מחיר יין א:יז

1כי יצא דבר המלכה וגו' והיום הזה וגו'. רוצה לומר שאם לא יענש הרשע על חטאו היה חלול השם בדבר כי ילמדו אחריה להבזות בעליהן שהוא צורתו, באמרם ראו רשע זה שלח אחר אשתו ושתי ולא באה אליו למשוך אחריו, והוא רשע וטוב לו, גם אנחנו נלך בדרך לא טובים. וזה אמרו, היום הזה תאמרנה שרות פרס ומדי וגו'. וכבר גליתי לך בריש המגילה מה הן שרי פרס ומדי. וכן אמר כאן שכל אחת חומרתו כצורתו, וכדי בזיון וקצף, כי באמת זה גורם סילוק השגחת השם יתעלה מן הארץ כאמרם, מדוע דרך רשעים צלחה וגו'. וכבר ביאר הרב המורה (חלק ג', בפרק י') להשגחה, שמזה הטעות מצאו הכופרים מקום לטעות. ולכן, אמרה מדת הדין לפני הקדוש ברוך הוא, אם על המלך טוב יצא וגו', ויכתוב בדתי פרס מדי, רוצה לומר המה השלשה ספרים שנפתחים בראש השנה שהמה דתי פרס ומדי הנזכרים. ולא יעבור אשר לא תבא וגו', ומלכותה יתן לרעותה הטובה ממנה, והוא סוד גלגול נשמות. ובזו יהיה נשמע פתגם המלך הקדוש ברוך הוא אשר יעשה ויקדש שמו בארץ כי רבה היא, וכל הנשים, שהם החומרים, יתנו יקר לבעליהן, שהוא צורתן, וימשיכו אחריהם בין בדבר גדול בין בדבר קטן. ונראו שכיונו בדבר גדול וקטן במה שאמרו פרק ב' דסוכה, אמרו על רבי יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא משנה כו' דבר גדול וקטן כו', דבר גדול מעשה מרכבה, דבר קטן הוויי דאביי ורבא. וידוע שעיקר הוויי דאביי ורבא נתלה המצות המעשיות, והנה דיני התלמוד ומעשה מרכבה נתלה בעיון. ולכן אמר גם כאן שאם יעשה דין ברשעים כל איש יפחד לנפשו וימשך כל אשה אחרי בעלה, הן בעיון הן במעשה. ואמר וייטב הדבר וגו', כמו שאמרו רבותינו ז"ל, כל האומר הקדוש ברוך הוא ותרן הוא יוותר חייו. וזהו וישלח ספרים אל כל וגו', רוצה לומר שיצא דבר המלך כאלו שלח ספרים לכל עם ועם, להיות כל איש שורר בביתו, שהוא גופו, ומדבר בלשון עמו, רוצה לומר שיהיה לחיי מדבר שכלי שהיא אמתת גדר האדם. ולשון עמו ולא יהיה, נמשל כבהמות נדמה, נמשך אחר חומרו שהוא האשה ושתי להיות היא מושלת עליו. ואמר שאלו הספרים היו ככתבם אל כל עם ועם כלשונה ולכל מדינה ככתבה, להורות על דעת הרב המורה בנבואה, כי כל נביא היה מבין עניין המושג לו כפי הלשון המובן אצלו תחילה, וכן אמר כאן כי כל עם ועם לקח הבנתו כלשונו וככתבו. ואם תרצה להתפלסף, אמר כך כבר ידעת אמרם ז"ל. אמר ריש לקיש הוא שטן, הוא יצר הרע, הוא מלאך המות,ופירש כן הרב המורה (חלק ג' פרק כ"ב), שהוא נאמר על החומר האדם והעדר הכרוך בעקבי כל נולד ושממנו יבא כל רע וכל הפסד. פירשו שם המפרשים כי שטן הוא מלשון נטה, כי מטה האדם מדרך טוב לדרך רע. גם מלאך המות, כי על ידו מגיע המות לאדם, וזה אמרו יורד ומתעה עולה ונוטל נשמה. גם ידעת פירוש בענין שקראו שלמה עליו השלום אשה זונה ושתי אשת איש, ופירש חלק ג' פרק ח', וזה לשונו, כל הפסד ישיג לצורה במקרה מפני התחברה לחומר וטבע החומר ואמתתו שהוא לעולם לא ימלט מחברת ההעדר, ומפני זה לא תתקיים בו צורה, אבל יפשיט צורה וילבש אחרת תמיד, ומה נפלא מאמר שלמה עליו השלום בראותו החומר כאשת איש זונה, כי לא ימצא חומר מבלי צורה כלל. אם כן, אשת איש היא, לא תמלט מאיש ולא תמצא פנוייה כלל. ועם היות אשת איש מבקשת איש אחר לעולם, תמיד תפתהו ותמשיכהו בכל צד עד שישיג ממנו מה שהשיג בעלה. ומעתה אומר שמספר איך שהחומר המושך