מאירי על תהלים עג:א

1מזמור לאסף. כבר ידעת שנביאים הרבה נבוכו בענין זה המציאות בראותם העדר הסידור בין בני אדם בענין צדיק ורע לו רשע וטוב לו כמו שתראה בירמיה (יב א) שאמ׳ צדיק אתה ה׳ כי אריב אליך אך משפטים אדבר אותך מדוע דרך רשעים צלחה וכו׳ וכן חבקוק (א יג) על משמרתי אעמודה ואתיצבה על מצפה וכו׳ כי רשע מכתיר את הצדיק וכן הרבה כמו שביארנו בקצת חיבורינו ואסף המשורר האריך בזה על לשון נבואת ארך זה הגלות והתחיל על זה ואמר אך טוב לישראל כלומ׳ ידעתי כי באמת שהאל ית׳ אל אמונה ואין עול ושהוא טוב לישראל ולברי לבב שבהם ר״ל הצדיקים ומלת אך יורה על אמתות הדבר כמו אך עצמי ובשרי אתה (ברא׳ כט יד) אך מלך ישר׳ הוא (מ״א כב לב) כלומ׳ יודע אני שהוא אלא שאני נבוך על מה שאראה וחוא כענין ירמיה שאמ׳ צדיק אתה ה׳ כי אריב אליך כלומ׳ יודע אני שאתה צדיק וישר אין עול אבל משפטים אדבר אותך כלומ׳ שואל אני במבוכתי לפניך דרך שאלה והוא שאמ׳ בתרגום שילוות הדיינין אנא שאיל מלותך.