מחיר יין א:כ

1ונשמע פתגם המלך. רוצה לומר שיקרא בשם א-ל עולם כמו שעשה אברהם שהכניס רבים תחת כנפי השכינה. ובזו כל הנשים יתנו יקר לבעליהן למגדול ועד קטן. רמז בזה הסוד נפלא מסוד המציאות וזה להודיעו כי אין חפץ השם יתעלה בהעדר בעצם רק שהוא במקרה ושעיקר העדר כדי להוציא צורה טובה מזו. וכמו שאמר יקר בעיני השם המותה לחסידיו, כי הוא לטובתם כדי שיעלה נשמתן למעלה ממה שהוא בחיי האדם להיות נפשו צרורה בצרור החיים. כן הוא בכל הנמצאות כי העדר הוא לטובת החומר להלביש צורה יותר מעולה בנמצאות ממה שנעדר והמשל בזה כי הצומח הוא מזון החי אינו כן כזו שהצומח נעדר מצורת הצומח עולה למעלה החי ויתהוו חי במדבר וכן הדבר בכולן, וזהו כוונת השם יתעלה בבריאה, לא אל הרע בעצמו כמו שאמרו אין דבר רע מלמעלה, יתעלה וישתבח תמים דעים, כי אין חקר לגדולתו ולזה אמר הנה כי בהתבוננות זו כל הנשים יתנו יקר לבעליהן ויודו לא-ל על צורתן שנתן להן ושעבר צורתן שקדמה, ועלי דרך שאמרו בצביונן וקומתן נבראו. ואמר כא וייטב הדבר בעיני המלך והשרים. מכל מקום החומר מכריחו וגובר עליו לעשות לפעמים כדבר ממוכן. על כן, צריך לעשות לו סייגים וגדרים ולשלוח ספרים ויעלה בזכרונם להגביר תמיד היצר הטוב על היצר הרע ושלא יתן לו מקום כלל להחטיאו. וזהו אמרו כל עם ועם כלשונו וככתבו. וכבר כתבתי בריש הספר מהות השרים והעבדים והעם, שהם כחות ואברי האדם, להיות כל אחד מוכן וזריז לעבודת בוראו בכל מצות התלויות בו. בדרך משל, העין לראות והאזנים לשמוע וכן כולם. ואחר שסיפר קורות האדם ותולדותיו בימי נערותו שמושך את תאותו ושזו גורם לו יום המיתה, אמר שלכן לא טוב היות האדם לבדו כי אם ימות יפסיד המין. לכך צריך שיבקש עזר כנגדו ולישא אשה בימי בחרותו שהמה ימי העמידה, ומתחיל לספר קורות ותולדות ימי העמידה שעל הרוב מתחילין מבן י"ח שנה, שאז נשלם ימי גדולו של אדם. ולכן אמרו בן שמונה עשרה לחופה. ומתחיל ואמר