מחיר יין א:ט

1גם ושתי המלכה עשתה משתה נשים. ולא אמר משתה לנשים, אלא רוצה לומר כי החומר הנפסד הנרמז בושתי. גם שלמה עליו השלום קראו במשלו אשה זונה שנאמר שית זונה ונצורת לב, והיא אשת איש גם כן, כמו שביאר הרב המורה בהקדמתו לחלק א'. וראה כי מלת ושתי היא מלות שית,וי"ו ראשונה היא נוספת כמנהג הלשון להיות וי"ו נוספת בראשית המלה. ונשארו אותיות שית. ולכן אמר כי לא די במשתה של אחשורוש הנזכר אלא שגם היא עשתה משתה נשים כאותן שדעתן קלות. וזה המשתה עשתה בבית המלכות של אחשורוש שהוא גוף האדם הנקרא בית, כמו שלמה עליו השלום, בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלוף הבית. ומבואר שזו הבית הוא בית מלכות אחשורוש הנזכר. והנה חזר וספר מי שהרגיל עצמו בנערותו על דרך הנזכר לעיל, קשה לפרוש הימנה, כמו שנאמר במשלי, חנוך לנער על פי דרכו וגו'. ונראה שזו הוא כוונתן באמרם הנבעלה לערל קשה ליפרש הימנו, רוצה לומר כי כל החומר הנבעל ליצר הרע הנקרא ערל וטמא, קשה לפרוש ממנו. ולזה הסכימו כי במקום שבעלי תשובה עומדים אפילו צדיקים גמורים אינם עומדים. ולזה אמר הנה

2ביום השביעי כטוב לב המלך וגו' להביא את ושתי וגו' ותמאן המלכה וגו'. רוצה לומר, אם הרגיש בתאותו אף אם יתן לב לשוב ולשלוח אחר ושתי ונזכרת שתמשך אחר צורתו ותבא אליו ותבא אחר עצתו בדרך טובים ותמאן ולא תבא ואמר ששלח אחריה ביום השביעי כטוב לב המלך ביין, ודרשו ז"ל שבשבת היה. ורוצה לומר שבשבת יש לאדם נפש יתירה ואז ראוי יותר שישיב מחטאיו מבשאר ימות החול, ואז נכון שיתחרט על חטאיו לשלוח אחר המלכה לבא אליו. ואמר כטוב לב המלך ביין, רוצה לומר כי בשבת יניחו הגופות מעמלם ועוסקים ומתעסקים לפעמים בתורה הנראית יין שנאמר הביאנו אל בית היין וגו'. ואמר ששלח אחריה שבעת הסריסים מהומן בזתא חרבונא בגתא ואבגתא זתר וכרכס, והם המשרתי פני המלך אחשורוש הנזכר כי שבעה כחות הם שנתנו באדם לשרת המלך אחשורוש שבאדם, והם כח המשותף והשומר והזוכר והמדמה והמחשב והשופט, וכח המתעורר עם כולן. והמה שבעה המשרתים הנזכרים. הנה מהומן נגד כח המדמה, שמהומן בית שמדמה הדברים שאינן. בזתא מלשון ביזה ושלל, נגד המשתף ששולל ובוזז כל מה שהרגישו ההרגשות מבחוץ ומרכיבה יחד. חרבונה נגד כח השופט, רוצה לומר אל תתחר במרעם, ולכן אמר כשריב וחרחר בינם הוא שופט ביניהם, על כן נקראת בשמו חר-בינה. בגתא ואבגתא נגד השומר והזוכר. לכן שניהם לשון אחד, וכבר ידעת אמרם זכור שמור בדבור אחד נאמרו, ושניהם לשון גת שמתאספים הענבים לתוכה ושמרן בה לבצירה, כן כחות אלו מאספין כל ההרגשות ושומרין אותם. זתר, הוא נגד המתעורר, ושזה דרכו תמיד לומר תיר תיר מה לך נרדם, וזה מלת זתר. או, מלשון לא תסורו אחרי לבבכם, כי הכל הוא מכח המעורר. כרכס נגד המחשב, כי הוא מלשון כר וכסת, שחושבים על משכבו כמו ורעיוני על משכבי סליקו. ואמר שהמלך שלח אחריה כל כחות נפשו שתשוב אליו ותבוא אליו בכתר מלכות בראשה, רוצה לומר שתעשה מעשים טובים המכונים בכתר, כמו שנאמר בנזיר נזיר אלקים על ראשו, ותעסוק בכתר תורה שהיא המונחת לכל, והיא הכתר מלכות אשר בה מלכים ימלוכו. ואמר להראות העמים את יפיה כי טובת מראה היא, אם תעשה מעשים טובים ונחמדים. ואמר