מאירי על תהלים טו:ה

1ואמ׳ כספו לא נתן בנשך וכו׳ אם הכוונה על ענין הרבית הנה אינה ממין האחרות שהרי האחרות אין בהם עבירה מיוחדת ומתוך כך נראה שאף בזה רומז אל פעולת החסד והוא רומז על ענין המתנה שהוא נותן אותה ע״צ הגון ומעלה נפשית שבו ולשם שמים והנשך משל ודמיון על הגמול רוצה בו שהוא לא נתן כספו על צד שיהיה נגמל כלל ממה שנתן אם גמול מן המקבל לעבדו ולפרסמו ואם גמול מפני הקולם במיני ההתכבדות והשררות והוא שאמרו בדרש אשרי משכיל אל דל נותן אין כתי׳ כאן אלא משכיל זה שהוא משתדל ונותן בו בצנעא והוא אצלי גם ענין ושחד על נקי לא לקח כלומ׳ אף על הצד שמותר לו ללקחו כענין מה שאמרו אגר במילא וכדרך מה שפירשנו בענין אל תפן אל מנחתם לא חמור אחד מהם וגו׳ (במדבר טז טו) שפירושו אצלי אינך צריך להבטה ועיון אם שחדוני במנחה שלוחה ותשורת ממון שזה ממה שאין צריך לחוש בהנהגתי אלא אף במה שהיה ראוי לי לקחת מהם והוא רכיבת בהמותיהם אחר שכל מהלכי היה בשבילם לצורך הנהגתם לא לקחתי מהם. כל זה להרחקה יתירה עד שלא יאחז אשורו בגוף העבירה ועל אלו ההנהגות וכיוצא בהם בעשיית האדם לפנים משורת הדין וכן בהזהר מן המדות המגונות אף במה שאינו גוף עבירה אמ׳ עשה אלה לא ימוט לעולם.