מאירי על תהלים קטו:א

1זה המזמור נאמ׳ על צרת הגלות בשעבוד המלכיות והוא ראוי על כל צרה וצרה והוא שרבותי׳ נחלקו בו מהם אומרים שמשה וישראל אמרוהו בשעה שירדו לים ומהם שאמרו שחנניה מישאל ועזריה אמרוהו על כבשן האש ומהם שאומרים שישר׳ אמרוהו בשעה שעמד עליהם המן הרשע ומ״מ לפי הפשט וענינו אמרו על צרת הגלות והתפלל לאל שיושיענו מצרינו ויפדנו מבית עבדותנו ואם אין אנחנו ראויים לכך כאבותינו ואמ׳ על זה לא לנו כלומ׳ לא בעבורנו ורק שתתן כבוד לשמך כמו שיאמ׳ בסמוך למה יאמרו הגוים. על חסדך על אמתך חסר ואו כלומ׳ על חסדך ועל אמתך וכמו שמש ירח עמד זבולה (חבק׳ ג יא) והענין שתרחם עלינו ותעמידנו על חסדך אם חטאנו לך ועל אמתך שאנחנו עמך ונחלתך המחזיקים בתורתך.