מגילת סתרים על אסתר ג:ט

1ועשרת אלפים ככר כסף אשקול. בירושלמי אמרו וכן מבואר בתוס' מגילה דף ט"ז שנתן המן כנגד כ"א מישראל חצי שקל. וכן אמרו במגילה גלוי וידוע לפני הקב"ה שעתיד המן הרשע לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים עליהם שקלים לשקליו. והוא תמוה דמה ענין יוחס יש בין שקלים שנתנו ישראל לנדבת המשכן לשקלי המן. וגם לתרץ קושית הר"ן שהקשה בהא דמוקפין עושין בט"ו משום הנס שנעשה בשושן בט"ו הא שושן פרזי הוא. ונרא' דהנה האלשיך כתב בפרשת דור הפלגה וז"ל כאשר יש כוחות הקדוש' כן לעומתן יש כחות הטומא' כי את זה לעומת זה עשה האלקים והאנשים ההם ראו עצמן שהן דביקין בטומאה רצו שלא יהיו הקדוש' שור' כלל בארץ רק להגביר כח הטומא' בארץ וכשם שיש מקומות בארץ שראוין להשראת קדוש' כמו א"י ובית המקדש וקדשי קדשים כמ"ש דהמע"ה עד אמצא מקום לה'. כמו כן יש מקומות הראויין להשראת טומא' כדכתיב ערות הארץ. כי זה לעומת זה עשה אלקים ולכך אמרו נבנה לנו עיר ומגדל עיר כנגד ירושלים ומגדל כנגד ציון שמשם יצא ומתפשט שפע הטומא' בארץ. ולזה אמרו דור הפלגה אברהם פריד' עקרה לא ילדה ולא ישאר אחריו זרע אשר יחזיק במעוזו היינו שאברהם הי' מוריד קדוש' להארץ ולכך אמרו שהוא אין לו קיום. ומה שאמרו נעשה לנו ראש הוא סמאל ע"ש כי קצרתי בלשונו. והנה כתבתי במ"א הטעם בהא דאמרו בש"ס בג' דברים נתקשה משה וא' מהן הוא השקל שאמרו שנתקש' בו עד שהרא' לו כמין מטבע של אש. והוא תמוה מאד דבשלמא מנור' שהצריך עשיה נתקש' בו האיך לעשותו משא"כ שקלים לא נצטוו' בעשייתן וע"כ מהשקלים שהי' להם כבר בביתם נתנו וא"כ במה נתקש' משה. ונרא' דהרמב"ן כתב בפרש' לך דהנביאים כשרצו שיהיו קיום לדבריהן הוצרכו לעשות פועל דמיון כגון להשליך אבן ויאמר ככה תשקע בבל. וכן חץ תשועה לארם. ולזה נרא' לפענ"ד שורש הטעם במצות שאף שהן בגשמיו' שהן פועל דמיון לעורר בפועל דמיון שעושין בגשמיו' מדות העליונו' כגון שתוקעין בשופר של איל לעורר המדה המכונ' בשם שופר וכיוצא הרבה. ולזה נתקש' משה שיהי' הצורה של המטבע מעורר למעל' עד שהראה לו כמין מטבע של אש היינו שהרא' לו הענין מה שצורת המטבע הוא פועל דמיון נגדו. וכיון שעינינו רואות שהוצרך לעשיית המשכן משקלים ואת זה לעומת זה עשה אלוקים וכיון שהמן רצה לעקור כלל ישראל הי' הענין כמו שאמרו על אברהם בדור הפלג' שהוא עקר שלא יהיו מי שמוריד הקדוש' לארץ ורצה המן לעשית כעין דור הפלג' לעשות כוונים למלאכת השמים וכשם שהוצרכו שקלים לעשיית משכן כמו כן הוצרך המן ליתן שקלים כשרוצה לעשית כוונים למלאכת השמים להוריד השפעה מהמזלות לכוחות הטומא'. ולזה אמר הקב"ה שהקדים שקלים לשקליו שכבר הורידו בשקלים הקדוש' להארץ ואין כח שוב בהמן לדחות הקדוש' ע"י כן אף שהי' המן מוכן להשראת הטומא' וכמו שיש עשרה מדות בקדוש' כן יש עשר' כוחות בטומא' ונגד זה הי' עשרה בנים מוכנים לקבל מכל אחד כח טומא' ולזה כשרצה המן לתלות מרדכי על העץ עשה פועל דמיון נגד חמישים שערי טומא' והתלויה היא עיקר הבזיון כדכתיב כי קללת אלוקים תלוי. ורצה להכנע הקדוש' תחת הטומא' ולכך רצה לתלות מרדכי על עץ חמישים אמה נגד חמישים שערי טומא' ולזה כשנתהפך הדבר ותלה את המן נתלה ג"כ על עץ חמישים ועם עשרה בניו וזה הי' פועל דמיון למחות הטומאה מן הארץ וידוע שהקדוש' והטומא' כשזה קם זה נופל. ולכך בט"ו באדר כשנתלו בניו ונמחה הטומא' מהארץ נתעל' הקדוש'. והנה בסוף מסכת כלים חשב עשרה קדושות והקש' הברטנורא דהא י"א הן. ותירץ דארץ ישראל היא רק טהרה והקדושה מתחיל רק מכרכים המוקפים חומה ולזה בט"ו באדר כשנמחו כוחות הטומא' מהעולם התחיל העלאת הקדושה ונתעלה הקדוש' של המוקפין ולכך עושין בט"ו משת' ויום טוב על עליות הקדוש' וזהו שאמר המן ע"י עושי המלאכה כי כמו שבצלאל הי' מוכרח לעשות הקדוש' מחמת שהי' יודע לצרף אותיו' כמו כן היה המן ועושי המלאכה יודעין לצרף כוחות הטומא' כי את זה לעומת זה עשה אלוקים: