מגילת סתרים על אסתר ט:יט
מגילת סתרים על אסתר · Megillat Setarim on Esther 9:19
Open in the reader →1שמחה ומשתה כו'. להבין סיבה לאלו הד' דברים שחשב וגם מה שהחליף מרדכי יו"ט וציווה בעד יו"ט מתנות לאביונים נראה דהנה אמרו חז"ל גדולה תשובה שזדונות נעשו כזכיות והן חשבו שעיקר החטא היה על שנהנו מסעודת אחשורוש וכיון שעשו תשובה ונתכפר להם נעשה משתה של אחשורוש לזכות כי גדולה תשובה שזדונות נעשו כזכיות וכאילו עשה משתה של מצוה. ולכך עשו משתה ושמחה להורות שיש להם לשמוח בהמשתה שעשו תמורת מה שעשו להם מקודם אבל ובכי וצום על המשתה ולכך עשו ג"כ יו"ט שלפי דעתם שראו מחיית עמלק וחשבו שהוא אתחלתא דגאולה וראוי הי' שיהיה הגאולה שניה כגאולה ראשונה רק שגרם החטא כמו שאמרו בש"ס ולפי דעתם שהוא אתחלתא דגאולה יש לעשות יום טוב כמו בגאולה ראשונה:
2ומשלוח מנות. הטעם כי הקדושה משורש האחדות והטומאה משורש הפירוד. כשגברו העוונות ונעשה פירוד בישראל כמו שאמר המן ישנו עם אחד מפוזר ומפורד. והיינו שהן מפורדים ואין לירא שאומה שלימה ימצאו סיבות להנצל כי היה ביניהן פירוד ובלתי אפשרי שיהי' כולם בעצה אחת ולא ישמעו מאומה לגדוליהם. ואח"כ כששבו בתשובה שלימה נעשה אחדות ביניהם ונקהלו בעריהם וחיבבו זה את זה. ולזה אנו עושין ומשלוח מנות איש לרעהו. להורות שע"י החיבוב לחבירו בא הגאולה. וכ"ז הי' לפי דעתם שנתכפר להם העוון מה שנהנו מסעודת אחשורוש משא"כ מרדכי תלה הדבר שהי' בעון שהשתחוו לצלם ולא קידשו שמו. וידוע כי חילול השם אין לו כפרה עד שימות. ומרדכי ידע ברוה"ק שההצלה הוא דרך חנינה מאת הקב"ה ולכך תיקנו מתנות לאביונים לומר שעדיין לא נטהרו מחטא לגמרי וחטאך בצדקה פרוק ולהדביק במדותיו יתברך מה הוא חנון אף אתה חנון וכו' משא"כ משלוח מנות שהוא דרך גמול. וביטלו מלעשות יו"ט כיון שאין זה אתחלתא דגאולה. ועוד כי יו"ט לא בא רק על מה שזכו ישראל בשכר מצותיהם כמו במצרים שנאמר זכרתי לך חסד נעוריך וגו' ובשבועת בשכר קבלת התורה ובסוכות היקף ענני כבוד שהיו ראוים לכך. עוד יש לפרש בהטעם ומשלוח מנות. הא דנתחייבו במשלוח מנות בפורים יותר מבשאר יו"ט היות שבכל הנסים לא הי' בזכות ישראל עצמם רק בזכות ברית אבות כדכתיב לא בצדקותינו וגו' משא"כ בגאולת אחשורוש הי' רק בזכות ישראל עצמו שעשו תשובה בכל לבם וקיבלו התורה ברצון. ואינם דומה יחיד המקיים את התורה לרבים המקיימין את התורה כמ"ש רש"י בקרא דירדוף אחד אלף ע"ש. ולכך מרמזין במשלוח מנות שמחזיקין טובה זה לזה. ולכן צריכין לשני מנות לרמוז שבשניים עשה כ"א טובה לחבירו. א'. בעשיית תשובה שלימה שבתשובת האחד מועיל ג"כ לחבירו כמבואר ביומא (דף פ"ז) גדולה תשובה שאפי' יחיד שעשאה מוחלין לכל העולם כולו. נמצא שתשובת כ"א בפ"ע מועיל ג"כ לחבירו לכפרת עונותיו. וכן לענין עשיית המצוה מועיל כ"א לחבירו שאינו דומה יחיד המקיים את התורה לרבים המקיימין התורה ובהיות כי א"א שיתבטל הגזירה בלי עשיית הצדקה כדכתיב ושביה בצדקה. ולזה נותנין מתנות לאביונים דהוא מרמז דהצדקה הוא דווקא בשני אביונים דידוע מה שאמרו חז"ל כל הנותן מתנותיו לעני אחד וכו'. ומה שהוא בשביל החזקת טובה מאחד על חבירו צריך שתי מנות לרמז הנ"ל. והא דמרדכי כתב משלוח מנות ויום טוב וחכמים לא רצו לקבל יום טוב והכניסו מתנות לאביונים במקום זה. נראה לע"ד דהנה איסור מלאכת שבת ויו"ט הוא משום דבכל מקום שקנו ישראל קדושה בנפש כמו בשבת דכתיב וינפש ובפסח שהי' שם גילוי שכינה ונתעלה נפשם ובשבועת היה מתן תורה ובסוכות היקף ענני כבוד. ולזה נצטוינו בשבת ויו"ט להיות עושין שיעבוד נפש ושיחרור הגוף ממלאכה. משא"כ בימים שנעשה בו נס רק בהצלת הגוף כגון בחנוכה אין עושין יו"ט. ובזה הי' מרדכי וחכמים מחולקין דמרדכי היה סיבר כמ"ד קימו מה שקיבלו כבר ועיקר הנס הי' מה שקיבלו התורה ברצון וראוי להיות יו"ט כמו בשבועות וטובת הנפש לא בא ע"י צדקה לזאת לא רצה מרדכי לתקן מתנות לאביונים רק יו"ט. וחכמים ס"ל קימו למעלה מה שקיבלו למטה ועיקר הנס הי' בהצלת גופים ובזה לא שייך ענין יו"ט כמ"ש. והצלת הגוף היה ע"י צדקה לכך תיקנו מתנות לאביונים: