מאירי על תהלים מא:ה

1ורפאה נפשי ר״ל רפואת גופו מחליו. ומ״מ נראה שכוונתו להעיר את החולה שתהא רוב מחשבתו להצלת נפשו וקרא היצר הטוב דל ע״ד ילד מסכן וחכם ואמ׳ אשרי המתבונן והנותן מחשבותיו עליו תמיד ואז ביום רעה ר״ל לעת המות ימלטהו ה׳ מן השחת וישמרהו ויחייהו רומז על החיים הנצחיים ו יאושר בארץ רומז לזה ג״כ כענין לעולם יירשו ארץ. ו אל תתנהו ר״ל מיתתו בנפש אויביו ר״ל להיות מיתתו כמיתת הרשעים שהם אויביו, או פירושו שלא יתן נפשו בכלל הנפש המתאוה שהיא מקור כל אויביו ר״ל העונות וזהו ענין רפאה נפשי. ואמרו כי חטאתי ר״ל כי חטאתי ואני צריך תפלה ויש לפרשו כמו אע״פ. ושאר המקראות חוזרים לענין תפלה על רפואת חליו והדבור על האויבים השמחים ברעתו וענין ה׳ יסעדנו כמו שפירשנוהו וכן ואני אמרתי ה׳ חנני הוא תפלה על רפואת גופו ונפשו.