מאירי על תהלים פ:יד

1ושיכרסמנה ר״ל יכרתנה עניינו ישחיתנה וטעם [חזיר] מיער שהוא משחית יותר ובדברי רז״ל שדה שקרסמוה נבלים והכף והקוף ממוצא אחד. חזיר מיער ר״ל מלכי האומות הרשעים וכן זיז שדי ר״ל רמש השדה וזיז הוא לשון תנועה כענין רמש והוא משל על האומות הפחותות. ונמצא לפי הפי׳ מלת צלה חסר בית והראוי בה בצלה וארזי חסר כף והראוי בה כארזי אל וקרא הארזים הגבוהים ארזי אל ע״ד הררי אל (מזמו׳ לו). ורבותי׳ פירשו חזיר מיער על זרעו של עשו וכן דרשו ואת החזיר כי מפרים פרסה הוא מה החזיר מראה טלפיו לומ׳ ראו שאני טהור כך עשו בונין דימוסיות ממה שגזל וחמס ודנין את הגזלנים ואת החמסנים לומ׳ שהם דנין דין אמת ומעשה היה בשלטון אחד מהם שדן ביום אחד כשפנין ורצחנין ונואפים ואמ׳ לסנקליטון שלו שלשתן עשיתי בלילה הזה. ולפי זה יש ממשיכין לפרש זיז שדי על זרעו של ישמעאל שהם אומות פחותות ומ״מ בדרש פי׳ זיז עוף גדול שבשעה שפורש כנפיו מכסה גלגל חמה. ועי״ן של מיער תלויה לא ידענו הטעם אלא שבדרש אמרו זכו מיאור לא זכו מיער כלומ׳ זכו ישר׳ אע״פ שבגלות הם נעשה כחזיר שליאור והוא דג שנקרא כן ודג אין לו כח להזיק לא זכו נעשה חזיר מיער.