות עמו חסד ואפי' בהקב"ה כתיב ונח מצא חן והיינו לטובת נח בוודאי לא לצורך הקב"ה ומספר הכתוב גודל הנס הגם שאהבתו אל אסתר היה גדולה במציאות ממציאות אהבה שיש מאיש לאשתו כי אהבה בנשים לא שייך רק אחר הנשיאות חן כי מחמת נשיאות חן אוהב אותה ואמר הכתוב שאהב את אסתר דרך נס קידם לנשיאות חן יותר משיעור האהבה שיש במציאות בעול' אפי' להנשים אחר הנשיאות חן. וזהו אמרו ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים. היינו יותר מגדר האהבה השייך בנשים כי אהבה נאמר על אהבת הליביות אף שלא למשכב דודים דאפי' בזכרים נאמר לשון אהבה ואח"כ אמר ותשא חסד לפניו היינו חן של חסד ומספר גודל הנס שאף שנשאה חן בעיניו מ"מ לא היתה כנשיאו' חן אשה על בעלה להנאתו לשכב עמה רק שהיה חן של חסד כי בעל הסיבות סיבב זה שבשעה שנשאה חן כבר היה שבע מתשמיש שאר הנשים שהיה לו למען לא יבא עליה וגם מחמת שלא ידע משפחתה והיה ירא שמא היא מבוז משפחות והיה ירא שמא תתעבר ויהיה זרעו וזרע זרעו מבוז משפחות לזה לא היה רוצה לבוא עליה ומ"מ נשאה חן בעיניו וזהו חן של חסד ולזה נאמר החן והחסד אחר האהבה אף שהאהבה אחר הנשיאות חן להורות כי האהבה לא היה מצד החן כי החן לא הי' רק מצד החן של חסד ואפי' אם נאמר כאותו דיעה האמור בש"ס שבא עליה מ"מ הי' מוכרח שלא היה לה נשיאות חן אשה למשכב דודים רק חן של חסד שלא להרבות לה תשמיש של אונס שכל תשמיש הי' אונס לגבה. וזהו כוונת הש"ס שאמרו אסתר ירקרקית היתה רק שחוט של חסד משוך עליה וכוונתם בזה לומר דאף שהיתה מד' נשים יפיפיות מ"מ היתה ירקרקית בעיני המלך ומ"מ היה משוך עליה חוט של חסד. ולמ"ד שבא אליה וכורש בנה הי' ר"ל הטעם שסיבב כך בעל הסיבות כיון שכורש בנה בנה את ביהמ"ק וע"כ היה ניצוץ קדושה באחשורו' ומבואר בגלגולים בקרא דקהלת דיש ששולט האדם באדם לרע לו היינו ששולט האדם הטומאה באדם דקדושה לרע לו כגון דוד שבא ממואב שהי' זה כדי להוציא הניצוצות שנבלע באדם דטומאה ולא ישאר חיות לאדם דטומאה וכמו כן הוצרכה אסתר להינשא לאחשורוש שיצא ממנה כורש שיבנ' בית המקדש: