מחיר יין ב:י

1לא הגידה אסתר וגו'. אמרו ז"ל פרק המוכר את הספינה, אמר רב כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו, זכר ונקבה בראו, ואף לויתן זכר בראו, ואלמלא נזקקים זה לזו מחריבים העולם. מה עשה, סרס הזכר והרג הנקבה, ומלחה לצדיקים לעתיד לבא. ואף בהמות בהררי אלף סרס הזכר וצנן הנקבה כו'. ופירש בעל העקידה פרשת שמיני והבחיי פרשת בראשית כי כוונתן בזו כי לויתן הוא נאמר על חבור השכל בחומר מלשון כי לו יתן חן. ואלמלא נזקקין זה לזה, רוצה לומר שאם ילך השכל אחר החומר ותאותיו בהחלט, יפסד האדם. וכן אם יזקק החומר אל עבודת השכל לגמרי יבטל הענין הגשמי והזמני בהחלט. בכל אחד משני פניו יתבטל הבריאה. לכן, הרג הנקבה וסרס הזכר. וזה במה שנתן כח לשכל לכבוש החומר. ולזה אמר כאן, לא הגידה אסתר וגו', מלשון נגיד, מלשון המשכה, רוצה לומר לא המשיכה והגידה עצמה אחר אחשורוש לגמרי ללכת אחריו כי גם בזו תחריב העולם. וזהו אמרו כי מרדכי צוה אשר לא תגיד כי באמת זו עצת השכל כי לא לתהו בראה לשבת יצרה. ואמר לא הגידה את עמה ואת מולדתה, רוצה לומר שלא המשיכה עצמה לגמרי מעמה, שהם שאר הגשמיים. וכבר ביארתי בפסוק ויהי אומן את הדסה מהו הנרצה במולדתה, ומה נפלאו דבריהם באמרם תחילה שהרג הנקיבה ובבהמות בהררי אלף אמר שציננם, כמו שבתחילה נהרגת ושתי, כי בחומר גרוע ומופסד אין לו תקנה כי אם החרב. אמנם, בענין החומר נאות בהערה מועט וזו הוא הצינן הנזכר בבהמות בהררי אלף. ולכן, סיפר שבכל יום ויום מרדכי הולך לדעת את שלום אסתר, רוצה לומר שנתן לה ההכרחי בכל יום ויום כדי לשמור הבריאות. ואמר שהלך לפני חצר בית הנשים. וכבר בארתי לך מהו הנרצה בחצר ובבית הנשים.

2ובהגיע תור נערה ונערה וגו' עד ובהקבץ בתולות שנית וגו'. הוא מבואר על פי דרכינו. וזה כי כבר ביאר כל פסוקים אלו בעל עקידה פרשת שמיני, ונאות מאוד לפי הכוונות, וזה לשונו, וכמה נתחזקה הענין והנכבד בהניח התשוקות במה ששובח משבח אסתר המלכה בזו מכל הנשים כי בכלן נאמר