מאירי על תהלים קלה:ז

1וזכר תחלה קצת הנפלאות בדברים הטבעיים וזהו ענין המטר וכמו שנאמ׳ באיוב עושה גדולות ואין חקר נפלאות עד אין מספר הנותן מטר על פני ארץ ואמ׳ בכאן מעלה נשיאים מקצה הארץ וידוע בטבע שהשמש בכח ניצוציו יעלה מן הארץ ומן הים שני מיני אידים אחד לח יקרא איד ואחד יבש יקרא קיטור ואיד היבש מתנשא בעלייתו יותר מן הלח לרוב קלותו וחומר הרוחות ואם הוא עוזר לאיד הלח אשר הוא חומר הגשמים להעלות עמו עד המקום שיתקבץ בו לרוב הקרירות ויתהוה ממנו מטר וכנה האד היבש בשם נשיא לרוב קלותו והתנשאותו והזכיר האד היבש להיותו גם הוא סבת המטר בעזרו לאד הלח ומעלהו עמו והוא אמרו מעלה נשיאים מקצה הארץ כי האד הלח עולה מן הים באמרו הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ (עמוס ה ח). או יאמר על שניהם נשיאים לסבת היותם עולים ומתנשאים ומקצה הארץ איפשר גם על האד הלח ופירושו מקצת היבשה שהוא הים. ואמ׳ ברקים למטר עשה כי האד החם היבש שהוא חומר לרוחות בעלותו בחברת האד הלח כשיתקבץ האד הלח יכנס הוא בתוך העב המקובץ לברוח מן הקור העומד לנגדו שהחיצון מן העב ישוב מים תחלה לקור האויר [ה]מקיפו וכשיגיע קרירות המים אל האד היבש יכנס בבטן העב ויסתער בתוכו עד שיבקע העב ובקיעתו הוא הרעם וישוב אז בכח התנועה המסתערת והוא הברק וספר הנה ענין הברק שאע״פ שהוא נעשה אש אינו כבה בתוך העב כל שנברא שם והוא מן הנפלאות בדברים הטבעיים. ומוצא רוח כמו ומוציא והענין כי בהיות האד היבש עפרי וכח החום בו מעט לא יוכל לקרוע העב ויאצר בתוכו עד שיתקבץ האד הלח קבוץ רב וישוב מים ואז יצא היבש ויהי רוח ויוליך המטר לאיזו מן הפאות. ו מאוצרותיו ר״ל מאוצרות הענן וי״מ מאוצרותיו של הב״ה מפני ששאר היסודות המורגשים ר״ל האש והמים והעפר והרוח אינו מורגש אלא מצד דחיפתו ונשיכתו דומה עליו כאלו יוצא מן האוצר.