מאירי על תהלים לו:יג

1וענין שם נפלו פועלי און עבר במקום עתיד כלומ׳ שיפלו ממועצותיהם ו לא יוכלו קום ומלת שם כמו אז וכמוהו שם יצעקו ולא יענה (איוב לה יב). או שמא רמז על הרשעים שכל טובה כלה בעולם הזה אבל שם ר״ל לעולם הבא יפלו ונדחו מאין תקומה. ומלת דחו הטעם בחי״ת ובא בחולם במקום קמץ חטף על משקל כלו תפלות (סוף מזמ׳ עב) אלא מפני שאין החית מקבלת דגשות שבה קמץ חטף לחולם.

2וכבר ראיתי בזה המזמור שפי׳ בענין צדקתך כהררי אל דברים יותר נסתרים, יש שפיר׳ על גלות הארץ שהיה בצדקתו וברחמיו כי משפטו היה להיות הכל תהום רבה ר״ל המים המקיפים את הארץ ויש שפי׳ כהררי אל שרמז בו מציאות שני העולמות העליונים עולם המלאכים ועולם הגלגלים ולגובה מקומם ומעלתם קראם הררי אל וכ״ף כהררי מקום בית ויחס בהם צדקה להיותם נצחיים, ומשפטיך תהום רבה על מציאות העולם השפל העומד בכח השם ומתקיים בסבתו דרך כלל ר״ל בשמירת מיניו אבל אישיו יפסדו ויתחלפו תמיד ו תושיע כענין תקיים וקרא אדם הצורה והחמר קרא בהמה וייחס קיום על הכל כל אחד לפי כבודו ואין פשטי המקראות מתישבים בזה כל כך.