מאירי על תהלים כט:א

1מזמור לדוד. רבותי׳ דרשוהו על מתן תורה ו בני אלים פי׳ על בני ישראל שהם בני האבות הנבחרים. וקצת מפרשים פירשוהו על נפלאות הבורא הנבראים בארץ כמטר והרעם והברק והדומים להם וש בני אלים הם הכוכבים שהדברים באים מצד מערכתם ברצון האל ובאמרותיו וזה ככפירה גמורה. ונראה שהוא בכלל על אפיו כלומ׳ מן הפורצים כמו שנתבאר בפירוש המפרשים והעקר בו הוא מה שפירשו אחרוני המפרשים שהיא נבואה לעתיד לימות המשיח ובמלחמת גוג ומגוג והוא אצלי שאחר שזכר בשלפניו העזרו והושיעו מאויביו ואמ׳ דרך כלל לכל העם הושיעה את עמך וכן ורעם ונשאם עד העולם נבא על התשועה האחרונה והמשיל מלכי האומות לארזים ויחס דמיונם ל ארזי לבנון שהם היותר חזקים וכן אמ׳ הנה אשור ארז בלבנון (יחזק׳ לא ג) והזכיר לבנון ושריון שהם שמות הרים גבוהים משל על תקיפיהם ע״ד ההרים ימושו (ישע׳ נד י) המעתיק הרים (איוב ט ה) גו׳ והמשילם במים לרוב שפע טובם ואמ׳ שיחריב מימיהם כדרך והחרבתי את ימה (ירמ׳ נא לו) או שיהיה כן דרך פלא כמו שביארנו באמרו והחרים ה׳ את לשון ים מצרים (ישעי יא טו) וכן קראם אילות לרוב קלותם ואמ׳ על זה הבו לה׳ בני אלים ר״ל ישראל שהם בני האבות הנבחרים ואלים פירושו תקיפים או הוא כמו בני אלהים כדרך בנים אתם לה׳ אלהיכם וכמוהו לדעת קצת מי כמוכה באלים ה׳ ואמ׳ שיתנו לה׳ כבוד ועוז ר״ל שישבחוהו ויודו כי לו הממשלה והכבוד ולשון הבו כלומ׳ שייחסוה לו לבדו.