עצמו אחר תאותיו גורם לו רעה ולבעלה עמה. וזה אמרו ויאמר המלך לחכמים יודעי העתים כו', רוצה לומר דיבר במשל כאלו היה דרך משא ומתן בין הנפש וכחותיו, אבל באמת אין שם אומר, ולא דברים ואמר שאלו החכמים יודעי העתים האמורים בקהלת כי באמת תלוין כולן בגוף האדם. ואמר בכי כן דבר המלך לפני יודעי דת ודין כי כן דרכו של אדם להתבונן במחשבתו ולידע אחריתו, ואמר והקרוב אליו כרשנא כו'. דע כי והקרוב אליו לא קאי אלא רק על כרשנא לבד. ואחר כך מונה והולך השרים האחרים, וזה כי כבר ידוע מדרשם ז"ל פרק החליל, שבע שמות נקרא ליצר הרע, הקדוש ברוך הוא קראו רע, משה קראו ערל, דוד קראו טמא, שלמה קראו שונא, ישעיה קראו מכשול, יחזקאל קראו אבן, יואל קראו צפוני. ונראה כי שבעה שרים אלו המוזכרים בפסוק, הם שבעה שמות אלו של יצר הרע, ולכן התחיל ממוכן, לדבר הדיוט קופץ בראש. ואין בפרט אלא מה שבכלל, כי ממוכן הוא המן הוא יצר הרע בכלל כמו שאני עתיד לבארו אם ירצה השם, אלא שקראו בשבעה שמות הללו השרים להורות על מדרגותיו כי נראה ששבעה שמות אלו הם שבע מדרגות שנתחברו במהות האדם וידוע מאמר הרב המורה (חלק ב' פרק י') שיש נוסחאות שכתב ששבע מדרגות יש בסולם שראה יעקב נתייחדו בסולם המוצב ארצה ומגיע בשכלו להשיג השמים, וזה וראשו בשמים. ולזה אמר כי היצר הרע יש לו שבעה שמות, אבל אינו מושל על השכל, שהוא המדרגה השמינית, שהוא האדם בעצמו, שהוא מדבר ואומר כי זה לעומת זה עשאו החכמים. ואמר כי הקרב אל המלך הוא כרשנא להורות על מדרגות החי, כי תרגום חגב הוא רשינא, והוא החי בעצמו. ולכן אמר כי שר הוא קרוב אל המלך כי החי והמדבר נכנסים תחת סוג אחד שהוא החי. וכבר אמר הרב המורה, כי חומר האדם הקרוב הוא חומר הבהמה הקרובה. שתר, שתר הוא מעלת הצומח כי הוא זתר שהוא לשון זית שהוא אילן זית שהוא הצומח בעצמו והחליף השי"ן בזי"ן, להורות על מה שנאמר בניך כשתילי זיתים וגו'. תרשיש הוא המחצב כי תרשיש הוא אבן טוב שהוא המחצב כמו שנאמר תרשיש ושוהם וישפה. אדמתא הוא יסוד העפר מלשון אדמה, ואל יקשה אליך בהקדימו אדמתא לתרשיש אף על פי שמעלת תרשיש יותר גדולה ממעלת אדמתא רק הואיל שהמחצב עיקר מקורו מן העפר ונחצב מתוכו, הקדים יסוד העפר למחצב. ואמר מרס מרסנא על יסוד המים ואויר שהם היסודות הקלים השוטטות הנה והנה בדבר נקב, מלשון ממרסים בדם. ממוכן הוא יסוד האש, כי הוא המכין כל דבר בחומו, כמו שאמר החכם, האדם יולידו האדם והשמש כי הוא יסוד האש נותן לחום הטבעי והוא המעמיד כל חי, ולכן אמר כי שבעה שמות נקרא ליצר הרע על שבע מעלות אלו. ומה שאמר הקדוש ברוך הוא קראו רע כו', כבר ביאר בעל העקידה פרשת כי תצא שהם מדריגות זו מלמעלה מזו. ואולי הם נגד שבע מדרגות אלו שבארנו, ולכן אמר שאלו שבעה שרים יושבים ראשונה במלכות כי באמת לפתח חטאת רובץ, ויצר הרע נכנס באדם קודם שנכנס בו יצר הטוב, שהוא מלך אחשורוש. ולכן קראו שלמה המלך זקן וכסיל, ואמר שאלו השרים התלויים בחומר הם גורמים הפסד לחומר. וכשתיהרג ושתי להתפרד הצורה ממנה אבל אין גורמים שום הפסד לצורה בעצמה כי היא נשארה אחר המות, וזהו אמרו כדת מה לעשות במלכה וגו', ורוצה לומר שזה מנהגו כל היום להעדיר צורה ולהלביש צורה. ואמר ממוכן לפני המלך נקט ממוכן יותר משאר שרים כי ממוכן הוא המן כתרגומו, והוא היצר הרע בכללו, כמו שאני עתיד לבאר אם ירצה השם. ואמר