מאירי על תהלים יט:א

1זה המזמור נכבד מאד ואמרו דוד על כל חטאיו שגיונות וזדונות ובפרט על חטאו הגדול הידוע בבת שבע וקודם בקשת המחילה ספר בשבח האל ית׳ ובתורתו כדרך השואל לנדיב שמאריך בתחלה בשבחו מי שיבקש ממנו והוא אמרם ז״ל בענין מוריד הגשם שההזכרה קדמה לשאלה ואמרו על זה הזכרה רצוי שאלה היא (תענית ד:) ובדרש אמרו על דוד אית אריס וחכים למשאל ואית דלא חכים למשאל דחכים למשאל אתי מריק שעריה מחוור מאניה אפיה טבין ואזיל לגביה מאריה [א״ל] ארעא מה עבדא א״ל יאי תזכה ותשבע מן פירהא, מה תוריא עבדין א״ל יאיית זכה ותיכול מהטרחיהון, מה עיזיא עבדין א״ל יאיית תזכה ותשבע מן שמניהון, מה את בעי, אית עשרה דינרין תתנון לי א״ל אי את בעי עשרה דינרין קום וסיב, דלא חכים למשאל אתי מאניה צאין אפיה בישן אתי קמיה מאריה דארעא א״ל מה ארעא עבדא א״ל חלואי ותפיק מאי דעיילתא, מה תוריא עבדין תשישין, מה עיזיא עבדין, כחישן, מה את בעי, אית לך עשרה דינרין תתנין לי א״ל זיל וקום במאי דאית לי גבך. דוד אריסא טבא הוה וחכים למשאל הוה שרי בקילוס השמים מספרים כבוד אל וגו׳ תורת ה׳ תמימה וגו׳ א״ל מה את בעי א״ל שגיאות מי יבין א״ל שביק לך, גם מזדים חשוך וכו׳ א״ל שביק לך. ואף על זו דרש למה דוד דומה לכותי המחזר על הפתחים אמ׳ מרי הב לי צבחר מיא למשתי (ר״ל מעט מים דבר שאין בו חסרון כיס), מששתה אמר יש כאן בצל קטן דלא ליזקון מיא, יהבין ליה, משנתנו לו הב לי צבחר פיתא דלא לינסוב לבא, כך בקש דוד על השגגות ואמ׳ שגיאות מי יבין ואח״כ על הזדונות ואח״כ וכו׳ ולכוונה זו ספר בשבחיו גלה נפלאות מתורתו.